הבחירות לכנסת ה-21 יעלו בין 2 ל-2.5 מיליארד שקלים. העלות הישירה כוללת בין היתר מימון, תקציב ועדת הבחירות המרכזית, הקלפיות, הדפסת פתקיות הצבעה, תפעול יום בחירות וכל ההוצאות הנוספות שקשורות למערכת הבחירות מוערכת בחצי מיליארד שקלים לפחות. בנוסף, מכיוון שיום הבחירות הוא יום חופש, המשק יפסיד לפחות עוד 1.5 מיליארד שקלים, עלויות יום עבודה.
בנוסף להוצאות אלה, כל ח"כ זכאי בשנת בחירות ליחידת מימון בסך 1.37 מיליון שקלים, 164.4 מיליון שקלים. בכנסת מכהנים 120 ח"כים, אבל בגלל תחשיבים שונים, מספר יחידות המימון עשוי להגיע ל-150, כך שההוצאה בסעיף מימון מפלגות עשוי להגיע ליותר מ-200 מיליון שקלים, שכן מספר מפלגות זכאיות לתוספת יחידות מימון מעבר למספר הח"כים בפועל.
כמו כן, מכיוון שהבחירות יהיו בתחילת אפריל 2019, כול ח"כ זכאי ליחידת מימון שוטפת בסך 82,000 שקלים לחודש. בנוסף, כול ח"כ רשאי להוציא כמה עשרות אלפי שקלים בשנה על שמירת קשר עם ציבור הבוחרים, ומכיוון ש-2019 תהיה השנה האחרונה לכנסת ה-20, כמעט כול הח"כים ינצלו את הזכות לגלגל לשנה האחרונה את ההוצאות העודפות שעמדו לרשותם ולא ניצלו אותם בשנת 2018. לפי ההערכות, מדובר בכמאה ח"כים, שכול אחד מהם יוציא יותר מ-100,000 שקלים על שמירת הקשר עם ציבור הבוחרים, סך הכול הוצאה של עוד 12 מיליון שקלים.
עוד בעלויות הבחירות: מימון מפלגות חדשות. כל מפלגה חדשה זכאית לקבל הלוואה בסך 6.7 מיליון שקלים, בערבות מדינה שיהפכו למתנה אם יעלה בידם להיבחר לכנסת ה-21. בהנחה שיהיו כשש מפלגות חדשות (של אורלי לוי אבקסיס, של בני גנץ, של משה יעלון, של משה פייגלין ושל עדינה בר שלום] מדובר יהיה בהוצאה נוספת בסך 33.5 מיליון שקלים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו