מהם "המוסדות החיוניים" שפועלים במצב החירום שהחל אתמול?
ההגדרה הזו אכן מטעה. כך למשל, הדיונים בבתי המשפט באזורים שבהם ניתנה הוראה שמקומות העבודה מושבתים, התקיימו בכל זאת. בקופות החולים מרבית המרפאות פעלו כשגרה, אך לא כולן. מכון הפיזיותרפיה של קופת החולים מכבי באשדוד לא פעל.
כך גם טיפת החלב בנס ציונה ומרפאות נוספות - למרות שרבים הבינו מהוראות פיקוד העורף שקופות החולים לא יושבתו. אתמול בבוקר ניתנה הוראה גורפת להשבית את כל מוסדות החינוך וכל מקומות העבודה מדרום להרצליה (לא כולל הרצליה). בהמשך התברר שהעבודה התאפשרה במקומות עבודה מוגנים.
אני עובד במקום שיש בו ממ"ד, באזור התעשייה של ר"ג, אך ילדיי לא לומדים ואני חושש להשאירם לבד בבית, האם אני רשאי לא להגיע לעבודה?
כן, עובדים באזור שהוכרז כאזור תחת איום טילים ורקטות, רשאים לא להגיע למקום עבודתם בתיאום עם המעסיק, גם אם מקום עבודתם מוגן, אם הוא לא מוגדר כ"מקום עבודה חיוני". במקרה כזה ההיעדרות תיחשב לעובד כיום חופשה. חשוב לציין כי המעסיק לא רשאי לפטר את העובד במצב המיוחד אם לא הגיע לעבודה.
מה לגבי עובדים במגזר הציבורי?
קובי בר נתן, הממונה על השכר והסכמי עבודה: בהתאם להנחיות פיקוד העורף, עובדים במקומות עבודה שאינם חיוניים באזורים דן, ירקון ושפלה, אשר קיים במקום עבודתם מרחב מוגן תקני וניתן להגיע אליו תוך זמן ההתגוננות שהוגדר, יכולים להגיע למקום העבודה באישור קב"ט הגוף, ולפעול בהתאם להנחיית פיקוד העורף.
במקרים שבהם הנחיות פיקוד העורף מאפשרות הגעה לעבודה, רשאים עובדים אשר חוששים להגיע למקום עבודתם, להיעדר באישור המעסיק, על חשבון חופשתם.
עוד בנושא:
מצב חירום בעורף: כל זכויות העובדים
איפה אין לימודים ועבודה: ההנחיות המלאות של פיקוד העורף
מצב מיוחד בעורף בטווח של 80 ק"מ מעזה
כמה עסקים הושבתו אתמול?
יוסי אלקובי, נשיא התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה, אומר ל"ישראל היום" כי לא פחות מ־4,721 עסקים המעסיקים עד 20 עובדים הושבתו אתמול מאזור פ"ת, מרחב ירקון ודן ודרומה. מדובר ב־45% מכלל העסקים היצרניים הקטנים בישראל. לדבריו, הנזק היומי מהשבתתם בלבד עומד על כ־20 מיליון שקל - הפסד פדיון של 42 מיליון שקלים ביום.
באיגוד לשכות המסחר העריכו כי הפדיון היומי של העסקים באזור הדרום עומד על כ־100 מיליון שקלים והפסד הפדיון לרשתות כתוצאה מאי הפעילות עומד על כ־20 מיליון שקלים. עיקר ההפסד נגרם בענף המסחר כתוצאה מסגירה של חנויות, עסקים ורשתות של מוצרי צריכה.
עד כמה הירידה בפעילות הורגשה גם בחברות כרטיסי האשראי?
מנתוני חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים), עולה כי אתמול חלה ירידה של 10% בהוצאות של הישראלים בכרטיסי אשראי לעומת יום שלישי בשבוע שעבר.
בין השעות 9:00 ל-12:00 נרשמו עסקאות בסכום כולל של 451 מיליון שקלים. מדובר בירידה של 33% בסכום ההוצאות בכרטיסי אשראי בהשוואה לפעילות באותן השעות ביום שלישי שעבר, 5 בנובמבר, שהסתכמה ב־605 מיליון שקל.
עד כמה עסקים ערוכים להוראות כאלה של פיקוד העורף?
יוחאי שמו, מקונדיטוריית שמו, סיפר אתמול, "העובדים שלנו מגיעים לעבודה ב־7 בבוקר. ההכרזה על מצב החירום ניתנה מאוחר יותר. אמנם הוראות פיקוד העורף היו לא לפתוח עסקים, מלבד חיוניים, אבל העובדים היו כבר באמצע עבודה, אז מה, נשלח אותם הביתה?
חיכינו לראות מה קורה ובשעה עשר רון חולדאי אמר כן לפתוח. אנחנו לא בתי קפה, אין אצלנו התקהלות גדולה ולכן פתחנו. הרגשנו ירידה של 30%-20% במכירות".
גם אורי פדרמן, הבעלים של חברת הקפה לנדוור, שלה מפעל בחולון, אמר אתמול, "המפעל שלנו בחולון הושבת, למרות שהוא נפתח ב־6 בבוקר, אבל עובדים החלו להתקשר מ־7 ושאלו אם להגיע.
לא ידענו מה להגיד בדיוק. בין היתר היינו צריכים לבטל נסיעות של נהגי משאיות, שכמובן נישא בעלויות שלהם. אתמול גם היתה צריכה לצאת מכולה מאנגליה שעכשיו תתעכב ואנחנו נישא בעלויות אחסון".
בית קפה בתל אביב // צילום: יהושע יוסף
מי אמור לשאת בעלויות של ביטול אירועים, דוגמת חתונות, בשל המצב?
מנכ"ל המועצה לצרכנות עופר מרום מסביר כי "במקרה של ביטול בשל הוראות פיקוד העורף, בעל האולם הוא זה שיישא בעלויות הביטול. בעלי האולם מחויבים להשיב לצרכן את כספו ולא לגבות את המקדמה כקנס. החוק מאפשר לצרכן לבטל תשלומים עתידיים במקרה זה". אולם במועצה לצרכנות ממליצים לנקוט בגישה של הבנה ודחיית האירוע למשל למועד מאוחר יותר.
האם בעלי אולמות האירועים יכולים לספוג את הפגיעה הזו?
נשר אדרי, מנכ"ל ובעלים של מתחם האירועים "לארה" שבצומת כנות, סיפר ל"ישראל היום", כי "אתמול בוטלה אצלנו חתונה של 600 אורחים. הכלה פרצה בבכי. אנחנו נלווה את הזוג עד שיהיו מרוצים בין אם מדובר בתאריך חלופי, אצלנו או במקום אחר, היות ואין לנו תאריכים פנויים בקרוב".
לדבריו, הפיצוי שהמדינה מציעה הוא חלקי וגם לא משולם מיידית, כמו הפגיעה. "עסקים מהסוג שלנו תלויים בחסדי הבנקים, מי שאין לו גב פיננסי איתן עלול לקרוס מפגיעה כזו".
אבי בן חמו, מנכ"ל ובעלים של גן האירועים "טרויה" שבבני דרום, מספר על ביטול של שתי חתונות אתמול. "אנחנו למודי ניסיון לצערנו. במקרים כאלה אנחנו נותנים אפשרות לעשות חופה בבית כנסת באותו יום ולדחות את האירוע או למי שמתעקש, יש לנו חמ"ל של אולמות, ואנחנו עוזרים להעביר את האירוע באותו יום למקום אחר.
בעיקרון אני מפסיד את הכסף. ביום כזה על שני האירועים אני מפסיד כ־80,000 שקלים. המדינה תפצה אותנו ב־50% בעוד כמה חודשים. אנחנו צריכים להביא כסף מהבית וכל פעם זה קורה. גם בצוק איתן אמרנו שאנחנו מפסידים הרבה כסף. אני מוכן אפילו לסגור לחודש אבל שיהיה פתרון לתמיד".
השתתפו בהכנת הכתבה: ערן בר־טל, היאלי יעקבי־הנדלסמן, זאב קליין ויאיר אלטמן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו