מה בין המלחמה באוקראינה, אסונות הכור האטומי ביפן ורעידות האדמה בצ׳ילה לבין המלחמה בעזה? אתרים מרחבי העולם שניזוקו באופן משמעותי מופיעים בסקירה בינלאומית לאיסוף ידע ותובנות מתהליכי שיקום באיזורי אסון, שהתניע האגף האסטרטגי במינהל התכנון, במטרה לשפר את שיקום היישובים בדרום שנחרבו במהלך מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר.
עד כה נבחנו אסונות שאירעו ביפן, בצ'ילה, באוקראינה, בקנדה ובאיטליה – רובם (אם כי לא כולם) באיזורים שנפגעו באסונות טבע, ונמצאו בהם תובנות רלוונטיות לתהליכי תכנון ושיקום לאחר אסון. דוחות אינטגרטיביים וראיונות עם מומחים השלימו את התמונה ועל בסיסם, מוצו עקרונות מפתח אופרטיביים, לטיפול ולשיקום האיזורים שנפגעו במלחמה שנפתחה אצלנו ב-7 באוטקובר.
העקרון הראשון עוסק בשותפות אקטיבית של הקהילות שנפגעו בכל השלבים. במקרים רבים התברר כי הצלחת השיקום הייתה תלויה במידה רבה בשאלה אם התכנון נעשה יחד עם האוכלוסייה ולא "עבורה", והאם רצונותיה וצרכיה הייחודיים נלקחו בחשבון.
העבודה עם הקהילה יכולה להיות מהירה וממוקדת, כך שהדבר לא מאריך בהכרח את זמן התכנון. היא מאפשרת להבין את הצרכים של התושבים, לגלות ידע מקומי ולהפוך את התושבים לשותפים אקטיביים בעיצוב הפתרונות עבורם.
נקודה חשובה נוספת שעלתה היא הקפדה על צוותים רב תחומיים, כולל שילוב בעלי מקצוע מעולמות חברתיים, טיפול בטראומה, גישור, זיכרון והנצחה.
עקרון חשוב אחר הוא קשב לציבור ואיסוף ידע מתמשך מהשטח: שמירה של "יד על הדופק" לגבי הצרכים וההעדפות של הקהילות בכל שלב ושלב. לצורך כך נדרשת מתודולוגיה מוסדרת לאיסוף ידע ולתיעודו, כמו גם לסנכרון בין הגופים השונים שעובדים בשטח.
ההיבט הבא הוא מגורים זמניים (ככל שהוחלט להקים כאלו) הצריכים לתת מענה לצרכים אישיים, משפחתיים וחברתיים - ולא רק לספק פתרון דיור. מומלץ, לפי התובנות שעלו במינהל התכנון, להעדיף מיקום בקרבה למקומות עבודה וחינוך, בשאיפה בסמיכות לאזור שנפגע, תוך שימוש בתשתיות קיימות.
חשיבות שמירת הקהילה
מומלץ גם שתכנון המתחם ייעשה בשיתוף הקהילה, בדגש על מרחבים ציבוריים וקהילתיים, מגוון, חדשנות, גמישות, איכות וגם אסתטיקה. מתוך מקרים רבים עלה כי יש חשיבות גדולה לשימור הקהילתיות גם במתחמים הזמניים, לעיתים באמצעות שיחזור דפוס המגורים והקרבה בין שכנים גם במתחם הזמני.
העקרונות המנחים בהליך שיקום
- שותפות אקטיבית של הקהילות המקומיות בכל השלבים .
- הקפדה על צוותים רב תחומיים , כולל טיפולים
- קידום שיתופי פעולה רב מגזריים ואזוריים
- קשב לציבור ואיסוף יד מתמשך מהשטח
- מגורים זמניים כמענה לצרכי התושבים, ולא רק כפתרון דיור
בפיתוח תוכנית לשיקום ארוך טווח, אין להסס לשאול "שאלות גדולות" ולהציע רעיונות חדשים שמאתגרים את ה"עסקים כרגיל" בתחומים שונים – כל זאת יחד עם הקהילה, היישובים וגופים מקומיים. תפיסה אזורית חשובה מאוד לייעול מאמצי השיקום, ליצירת סיפור משותף, לזיהוי מנופי שינוי ולהגברת החוסן, וכן חשובה למניעת החרפת פערים חברתיים-כלכליים לאחר אסון.
שחר סולר, סמנכ"ל תכנון אסטרטגי במינהל התכנון, אומר כי "מאז החלה המלחמה משקיע מינהל התכנון מאמצים רבים בקידום פתרונות מידיים וארוכי טווח לשיקום התושבים והיישובים שנפגעו במרחב של חבל תקומה. במסגרת זו, מקודמים מספר מהלכים בתחומי הרישוי והתכנון.
"הסקירה שבוצעה, ושבמסגרתה נבחנו תהליכי שיקום של אזורי אסון בכל עולם, הינה קריטית על מנת להכווין את המשך הפעולות, באופן שיוביל לשיקום המהיר והאיכותי ביותר של המרחב, תוך תיאום מלא ושותפות עם תושביו ותוך לימוד ממהלכים אחרים שבוצעו בעולם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו