הוועדה הפרלמנטרית בראשות יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל, לחקירת כשלי הבנקים וחברות הביטוח בהקצאות האשראי ל"טייקונים", פרסמה אתמול את דו"ח הוועדה ובמרכזה ביקורת חריפה על הפיקוח על הבנקים ועל בנק ישראל. "מצאנו ליקויים משמעותיים בפיקוח על הבנקים", כך נכתב. ח"כ איילת נחמיאס־ורבין, יו"ר הקואליציה לשעבר ח"כ דוד ביטן ויו"ר ועדת הכנסת והפנים ח"כ יואב קיש מהליכוד היו אלה שדחפו להקמת הוועדה לפני כשנתיים, בחודש יולי 2017.
בכתב המינוי, הוועדה התבקשה לחקור את כשלי הבנקים במתן אשראי ללווים גדולים - הטייקונים, לאחר נפילתו של איש העסקים אליעזר פישמן ולווים גדולים נוספים שלא עמדו בפירעון ההלוואות שקיבלו מהבנקים. בפועל, גם בגלל סוגיית הסודיות הבנקאית וסירובם של ראשי הבנקים בהווה ובעבר לחשוף נתונים ומסמכים - הוועדה בחרה להתמקד במסקנותיה ברגולטורים - המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר, ראש רשות שוק ההון דורית סלינגר, ראש הרשות לתחרות והממונה על ההגבלים העסקיים ד"ר מיכל הלפרין ויו"ר רשות ניירות ערך לשעבר שמואל האוזר – ולא בראשי הבנקים בזמן משבר האשראי במשק.
במסיבת עיתונאים שכונה אתמול בבוקר בכנסת, פתח יו"ר ועדת החקירה הפרלמנטרית ח"כ איתן כבל ואמר כי "כנגד ארבעה רגולטורים דיברה הוועדה". ח"כ כבל אף הדביק כינויים לכל הרגולטורים: "השבוי" - הפיקוח על הבנקים; "הכבוי והרפוי" - רשות שוק ההון; "החבוי" - רשות התחרות והממונה על ההגבלים העסקיים; "וזה שאינו יודע לשאול" - רשות ניירות ערך. יוזכר, כי למרות שהרגולטורים לא הוזכרו בשמם, יש לציין שמדובר בין השאר במפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר, הממונה על רשות שוק ההון דורית סלינגר, ראש רשות התחרות ד"ר מיכל הלפרין ויו"ר רשות ניירות ערך הקודם שמואל האוזר.
חשש למעורבות פוליטית
תגובת בנק ישראל לדו"ח, שהתפרסמה לפני מסיבת העיתונאים, היתה חריפה מאוד: "המלצות הוועדה שגויות ועלולות לסכן את מערכת הבנקאות והאשראי. אימוץ ההמלצות עלול להוביל למעורבות פוליטית שוטפת בפיקוח על הבנקים; בניגוד להלכת ועדת אגרנט, שחקרה את כשלי מלחמת יום כיפור, ועדת כבל לא שלחה 'מכתבי אזהרה' למבוקרים ולאלה העלולים להיפגע מהמלצות הוועדה; תחילה נטען שדו"ח הוועדה נמסר למבוקרים יממה לפני פרסום הדו"ח, בדיעבד התברר כי במקרה של בנק ישראל ומחשש להדלפות, הדו"ח הועבר רק ביום פרסומו, בשעה 08:00 בבוקר, ולא עלה בידי בנק ישראל להעמיק בדו"ח.
חברי הוועדה תקפו במילים חריפות את נגיד בנק ישראל הנכנס, פרופ' אמיר ירון. "היה צריך להמתין שבוע לפני הוצאת תגובה". מקורות בבנק ישראל אמרו ל"ישראל היום" כי לוועדה לא היה האומץ לשלוח את הדו"ח לרגולטורים כמו ששלחה את הדו"ח לעיתונאים - אבל הוא נקרא במלואו בזמן הקצר יחסית שהוועדה העמידה לראשותם, והתגובה מבוססת.
בפני ועדת כבל הופיעו כמעט כל הרגולטורים וראשי הבנקים בהווה ובעבר כולל ראשי בנק הפועלים, בנק לאומי, הבנק הבינלאומי הראשון, בנק דיסקונט ובנק מזרחי. ועדת כבל נעזרה בשלושה יועצים מקצועיים: פרופ' ניתאי ברגמן, פרופ' אשר בלס (לשעבר בכיר בבנק ישראל) ועו"ד רמי תמם (ממקימי להב 433 שעמד בראש אחת היחידות הסמויות בלהב 433). יודגש כי כל ראשי הבנקים סירבו, בנימוק של סודיות בנקאית ומטעמים משפטיים, לחשוף או להעמיד לרשות הוועדה מסמכים ועדויות על אופן הקצאת האשראי.
"רגולטור שבוי"
הוועדה מיקדה המלצותיה בגופי הפיקוח. בעניין הפיקוח על הבנקים ובנק ישראל, נכתב בדו"ח כי "הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מתנהל מול המערכת הבנקאית כ'רגולטור שבוי' שלא פועל להרתעת המפוקחים, הבנקים, וכך נפגע האינטרס הציבורי... יש ליקויים משמעותיים ומתמשכים בפיקוח, המשפיעים גם על המערכת הבנקאית, ומצריכים תיקון בהקדם. הפיקוח אינו נותן משקל ראוי להרתעה, לאכיפה ולשקיפות; הפיקוח לא ביסס הרתעה רגולטורית אפקטיבית מול המערכת הבנקאית - לא כלפי התאגידים הבנקאיים ולא כלפי נושאי המשרה בהם. מדיניות הפיקוח מנהלת תהליך של 'דיאלוג' מתמשך עם התאגידים הבנקאיים ונושאי המשרה ותהליך אכיפה בלתי פורמלית שמטרתו תיקון ליקויים, ולא תהליך של אכיפה רגולטורית אפקטיבית", נכתב.
בנושא זה ועדת כבל ממליצה להקים ועדה פרלמנטרית לפיקוח על רשויות הפיקוח הפיננסיות שתהא בעלת סמכויות ביקורת נרחבות, לשם קידום הרתעה רגולטורית מפעילות אסורה. אולם חברי הוועדה לא הצטרפו להצעתו של ח"כ איתן כבל להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקירת תפקוד הבנקים והרגולטורים - ולכן ההצעה אינה מופיעה במסקנות ובהמלצות, למרות שחברי הכנסת העלו את העניין בעל פה במסיבת העיתונאים.
הגבלת בעלי השליטה
בעניין רשות שוק ההון הוועדה קבעה כי "יש צורך דחוף בשינוי רחב ומהותי בהיקפם ובאיכותם של הליכי הפיקוח, הבקרה והאכיפה בשוקי ההון. רשות שוק ההון אינה מנצלת את סמכויותיה ואת הכלים העומדים לרשותה. היא אינה מטפלת כראוי במעורבות בעלי השליטה בגופים המוסדיים. כדי להבטיח ציות והרתעה אפקטיבית יש צורך דחוף בהסדרה של נושא זה, ובכלל זה הסמכה לנקוט הליכי אכיפה משמעותיים".
נכתב כי יש להקים "מחלקת חקירות ייעודית גם ברשות שוק ההון, שתהיה בעלת סמכויות חקירה מקבילות לסמכויות החקירה של רשות ניירות ערך ורשות התחרות". בעניין מעורבות בעלי שליטה, "הוועדה מצאה כי הרשות אינה מטפלת כראוי במעורבות בעלי השליטה בגופים המוסדיים, ולכן יש צורך דחוף באסדרה ובהגבלה של מעורבות בעלי שליטה אלו בניהול הגופים המוסדיים, תוך שימוש במהלכי אכיפה הרתעתיים, ככל שיידרשו".
בנקים - שאלת המונופול
בעניין רשות התחרות והממונה על ההגבלים העסקיים, ד"ר מיכל הלפרין, נקבע כי "רשות התחרות צריכה לקיים בדיקות כדי לבחון אם בתאגידים הבנקאיים, כולם או חלקם, אכן מתקיימים תנאים להכרזה עליהם כקבוצת ריכוז או כמונופולין. מטרת הבדיקות היא בין היתר לאשש או להפריך את החשש שהתאגידים הבנקאיים, כולם או חלקם, נוקטים צעדים אנטי־תחרותיים. יש להכריז על התאגידים הבנקאיים, כולם או חלקם, כקבוצת ריכוז, או להכריז על התאגידים הבנקאיים, כולם או חלקם, כמונופול, הוועדה ממליצה שהרשות תכריז עליהם כקבוצת ריכוז או כמונופול, ובכל מקרה תיתן הוראות בהתאם".
"ממשק עבודה לקוי"
בעניין רשות ניירות ערך בראשות שמואל האוזר, שכיהן בתפקיד בעשר השנים האחרונות ופרש לאחרונה מתפקידו, נקבע כי "ממשק העבודה בין רשות ניירות ערך לבין הפיקוח על הבנקים אינו מתפקד כראוי. הפיקוח אינו משתף בצורה סדירה את הרשות בסוגיות שלציבור המשקיעים יש בהן עניין רב. יש בעייתיות רבה בחוסר הבהירות בעניין התנהלותה של הרשות בכל הקשור לאי־הדיווח של בנק לאומי על פעילותו בנושא העלמות המס עד לשנת 2011, עת נחשף ציבור המשקיעים לחקירה שהתנהלה בארה"ב בנושא העלמות המס". הוועדה ממליצה ליו"ר רשות ניירות ערך החדשה, ענת גואטה, "לחזק במידה ניכרת בתיקוני חקיקה את שיתוף המידע בין הרגולטורים העוסקים בפיקוח על המערכת הפיננסית - הפיקוח על הבנקים, רשות שוק ההון, רשות התחרות ורשות ניירות ערך. הוועדה ממליצה כי הפיקוח יעביר לרשות ניירות ערך את כל דו"חות הביקורת שביצע בעשר השנים האחרונות ורלוונטיים לרשות ניירות ערך לשם מילוי תפקידיה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו