משמר החופים

הכתובת מתנפצת על גלי הים: לפני כחמישה חודשים קרס חלק מהמצוק בחוף "המפרץ הסיני", שבין גבעת אולגה בחדרה למכמורת, ולפני קצת פחות משנה קרס מצוק מצפון למבצר אפולוניה בשטח החופי של הרצליה.

לאורך השנים האחרונות מצוקים קרסו מצפון לדרום, אנשים נפגעו, ואף מתו. עד כמה אנו באמת שומרים על פנינת הטבע המרכזית שהוענקה לנו בחלקת האלוהים הקטנה?

את גיליון ״חום יולי אוגוסט״ בחרנו לפתוח בשאלת 'מיליארד הדולר', המציקה מאד לתושבי מדינת חוף שזכו לקבל את המקום הנמוך בעולם, וכעת רואים אותו הולך וקמל בגלל מעשי אדם. אז מה יישאר בסוף מחוף הים של ישראל?

חופי ישראל משתרעים לאורך 197 ק״מ, מתוך זה קיימת סכנת התמוטטות של מצוקי כורכר המשתרעים בערי החוף ברצועה באורך של 45 ק"מ. בקו הזה מקודמות תוכניות בנייה בלי סוף, כגון פרויקט המרינות המתוכנן בנהריה, חיפה, חדרה, נתניה, תל אביב ובת ים, לצד הרחבת המעגנות הקיימות ברחבי הארץ, שבחזיתן שטחי מסחר, משרדים ומגורים למכביר. בנוסף, מתוכננת גם בניית שוברי גלים ופיתוח טיילות על החופים, שעשויים להוביל לנסיגת החול.

כבר היום נשארו בקושי 2 ס"מ של חוף לכל תושב(!) עוביו של השטח הפתוח על החוף שנותר לכל ישראלי, הולך ומצטמצם כי מפלס הים עתיד לעלות ב-30 ס"מ עד שנת 2050, כפי שעולה מדו"ח מינהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי בארה"ב. עם שיעור העלייה הדמוגרפית, תוך פחות מ-30 שנה צפוייים להיות במדינת ישראל 16 מיליון בני אדם, שיתחלקו על אותה רצועת חוף, כך שבהחלט צפויים להגיע למצב שכל תושב ייהנה ממילימטרים ספורים של חוף.

האם האחריות שלנו היום היא לשמור על החופים? התשובה היא חד משמעית כן, אבל מה נעשה בפועל? בישראל הדיבורים הם כמו חול הים. בשטח עצמו נראית ומורגשת הזנחה מתמשכת של חופי הים: שטחים בזבזניים למכביר לאורך הים החל ממחנות צה״ל, דרך בסיסי משטרה, מטווחים וסתם אזורים מוזנחים.

המשותף בין כולם הוא - על כולם מרוחות תוכניות בנייה עתידיות שכל דירה שתבנה בתחומן צפויה להאמיר ולהגיע לשווי של מיליוני שקלים. את ההון יגרפו בעיקר המדינה והיזמים.

דוגמה לגודל האבסורד: בשטחה של העיר ראשון לציון מצוי מחנה צבאי מיותר בשטח של כ-7,500 דונם ליד חוף הים בעיר. רצועת החוף בשטח העיר משתרעת לאורך של כ-6 קילומטר, אך נכון להיום רק כ-900 מטרים של חוף עומד לרשות הציבור ותושבי העיר. כמעט 5 קילומטר מחוף הים "כלוא" בשימוש הצבא לפעילות מטווח. כתוצאה מהפינוי העתידי של המחנה הצבאי, רצועת החוף עתידה סוף סוף להתרחב ולהגיע לכ-3 ק"מ. בשטח הטיילת של העיר תיפתח גישה נוספת לבאים לחוף לצד בנייה של כ-10,000 יחידות דיור, מסחר ותעסוקה צמודות דופן למתחם ה-1000 הקיים. חלק מיחידות הדיור מיועדות לדיור בר השגה או דיור עם שכירות לטווח ארוך.

בינתיים, המחירים עולים בלי פרופורציה ממש בחזית המרינות הקיימות והמתוכננות. כמו בתכנון פינוי בינוי, המחיר עולה מראש, שנים לפני הבנייה בפועל. לדוגמה, בשדה דב בתל אביב, שם מתוכננת מעגנה חדשה לסירות, יניבו הקרקעות לבנייה מספר לא יאומן של 45 מיליארד שקל (!).
המחירים שראינו בשנה האחרונה במכרזי הקרקעות של רשות מקרקעי ישראל, שהיו גבוהים פי 6.5 ממחירי המינימום שהעריכה רמ"י, מציבים היום רף התחלתי לבעלי קרקעות פרטיות שיפעלו למימוש זכויותיהם בבנייה עצמית או בעסקאות קומבינציה עם יזמים.

מסמך מטעם עיריית תל אביב קובע את הנחיות הבינוי לרובע בבנייה אחידה, במורפולוגיה פשוטה וללא עיצוב קופץ לעין. על-פי הערכות, מחירי דירות 2 חדרים יחלו מ-3 מיליון שקל ואילו מחיר דירות 4 חדרים יחל ב-5 מיליון שקל. דירות הפנטהאוז עשויות להימכר בתחשיב של כ-120 אלף שקל למ״ר.

אבל יש גם פיקוח על המחירים ההזויים שכאן: קבוצת 'שיכון ובינוי' מקימה במקום פרויקט נדל"ן מהנחשקים בישראל הכולל 511 יח"ד מיועדות לשכירות ארוכת טווח, מחציתן יוצעו בשכ"ד מפוקח של כ-80% ממחיר השוק. עלות רכישת הקרקע בפרויקט עומדת על סכום אדיר של כ-1.37 מיליארד שקל.

והנה עוד בשורה טובה: בשדה דב, בין השכונות לחוף הים ממוקם "הפארק החופי" - פארק רחב ידיים המהווה חלק מרצף חוף הים והשטחים הפתוחים שלאורכו.

ניצחון הירוקים (זמנית)

שש מרינות אמורות היו לקום לאורכה של הארץ כ״מגרשי חניה ליאכטות״. התוכנית שהוגשה על-ידי רשות הספנות והנמלים (רספ"ן) במשרד התחבורה, ביקשה להקים 6 מעגנות חדשות בנהריה, בת גלים (חיפה), נתניה, חדרה, שדה דב (תל אביב) ובת ים. כמו כן, הרחבת שש מעגנות קיימות בעכו, שביט בחיפה, הרצליה, יפו, אשקלון ואשדוד לצד השמשת המתקנים הקיימים בנמל תל אביב וברידינג. נכון לעכשיו התוכניות נגוזו כאשר 'הירוקים' ניצחו באופן זמני. ועדת המשנה של מועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה לדחות את התוכנית להקמת 6 מעגנות חדשות ולאשר רק אחת בנהריה.

דווקא ראשי העיר הפתיעו בתמיכתם בעד הקמת המרינות – מנתניה, חדרה, חיפה, נהריה, בת-ים ותל אביב – שביקשו להקים מעגנות בתחומן בשל התרומה הצפויה מהן לתיירות, ספורט ימי ולשימושים עירוניים מגוונים.

דלית זילבר, מנכ"לית מינהל התכנון, הזהירה לפני כחודשיים, זמן קצר לפני פרישתה, על הנושא החשוב ביותר העומד לפתחנו: "התוכנית להקמת 6 מעגנות (מרינות) חדשות, לאורך חופי הים התיכון, אמנם ירדה מסדר היום, אבל היא תעלה שוב וצריך להתארגן אליה, לא לשבת על זרי הדפנה. ניהול הים חייב להיות הרבה יותר מפותח מאשר היום. זה אחד האתגרים הכי גדולים. הגופים המעורבים בכך, עושים עבודה מאוד יפה, אבל זה לא מספיק למה שמתוכנן לנו".

20 שנה שלא מקימים בישראל מרינות ולא בכדי. החשש הגדול הוא לעניין גריעת חול. גריעת החולות לא רק מהחופים משפיעה גם על קצב התדרדרות המצוק וצמצום רצועת החוף הפנויה לשימוש הציבור, המהווה מרחב ציבורי פתוח.

עם יד על הלב, המרינות בישראל לא ממש עניינו אף אחד, שכן אולי רק עשירית אחוז מהאוכלוסייה מחזיקה בבעלותה יאכטה או סירה, והיתר מסתפקים בתמונה ב'סטורי' של כלי שיט גדולים ובינוניים שהים הכחול ברקע. עם זאת המרינה מעוררת התעניינות רבה בחזית הנדל״נית למגורים ולמסחר כמעט בכל עיר שעל קו החוף. באשקלון ישנה התעוררות בדמות פרויקטים חדשים הצופים אל הים, באשדוד המרינה הפכה חזית יוקרה ובהרצליה הוקם קניון שעבר גלגולים רבים, חלקם מוצלחים פחות.

אם נלמד מהמתרחש בנושא זה בעיר אשקלון אפשר לומר כי הצורך בהקמת מרינות בחופי הארץ, הוא מיותר ואף יכול להיות מסוכן. ממשלת ישראל משלמת עדיין מחיר כבר על הקמת המרינה באשקלון בשנות ה-90', כאשר הפגיעה הקשה ביותר שהתרחשה בעקבות זה היא במצוקים. מאז, עלות ההגנות הימיות שביצעה הממשלה בשל פגיעת המרינה במצוקים הגיעה ל-70 מיליון שקל ובימים אלו החל פרויקט הרחבת החוף הצפוני באשקלון לצורך הגנה על המצוק. הפרויקט הכולל הזנה של כ-40,000 מ"ק חול ים נקי באמצעות כלי שייט ייחודי, נמשך כחודש, והוא נועד להרחיב את רצועת החוף בכ-10 עד 15 מטרים לטובת כלל משתמשי החוף – ביניהם: המתרחצים, נופשים וגולשים ולאפשר הגנה מפני התמוטטות של המצוק החופי.

לפי גלית כהן, סמנכ"לית בכירה לתכנון מדיניות ואסטרטגיה במשרד להגנת הסביבה, הציבור בעצם משלם פעמיים: פעם אחת שלקחו לו חוף פתוח לטובת מרינה, ופעם שניה כשתקציבים מוזרמים לטיפול בנזקי המרינה במקום ברווחת התושבים. ״אין הצדקה למקומות עגינה חדשים. המעגנה היא תשתית בלתי הפיכה, החופים ייגרעו לצמיתות ולא יוכלו לשמש בעתיד כחופי רחצה", ציינה כהן.
במילים אחרות, בכל מצב של בניית מבנה ימי כמו מרינה או שובר גלים, נגרע החול מאחר והמבנה הימי אוגר את החול ומפריע להסעת החול. זה גורם להצרת חופים צפונית לחול הנבנה, כך שלמעשה כל חוף שנבנה בו מבנה ימי - "גונב" חול מהחוף השכן לו. נוסף על כך, הבנייה החופית פוגעת גם בענף הגלישה ומצמצת את השטח שבו ניתן לגלוש ויוצרת מערבולות מסוכנות.

ארתור רשקובן, לשעבר מנכ"ל ארגון גולשי הגלים בישראל, סיפר ל'ישראל היום': "אני גולש 33 שנה. הספורט צבר פופולריות בארץ ובתקופת הקורונה זה התעצם עוד יותר, כך שהיום יש המון גולשים. אנחנו לא חבורה קטנה והתחושה היא שנגמר לנו 'המגרש'. זה מצמצם משמעותית את שטח הגלישה. ומה עם השחיינים? ומה עם ציבור של הרבה משתמשי ים, גולשי סאפ, איפה יש הכי הרבה טביעות? סביב שוברי הגלים, כי הם מייצרים זרמים". 

עוגן מסחרי בעדיפות ראשונה

לא יועיל דבר. כדי שמרינה תחזיק מעמד כלכלית נדרש להקים בה עוגנים מסחריים. שנים עמדה המרינה באשקלון שוממת בגלל חוסר כלכליות, ועכשיו כדי שתהיה היתכנות כלכלית, מקימים בה כל מיני שימושים שהופכים את המרינה הדרומית למודל מסחרי מוצלח בסגנון של נמל תל אביב.
מי שמנצחת על הפרויקט הזה באשקלון היא חברת אפרידר ומשפחת אלעזרא האשקלונית שהצליחה לעורר את החזית המסחרי הרדומה בעיר, בדומה לערים מובילות בעולם, כך ש'מרינה מול' הפכה ל"נמל תל אביב" של הדרום, ואלעזרא עצמו משקיע מיליארדים בפיתוח העיר וחזית הים.
״כמי שנולד באשקלון וגדל בשיכון בדירת 40 מ״ר אני רואה שליחות בפיתוח העיר בכלל והמרינה בפרט", אומר אלי אלעזרא, יו״ר חברת אפרידר.

בספרו "ריח הגויאבות", אותו פרסם לפני כחמש שנים (הוצאת ידיעות אחרונות), תיאר אלעזרא את הצלחתו תחת המוטו: "התכלית שלי היא כנפיים ושורשים״. לדבריו, הוא רואה בפיתוח המרינה את "כיכר העיר החדשה״.

בנתניה מתוכננת מרינה חדשה בת 700 מקומות עגינה. ראש העיר מרים פיירברג, שתומכת בתוכנית, סבורה שהמעגן ישנה את פני העיר וייצר ביקושים להקמת בתי מלון.

״ים זה בחינם?״, התריסה כנגד הירוקים, ״לחופי נתניה מגיעים רוחצים מכל הארץ, אבל חוף הים עולה לנו, לתושבי נתניה, 30 מיליון שקל כל שנה ואין לנו הכנסה מהים כמו נמל או תחנת כח. יש לנו 11 סוכות מציל שכל אחת מהן עולה מיליון וחצי שקל בשנה. כשמחייבים אותי לבנות מעלית בחוף הים בעשרות מיליוני שקלים, למרות שהים הוא נכס של המדינה, זה כמו שיגידו לי לבנות מעלית בבניין של מס הכנסה בעיר, למרות שזה לא שלי. אבל אם מישהו טובע או נפצע, זו כן אחריות שלי. המצוקים החלו להתפורר בנתניה בלי שום מרינה, ורק בגלל שהלכתי למבקר המדינה, התחילו לטפל בנושא. 3,000 חדרי מלון מתוכננים לאורך חופי נתניה ואף אחד לא יבנה אותם אם לא נמצב את עצמנו כעיר תיירות״, מסכמת פיירברג.

שני שוברי הגלים הראשונים במסגרת פרויקט הדגל להגנה על המצוק החופי בעיר נתניה נחנכו לאחרונה בחוף סירונית, מתוך 12 שוברי גלים שיוקמו בחוף ודרומה משם עד לחוף ארגמן. יצוין כי המצוק החופי בנתניה נמנה בארץ על המצוקים הגבוהים והדחופים ביותר לטיפול.

דו"ח מבקר המדינה לשנת 2020, שבחן את ההתמודדות רשויות המדינה עם הרס המצוקים, מצא אינספור ליקויים: "אף שחלפו תשע שנים מאז החליטה הממשלה שיש להגן על המצוק, במרבית קטעי המצוק - בחדרה, עמק חפר, נתניה, הרצליה, תל אביב־יפו, בת ים, גן רווה ואשקלון - טרם בוצעו הגנות ימיות שהיו באחריות המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת המצוק, למעט הגנות דחופות בלבד בים, בתא שטח אחד באשקלון. הגנות יבשתיות, שהיו באחריות הרשויות המקומיות, טרם בוצעו".

שער ימי לתיירות

כל פיתוח לאורך הים הופך אוטומטית לתיירות: נמל עכו, שהוכרז כמרינה בשנת 1982 והטיילת סביבו, ישופצו בהשקעה כוללת של כ-30 מיליון שקל. עיריית עכו, החברה לפיתוח עכו העתיקה ומשרד התיירות אישרו את התוכנית לשיפוץ משמעותי ונרחב של כל אזור הנמל, שהינו למעשה אזור התיירות והדיג המרכזי בעיר, המושך מיליוני תיירים בשנה.

התכנון הכולל התחדשות הנמל, יכלול גם את כיכר הדייגים, חאן אל עומדן, רחבת המגדלור, הטיילת המקיפה את הנמל, מסלעת שובר גלים, מחסן הדייגים, דוכני הממכר ועוד. התנועה באזור הנמל תוסדר ובהתאם לתכנון החדש, יוצרו מרחבים נוחים ונגישים למטיילים ואף יורחב אזור שובר הגלים.
לדברי ראש העיר עכו, שמעון לנקרי, "הנמל המשופץ ימשוך אליו מאות אלפי תיירים בשנה ויהווה חלק חשוב בעשייה התיירותית והפיתוח הכלכלי- חברתי של העיר עכו, שהפכה מזמן לעיר תיירות מוערכת ונחשקת ואף זכתה על-ידי ענקית התיירות 'בוקינג' כעיר המזמינה ביותר לשנת 2020״.

גם באשדוד הטיפוח והשמירה על החוף אתריו וסביבתו הם קודש. לעומת העיר עתלית, שם המבצר שייך לשייטת, 'מצודת אשדוד ים' היא מבנה עתיק שנבנה כבר בתקופה הערבית הקדומה. לאחרונה המצודה עברה פרויקט שימור ופיתוח, וכעת היא פתוחה למבקרים, ללא תשלום. העבודות במצודה כללו את חיזוק הקירות התומכים, הוצאת חולות, יציקת רצפה וסלילת שבילים המנגישים את המצודה. כמו-כן בוצעו במקום עבודות הצללה ותאורה ומעל מבנה המצודה הוקמה מרפסת דקה המשקיפה על החוף. בחיזיון אורקולי מוקרן על קירותיה המערביים סיפורה ההיסטורי של העיר. משם מתפלש הפארק האקולוגי 'מצודת־ים אשדוד' המשתרע על פני כ-300 דונם ובו שלושה שבילי הליכה: החוף, הבוסתן והצבאים.

ראש עיריית אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי: "רצועת החוף המרהיבה של אשדוד היא משאב טבע בעל ערך רב מבחינה תיירותית וכלכלית, ואל חופי הזהב שלנו המעוטרים כולם בתו התקן הבינלאומי "דגל כחול", מגיעים מאות אלפי מבקרים בשנה. כל החופים שלנו מונגשים בצורה מלאה, מאזורי החניה ועד לשבילי גישה וכסאות ציפה שמוצעים חינם. בשנים האחרונות אנו משקיעים משאבים רבים בשימור החופים ובאמצעות תוכניות חינוכיות, קמפייני הסברה והתאמת תשתיות פיזיות - הטמענו מיזמים כמו "חוף ללא בדל", איסור הכנסת כלים חד פעמיים, הרחקת פחי אשפה מהחופים, לקיחת אחריות על הפסולת האישית ומבצעי ניקיון של מתנדבים ותלמידי תיכון שמאמצים חופים בעיר. הפעילות נעשית לאורך כל רצועת החוף ואנו זוכים לציונים גבוהים במדד חוף נקי".

מחיר יקר לים

לפני כחודש פורסמה להערות הציבור, ההכרזה על גלישת פלמחים, כשמורת טבע ימית, הראשונה במים הכלכליים של ישראל, שעתידה להיות בשטח של 450 קמ"ר, נתון המגדיל פי 2 ואף יותר, את השטחים המוגנים הימיים בישראל.

באופק מתוכננים איים מלאכותיים, לפי החלטת ממשלה שהתקבלה זה מכבר. מי שעושה צעד בכיוון היא העיר תל אביב, כאשר כבר בשנת 2,000 הוגש לממשלת ישראל דו"ח של חברה הולנדית על היתכנות להקמת אי מלאכותי מול חופי תל אביב. בינואר 2009 המליצה ועדת בודינגר על הקמת אי מלאכותי לנמל תעופה בינלאומי המשלים את נתב״ג. תוכנית המתאר תל אביב-יפו אישרה כביש דו־מסלולי שיאפשר לנוסעים על כביש 5 להגיע עד קו המים, ובעתיד לעלות על גשר שיוביל אותם לאי המלאכותי.

בימים אלו מתארגנת יוזמה פרטית להקמת אי מול גלילות, כהמשך לכביש 5. מאחורי היוזמה עומד איש העסקים יוסי אברהמי שביצע היתכנות כלכלית להקמת אי באורך 2 ק״מ כמעין ״שאנז אליזה״ ישראלי מרחק 500 מטר מהחוף. בצוות עורך הדין יהודה רוה, הכלכלנית דניאלה פז ארז והאדריכל סמי טיטו.

לדברי יו"ר לשכת שמאי המקרקעין חיים מסילתי, "עתודות קרקע לבנייה למגורים על קו החוף הולכות ומסתיימות. תוכניות הבנייה הקיימות מיועדות בחלקן הגדול לבניית בתי מלון וכפרי נופש, ולכן מחירי הדירות בקו החוף גבוהים יותר וצפויים לעלות ככל שעתודות הקרקע ייגמרו. קו ראשון לים מזניק את מחיר הדירה ב-30 עד 35 אחוז והטבעת השנייה מעלה את המחיר ב-15 עד 20 אחוז״.

דירת פנטהאוז בפרויקט "מול-ים יפו", המשותפת לקבוצת 'בולטהאופ' ו'קפיטל פלטינום', נמכרה לאחרונה בכ-32 מיליון שקל. מדובר בדירת יוקרה בשטח של כ-390 מ"ר עם מרפסות בשטח כולל של כ-265 מ"ר. אם לפני 10 שנים יכולנו למצוא כאן דירות דומות במחיר של 15,000-19,000 שקל למ"ר, הרי שהיום המחיר עומד על 45,000 שקל למ"ר.

צפונה משם, ברחוב הרברט סמואל, בונות חברות 'אביב' ו'יוסי אברהמי' במחירים הנושקים ל-110 אלף שקל למ"ר לדירה. אם ננסה למצוא דירות על הים במחירים שפויים יותר המתאימים לכל כיס, כדאי להצפין, אם כי גם לשם צריך כבר למהר כי מחירי הנכסים על קו החוף כבר לא עוצרים בפריפריה.

כך למשל, דירת 50 מ"ר ברחוב דגניה שבקרית חיים עם נוף לים, בקומה שלישית ללא מעלית, נמכרה לאחרונה במחיר שיא של 1.2 מיליון שקל, המשקף 24,000 שקל למ"ר.

הזדמנויות נוספות משודרגות יותר על חוף הים ניתן למצוא צפונה מהקריות, בחוף הכי פראי בארץ. חברות 'צמח המרמן' ו'אלקטרה מגורים' החלו לאחרונה לשווק את השלב החדש והמשודרג בפרויקט "אכזיב". הבניינים בפרויקט ממוקמים במרחק של 200 מטר משמורת הטבע החופית כשהמרפסות צופות לאי האהבה. השכונה משתרעת על שטח של 300 דונם ותכלול כ-30 בניינים בני 6-9 קומות. 16 הבניינים הראשונים שנבנו בשכונה כבר אוכלסו על-ידי יותר מ-400 משפחות הנהנות מחיי קהילה, טבע וים. הדירות בשלב החדש בפרויקט נמכרות החל מ-1.59 מיליון שקל.

לדברי אלירן חזז, מנהל המכירות ב'שכונת הים אכזיב', "זו שכונת נופש, המשתלבת בטרנד של שילוב בנייה איכותית בעלת מפרט עשיר תוך שמירה על החיבור לחוף הים ולטבע״.

מי שמעדיף להתפנק בצמוד קרקע סמוך לים יוכל למצוא אצל חברת 'סלע בינוי' המציעה 70 חצאי דונם בשטח של 420-525 מ"ר סמוך לים. המגרשים רשומים בטאבו ומיועדים לבנייה עצמית מיידית במסלול ירוק של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בחופה של אכזיב.

"נהריה נמצאת בתנופת בנייה גדולה מאוד ועל-פי התוכניות צפויה לגדול בכ-40% עד 2030, כאשר שכונת אכזיב מהווה אחד מנועי הצמיחה", מסביר חיים פייגלין, מנכ"ל צמח המרמן, "העירייה צפויה לקדם בין היתר אזור תעסוקה חדש בצפון העיר ולהמשיך ולפתח את הגישה לחוף הים לחלקה הצפוני עם טיילת וצירי תנועה המחברים את השכונה החדשה לשאר השכונות הצמודות לחוף הים".
ומה קורה בטבריה? לאחרונה אישרה הממשלה 87 מיליון שקלים לשדרוג ופיתוח הטיילת וקו החוף בטבריה לשיקום נזקי הסופה שהתרחשה לפני כחודשיים. ״פיתוח ושדרוג הטיילת וקו החוף יחזקו גם את טבריה תיירותית, ויביאו למינוף כלכלי של העסקים באזור", הבטיח ראש הממשלה דאז, נפתלי בנט.

״אני מאמין בטבריה!", מוסיף יעקב אטרקצ׳י, בעלים ומנכ"ל אאורה, שהחל תהליך התחדשות עירונית היסטורי בעיר. "טבריה מחזיקה נכס נדיר כמו הכנרת, וזה הזמן לחדש את רוב הבניינים בעיר שנוטים ליפול. נבנה בטבריה שכונה חדשה ושוקקת חיים, עם דירות מפנקות, שטחים ציבוריים נרחבים, מתחמים ירוקים ואיכות קהילתית נושקת לאגם".

גם באילת מתוכנן פינוי חופים לבנייה. הנהלת רשות מקרקעי ישראל אישרה לאחרונה את העקרונות והמתווה לפינוי בסיס חיל הים באילת בשטח של כ-100 דונם לטובת שכונה חדשה שתכלול כ-400 יחידות דיור ותוסיף לעיר עוד כ-600 חדרי מלון. רצועת החוף הדרומית, שאורכה 9 ק"מ, נותרה לא מפותחת ומהווה הזדמנות יוצאת דופן להעצמת הפוטנציאל הכלכלי והתיירותי של אילת ולפיתוחה באמצעות יצירת מרחבי תיירות ונופש, מיזמים מלונאים והגדלת היצע יחידות הדיור של העיר לשנים הבאות. מצד שני, מתעורר חשש גדול שהבנייה והפיתוח יהרסו את החוף שאנו מכירים עוד מימי אום רשרש, עם חומות בטון לאורך החוף.

ביחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה, הזהירו במכתב: "היתרי הבנייה מתעלמים מההיבטים והשיקולים הסביבתיים, והעבודות אינן לוקחות בחשבון את הפגיעה החמורה ואת לקחי הסערה שאירעה באילת ב-2020״. בעיריית אילת מרגיעים כי מדובר בפרויקט לאומי חסר תקדים לחידוש ושדרוג חופי הים בעיר במטרה להפוך אותם לנגישים, יפים ובטוחים יותר.

מכרה הזהב של הים / עליית מחיר של 260%

הים הוא הבנק הכי טוב לשים את הכסף (בתנאי שהמצוק לא יתפורר או שהים יעלה על גדותיו). אם מחפשים דוגמה הכי טובה למכרה הזהב של חופי הים היא שכונת בת גלים בחיפה, שרבים כנראה פספסו שם הזדמנות לרכוש דירות במחיר אפסי.   

בת גלים היא שכונה ותיקה בעיר חיפה והיחידה שנושקת לחוף הים. השכונה תוכננה ב-1921 על-ידי האדריכל הנודע ריכרד קאופמן לפי עקרון 'עיר הגנים' (בדומה לערים רבות שתוכננו אז - וביניהן רמת גן ותל אביב) ואוכלסה בשנות ה-20' בזמן העלייה השלישית. עם השנים הוקמו בשכונה ובסביבתה תשתיות תחבורה וצבא שהפכו אותה משכונת מגורים חביבה לחצר האחורית של חיפה. בין היתר הוקמו בשכונה ובסמוך לה נמל חיפה, בסיס ההדרכה של חיל הים, הנמל הצבאי, בית החולים רמב"ם, מסילת רכבת ארצית והתחנה המרכזית העירונית. כל אלה יצרו השפעות שליליות על השכונה, ניתקו אותה משאר העיר ומנעו את פיתוחה והרחבתה.

"בשנים האחרונות השכונה הופכת למוקד עניין עבור משקיעים, ומתוכננים בה קרוב ל-50 פרויקטים של תמ"א 38 - מספר גדול ביחס לגודל השכונה. מרבית הפרויקטים הם של הריסה ובנייה, כך שצפויים להיבנות בה בניינים בעלי אסתטיקה אדריכלית", מסביר טל קופל, מנכ״ל madlan, שערכה סקירה במקום.

נוסף לכך מקודמים בשכונה פרויקטים קטנים למגורים, לצד תוכניות גדולות להתחדשות והרחבת הבינוי הכולל את פינוי בה"ד חיל הים שייהרס לטובת שכונה חדשה ומלונאות. מבחינה דמוגרפית, השכונה עוברת תהליך של הצערה, כאשר בין השנים 2019-2020 עלה אחוז הצעירים בשכונה ב-4% ואחוז האוכלוסיה הבוגרת ירד בשיעור של 5.5%.

עם זאת, נכון להיום רוב הבנייה בשכונה היא ישנה ובשל הקירבה לים וחוסר תחזוקה, חלק מהבניינים נמצאים במצב ירוד ומתפורר. גם הניתוק של השכונה משאר חלקי העיר בגלל מסילת הרכבת עלול להוות מחסום לפיתוח עתידי שלה. יש כוונה למנהר את מסילת הרכבת, אך מדובר על פרויקט גדול שצפוי לצאת לפועל בעוד שנים רבות.

לפי סקירה שערכה madlan בעשור האחרון עלו המחירים בשכונה בכ-260%, בהשוואה לעלייה של כ-55% בחיפה, וכ-54% בישראל. עיקר העלייה התרחשה בחמש השנים האחרונות, כשלפני כן עליית המחירים בשכונה תאמה את העלייה הכללית במחירים.

רק בשנתיים האחרונות רשמה השכונה עליית מחיר בשיעור של 12-14 אחוז לדירות 3-4 חדרים, בהתאמה. מחיר ממוצע לדירות מסוג זה במ״ר עומד על כ-21,000. הדירות חדשות רושמות עלייה בשיעור של 20% וכיום מחיר ממוצע לדירה חדשה עומד על כ-24,000 שקל למ"ר, אם כי יש לציין שעד שנת 2021, היו מעט מאד עסקאות להתבסס עליהן לשם השוואה.

לדוגמא, דירת 4 חדרים חדשה בשטח של 100 מ"ר נמכרה ב-2015 בפרויקט שנבנה על הים ב-1,280,000 שקלים, מחיר המשקף 12,800 שקל למ"ר. לאחרונה נמכרה דירה חדשה דומה, בת 4 חדרים בשטח של 97 מ"ר בפרויקט שנבנה בשורה שניה לים תמורת כ-2.3 מיליון שקלים - המשקף 23,711 שקל למ"ר.

בשוק היד השנייה עליות המחיר גבוהות אף יותר. דירת 2 חדרים בשטח של 41 מ"ר ברחוב העלייה השנייה נמכרה ב-2012 תמורת 430,000 שקל, כ-10,500 שקלים למ"ר. דירה דומה באותו בניין ובאותה קומה נמכרה בשנה האחרונה תמורת 1,150,000 שקל, מחיר המשקף כ-28,000 שקל למ"ר.