תחילתו הרשמית של ה״ברקזיט״ היא חדשה טובה לכלכלה הבריטית, אם כי כעת מתחילים תקופת המאבק והמו״מ המשמעותי בין בריטניה לאיחוד האירופי על קשרי הסחר העתידיים בין שני הצדדים. כך מעריך הכלכלן הבכיר אזאד זאנגנה, מענקית ניהול הנכסים הבריטית ״שרודרס״ בראיון ל״ישראל היום״.
״מאז הבחירות הכלליות בדצמבר אנחנו רואים חזרה של משקיעים לבריטניה, בעיקר בשווקים הפיננסיים״, מדגיש זאנגנה, ״חברות מסוימות ימשיכו לעזוב. אך מאחר שהושגה ודאות לגבי סוגיית ה׳ברקזיט׳, חברות אחרות יכולות להחליט אם לעזוב או לא על בסיס מידע ודאי, בעוד שבעבר ההחלטה נבעה מספקולציה. לא כולם יעזבו, יהיו כאלו שיחליטו להישאר. אבל במגזרים מסוימים, בעיקר בנקי השקעות, תימשך העברת העובדים לאיחוד האירופי, כי הם לא יוכלו להמשיך בחלק מהפעולות שלהם כאן. באותה מידה, בנקים שווייצריים מיקמו את מטות ההשקעה הגדולים שלהם בלונדון כי הם לא יכלו לפעול משווייץ״.
לדברי זאנגנה, אחת ההשלכות של כניסת ה״ברקזיט״ לתוקפו היא אובדן העניין של הציבור הבריטי במה שיקרה מעתה.
״בעבר נהגנו להשתמש בשווקי ההימורים כדי לזהות תהליכים בהקשר ל׳ברקזיט׳", אומר זאנגנה. "הדבר היחיד שאנשים הימרו עליו לאחרונה היה האם ה׳ביג בן׳ יצלצל בליל ה׳ברקזיט׳ או לא. זה מצביע על כך שאנשים מאבדים עניין בנושא. כמובן שהשווקים הפיננסיים והמשקיעים ימשיכו לעקוב מקרוב אחרי מה שקורה בכלכלה הבריטית והיחסים עם העתידיים עם האיחוד האירופי״.
אם כן, מה משתנה כעת?
"השינוי האמיתי היחידי הוא שהממלכה המאוחדת לא תהיה עוד חברה פעילה באיחוד האירופי, לא יהיה לה יותר כוח פוליטי במסגרת האיחוד. אם יתקבלו שינויי כללים, הבריטים יצטרכו לקבל זאת מבלי שיוכלו לחסום אותם, לשאת ולתת עליהם או להציע חוקים משלהם. תקופת המעבר תוכננה כך שקשרי הסחר, הסדרי המכס ותנועת אנשים החופשית יישארו כשהיו אותו בשנה הקרובה. מה שיקרה בהמשך תלוי בתוצאת המו״מ שיתחיל בקרוב".
שנה אחת תספיק כדי לגבש הסכם סחר חדש בין הצדדים?
"תלוי עד כמה הצדדים יהיו שאפתניים ברצונם להגיע להסכמה. אם מסתכלים על המו״מ שהתנהל בין האיחוד לקנדה ויפן, שנה ואפילו שלוש שנים אינן מספיקות. עם זאת, מדובר במדינות שבאו מרקעים שונים ועם רמות סטנדרטים אחרות. בריטניה מגיעה מתוך התאמה מוחלטת עם חוקי האיחוד, ולכן המו״מ לא אמור להיות אתגר גדול.
"אני מעריך, שניתן יהיה להגיע למסגרת הסכם כללי עד למחצית השנה הנוכחית. ברגע שההסכם הזה יושג, יוכלו לעבור למו״מ פרטני לגבי המגזרים השונים, בהתאם לעדיפות של הממשלה הבריטית והאיחוד האירופי. הממשלה הבריטית אמרה שהיא לא רוצה להיות חברה בשוק המשותף ובאיחוד המכסים, כי זה יחייב התאמה לכללים האירופים, וגם מאחר שהאיחוד דורש המשך תנועת עובדים חופשית. הממשלה הבריטית הנוכחית מתנגדת לכך. היא לא מעוניינת בעסקה גדולה שתדמה לשוק המשותף. הם ינסו ללכת מגזר אחר מגזר - ענפי הייצור: רכבים, כימיקלים, מכונות חשמליות, עם עדיפות לענפי הייצוא הבריטיים. במגזר החקלאות יהיה מאבק, שכן זה תחום שבו כמה מדינות גדולות באירופה שמתחרות עם בריטניה על ייצור ואספקה של מוצרים שונים.
.jpg)
צילום: איי.פי
"לכל צד יש אפשרות לדחות את המו״מ בתחומים מסוימים. קרוב לוודאי שבסוף השנה הממשלה תאמר: ׳השגנו הסכמים בכמה עשרות מגזרים, נחבר אותם ונקרא לזה הסכם סחר׳, ואז יכריזו על סיום שנת המעבר.
"ייתכן שהמגזרים שלא ייכללו בהסכם יעברו למשטר הכללים של ארגון הסחר הבינלאומי, או שהממשלה תבקש הארכה נוספת של תקופת המעבר עבור המגזרים בהם היא מעוניינת להגיע בעתיד להסכם. יש מגזרים שבריטניה כלל לא רוצה להגיע להסכם סחר עליהם. לדוגמה, שירותים פיננסיים ושירותים בכלל. אלה יועברו בסוף השנה ישירות למסגרת ארגון הסחר הבינלאומי.
"ככל שהמו״מ יתנהל ברמה טכנית נמוכה וינסו להימנע מסיכון של אי-הגעה להסכם, אני חושב שהתנודתיות לה היינו עדים בשנה שעברה לא תחזור על עצמה. זה חשוב, כי זה יאפשר לכלכלה הבריטית להתחיל להבריא. עסקים יוכלו להתחיל לתכנן שוב את פעילותם, וזה דבר דחוף מאחר שהכלכלה הבריטית באמת נאבקה לאחרונה".
כלומר, ההדרגתיות בתהליך ההתנתקות עשויה למנוע מצב של קריסת המו״מ, שרבים חוששים ממנו עדיין?
"באופן טכני, זו עדיין אפשרות קיימת ולכן אנשים עוד דואגים, ובצדק. אבל הגישה ההדרגתית מפחיתה באופן משמעותי את הסיכון של שבירת המו״מ. בסופו של דבר, המטרה המרכזית של הממשלה היא להפוך את ה״ברקזיט״ להצלחה. מדידת ההצלחה תלויה לחלוטין בזווית הראייה. אם הם חושבים שהסכם ב-50 מגזרים זו הצלחה, זה יוצג כך בתקשורת. תקופת המעבר תסתיים, ותומכי ה״ברקזיט״ יהיו מאושרים. אבל אם השיחות יימרחו ותקופת המעבר תוארך או שלא יושג הסכם, השווקים יגלו דאגה".
ג'ונסון בפתח ישבית קבינט היסטורית לרגל היציאה מהאיחוד // צילום: רויטרס
מה יכולה להיות השלכת ה״ברקזיט״ על יחסי הסחר בין בריטניה וישראל?
"לאיחוד יש הסכם סחר עם ישראל, אחד מ-40 הסכמי סחר עם מדינות ברחבי העולם. החדשה הטובה היא, שישראל הייתה המדינה הראשונה שהסכימה ליישם את כללי הסכם הסחר עם האיחוד בהסכם הסחר עם בריטניה. כך שיש לנו כבר הסכם סחר כזה שהיה לפני כן. אני מעריך שבריטניה תרצה להעמיק ולקדם את ההסכם הזה".
אתה ממליץ למשקיעים ישראלים להשקיע בכלכלה הבריטית?
"אנחנו מסתכלים על השקעות באופן גלובלי. בשלב זה, עדיין יש אי-ודאות בנוגע לכלכלה הבריטית. אמנם זה מצב שניתן לקחת בו סיכון, אך זה תלוי בנתונים שונים. יש הרבה שיקולים שצריך לקחת בחשבון. אם בפני משקיעים עומדת הבחירה בין בריטניה ומקום כלשהו באיחוד האירופי והפעילות שלהם היא בעיקר באיחוד האירופי, הגיוני יותר להשקיע בשלב זה באיחוד. אם הפעילות שלהם מתמקדת בבריטניה או באופן גלובלי יותר, בריטניה תתחיל להיראות יותר אטרקטיבית".
דגל בריטניה מורד מבניין הפרלמנט האירופי בבריסל // צילום: איי.אף.פי
קיימת באיחוד ציפייה מגרמניה, שתיקח על עצמה אחריות פוליטית וכלכלית גדולה יותר לאחר עזיבת בריטניה. האם הכלכלה הגרמנית חזקה ויציבה מספיק לצורך זה?
"לא בשלב זה. ברגע שיהיה שינוי בהנהגה בגרמניה, אנחנו עשויים לראות שינוי יותר ברור בסגנון של האינטראקציה של גרמניה עם שאר האיחוד. הקנצלרית מרקל עשתה עבודה פנומנלית בגרמניה, אבל היה מתסכל לראות כמה זמן לוקח לה לקבל החלטות. חוסר ברצון להנהיג היה אחד הדברים שהאט את אירופה באימוץ שינויים מהירים שנדרשו. אבל אני חושב שהגרמנים יתאמצו יותר להנהיג את אירופה. הם יהיו חייבים לעשות כך.
"בהיעדר בריטניה, יקטן מספר המדינות בעלות הגישה הכלכלית הליברלית באיחוד. מדינות שמאמינות יותר בהתערבות הממשלה, כמו צרפת, יגבירו את השפעתן על המדיניות האירופית. לכן על גרמניה יהיה לצעוד קדימה, אם היא רוצה להשפיע על הדרך בה אירופה מנוהלת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו