תיק המריבה: בעקבות הסערה שהתעוררה ברשתות החברתיות סביב דניאל גרינברג והתקרית עם המכס, שבסופה נאלצה הכוכבת הצעירה להיפרד מ-8,500 שקלים בגלל תיק יוקרה שנמצא ברשותה, לטענת המכס ללא הצהרה, עו"ד המומחה לתחום מסביר מה כדאי לעשות וממה להימנע בעת חזרה ארצה דרך המכס.
"לדעתי דניאל טועה ובגדול, וסיבכה את עצמה במקרה הזה", טוען עו"ד תמיר קלדרון, מנהל מחלקת ליטיגציית מיסים וצווארון לבן ושותף במשרד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, עמית גרוס ושות', "לחוקרי המכס קיימת הזכות לפנות לכל אזרח, כל עוד הם נוהגים אליו בכבוד ובסבירות – ולרוב הם עושים את זה". קלדרון מוסיף כי התחקור במכס הוא סיטואציה שאינה נעימה לאף צד, מה שעלול לעורר אצל אנשים רבים כעס (כמו במקרה של גרינברג) – אבל לדבריו, כך צריך לנהוג על פי החוק, ו"פקידי המכס בסך הכול עשו את תפקידם".
עוד מסביר קלדרון כי להערכתו הפנייה לגרינברג לא נעשה בשל היותה ידוענית, אלא מאחר שהתעורר חשד סביר אצל חוקרי המכס כי היא עשויה לשאת איתה טובין שמחויב בהצהרת מכס.
עברתם בירוק? זו הצהרה
"בכל מעברי הגבול בחזרה לארץ, ובהם גם נתב"ג, קיימים שני מסלולים – ירוק ואדום – שרלוונטיים לכל מי שנכנס לישראל", מפרט קלדרון, "דרך המסלול הירוק רשאי כל אדם לעבור כשהוא נושא עמו חפצים מהסוגים ומהכמויות שהחוק מתיר – מדובר בעיקר בפריטי הלבשה והנעלה או מוצרי טואלט לצרכים אישיים ובכמויות סבירות, אשר נהוג להביא במטען הנוסע, אין איזושהי מגבלה על פריטים אלה, כי ההנחה היא שמדובר במטען שנועד לצרכים אישיים, ושאותו אדם עושה בהם שימוש סביר.
"יחד עם זאת, קיימת הגבלה על מוצרים ספציפיים כמו משקאות משכרים, יין (עד 2 ליטר) ומשקאות משכרים אחרים (עד ליטר עבור אדם בגיר), וכן תמרוקים כדוגמת כוהלים שמותר לשאת (עד רבע ליטר) כמטען יד. גם טבק ניתן להעביר ארצה בהגבלה (עד פאקט אחד), וישנם חפצים אחרים שהמכס אינו מפרט, אך בהגדרתם נועדו לשימוש עצמי או כמתנה לאדם אחר, וערכם אינו עולה על 200 דולר".
בשורה התחתונה, מותר להעביר ארצה ללא הצהרה במכס כמעט כל פריט שהבאנו מחו"ל לטובת שימוש עצמי או כמתנה לאחר, כל עוד הפריט עומד בתנאים האמורים וערכו אינו עולה על 200 דולר. על חפצים שאינם עונים להגדרות האלה, צריך להצהיר – כלומר ללכת למסלול האדום שבמכס.
קלדרון: "חשוב להבין כי עצם המעבר במסלול הירוק - כמוהו כהצהרה שהחפצים שאותו אדם מכניס ארצה אינם דורשים הצהרה המכס".
יצאתם עם מוצר יקר? תצהירו לפני כן
קלדרון מסביר כי במקרה שבו לאדם יש ספק אם להצהיר על חפציו, עליו לבחור במסלול האדום. "אם הכל בסדר יגידו לו שבדקו את הפריט ואין בעיה, אבל אם יגלו שהוא עבר במסלול הירוק על אף שיש לו פריטים חורגים – עלולים להטיל עליו סנקציות, כמו במקרה של דניאל". על פי פרסומים, גרינברג עברה במכס עם מטען שערכו מעל 200 דולר, ולכן גם אם יצאה איתו מהארץ ואף רכשה אותו לפני נסיעתה – היה עליה להצהיר על המטען לפני יציאתה מהארץ, כך סובר קלדרון. "באולם היוצאים יש טפסים של הצהרת נוסע על ייצוא זמני של חפצים נלווים. בחזרה לארץ צריך להציג את הטופס הזה בפני המכס, ואז אין צורך בתשלום מסים על פריט ששוויו עולה על 200 דולרים", הוא מסביר.
"עם זאת, במקרה שבו יצאתם מהארץ עם חפץ שערכו מעל 200 דולר וחזרת איתו מחו"ל, אתם נחשבים כמי שהביאו טובין לארץ ונדרש לשלם על כך מיסים", קלדרון מבהיר. "חשוב להבין שמדובר בכל פריט שנמצא עליך, גם שעון או טבעת אירוסין. מנגד, פריטי הלבשה או הנעלה פטורים מהצהרה – אך החוק מבהיר שהפטור הוא על פריטים 'מהסוג שנהוג להביא כמטען יד של נוסע', ורובנו לא הולכים עם חולצה שעולה 800 שקלים. לכן, כשמדובר בפריט יוקרה, עולה השאלה אם נהוג לשאת מטען כזה – וכאן נפער פתח מסוים לפרשנות". עם זאת, קלדרון חוזר ומבהיר כי במקרים שבהם יש ספק – מומלץ למלא טופס מכס 86 (הצהרת נוסע על ייצוא זמני של חפצים נלווים), וכך לחסוך עוגמת נפש בעת החזרה ארצה.
"אזרחים תמימים עלולים לעבור על החוק"
קלדרון מסביר כי קיים בלבול מסוים בקרב אזרחים לגבי נושא המכס, משום שרבים לא יודעים שעליהם להצהיר על פריטים רבי ערך שעמם יצאו מהארץ, וכך "לא מעט אזרחים תמימים עלולים למצוא את עצמם עוברים על החוק". עם זאת, לדבריו רשויות המכס נוהגות לרוב באיזושהי מידה של סבירות, ואם אדם מגיע למכס עם פריט יקר שנראה משומש – חוקרי המכס עשויים להפעיל שיקול דעת ולא לקרוא לאותו אדם לחקירה, על אף שלפי החוק הם רשאים לעשות זאת. "על פי רוב, החוקרים מחפשים מוצרים יקרים (כמו תכשיטים, שעונים, טלפונים), במיוחד אם הם נראים חדשים ונמצאים במזוודת הנוסע, או שקיימת חשבונית המעידה כי הם נרכשו בחו"ל", הוא מוסיף.
לסיכומו של דבר, קלדרון סובר כי במקרה של דניאל היא יצאה מהארץ עם תיק יוקרה שנראה שנדרשה להצהיר עליו עוד ביציאה, בגלל שוויו. "להבנתי דניאל נכנסה לארץ במסלול הירוק עם חפץ שעולה על 200 דולר, ולכן גם נקנסה".
מבחינת הקנס, הוא מסביר כי אדם שייבא טובין שלא פטורים ממכס, ועבר במסלול האדום, עבר עבירה – ובמקרה כזה יש מגוון סנקציות שניתן לנקוט נגדו. "קיימת האפשרות לקנס מנהלי או להעמדה לדין, והמכס אף רשאי לחלט את הפריט שנדרש בהצהרה לטובת המדינה. הקנס המנהלי נקבע בפרקטיקה כגובה המסים שצריך היה לשלם עבור הטובין – וכך כנראה גם נקבע גובה תשלום הקנס של גרינברג".
אלה שממהרים לזרוק קבלות במחשבה שהמכס לא יידע שמדובר בפריט חדש, לא נוהגים בחוכמה, לדברי קלדרון: "מומלץ לשמור הוכחת שווי כמו קבלה או חשבונית, כי ברגע שאין הוכחת תשלום – המכס רשאי להעריך את שווי הפריט, ולהתעלם מהעובדה שהוא, לדוגמה, נקנה בהנחה. פעמים רבות הערכת השווי הרבה יותר גבוהה מהרכישה עצמה", הוא מסכם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו