מה לעשות בעקבות הטלטלה הפוקדת את יוון? לפי בית ההשקעות הלמן אלדובי רצוי להסיט מעט משקל מהשוק האמריקאי לשוק האירופאי, משום שלהערכתם התנודתיות בשוק האמריקני דווקא תהיה רבה. "בשבוע האחרון נצפו עליות חדות בתשואות האג"ח ברחבי העולם וגם בארץ, בעיקר בהשפעת עליית התשואות באג"ח הגרמני לאור נתוני מאקרו חיוביים שהתפרסמו בגוש האירו", ציינו בהלמן אלדובי בסקירה שפירסמו בסוף השבוע. "אנו צופים המשך תנודתיות גבוהה בשוק האג"ח המקומי כנגזרת של שווקי האג"ח באירופה ובארה"ב לאור רגישותם הגבוהה לנתוני מאקרו וממליצים לקצר את מח"מ התיק בתקופה הקרובה."
"בארה"ב, דו"ח תעסוקה חזק שפורסם ביום ו' האחרון מגדיל את הסיכוי להעלאת ריבית הפד בחודש ספטמבר, מה שעשוי לתמוך בהמשך עליית תשואות באג"ח האמריקאיות כפי שראינו ביום האחרון למסחר בשבוע שעבר." אמרו בבית ההשקעות. מנגד באירופה, "יוון מבקשת דחייה לתשלום החוב לקרן המטבע העולמית והשוק האירופאי מוסיף להגיב בירידות להתפתחויות אלה. יש המאמינים כי הסיכוי שיוון תעזוב את גוש האירו גדל לאור דחיית התשלום. להערכתנו, במידה ויוון תעזוב את גוש האירו ההשפעה תורגש לזמן קצר ולאחר מכן השווקים באירופה יחזרו להיסחר בהתאם לסביבה הכלכלית שלהם."
בהלמן אלדובי ציינו כי "בחלק המנייתי של התיק, אנו ממליצים להסיט מעט משקל מהשוק האמריקאי לשוק האירופאי לאור התנודתיות הרבה שצפויה בשוק האמריקאי על רקע ניסיונות המשקיעים להעריך מהו המועד בו הפד יעלה את הריבית."
דודי רזניק, מנהל מחלקת האג"ח בלאומי שוקי הון, ציין בסקירה שלו כי הסערה בשוקי האג"ח הממשלתיים בעולם נמשכה ביתר שאת בשבוע שעבר. "עליית תשואות חדה במיוחד נרשמה בחלקים הארוכים של העקומים במרבית השווקים בעולם, כולל בישראל."
רזניק מוסיף כי הצמיחה הכוללת בישראל גבוהה ביחס למרבית המדינות המפותחות. "עם זאת, נדרשת תכנית ממשלתית מקיפה לטיפול בבעיות המבניות של המשק במטרה להגדיל את התוצר הפוטנציאלי, ובעיקר את הפריון הנמוך ביחס למדינות ה OECD."
"על רקע המשך מגמת התחזקות השקל, בולט הצורך לתמיכה בפעילות הייצוא גם במישורים נוספים, בעיקר על רקע מיצוי הכלים המוניטאריים המרחיבים." אמר רזניק. להערכתו, סביבת האינפלציה צפויה להמשיך ולטפס במתינות על רקע סביבת ריביות נמוכה, נתונים חיוביים משוק העבודה, בשילוב עם שיפור בציפיותיהם של משקי הבית לתקופה הקרובה, וכן הירידה הנמשכת בהיצע הדירות.
בחזרה לסאגה היוונית. הכלכלן והאסטרטג הראשי של בית ההשקעות פסגות, אורי גרינפלד, ציטט בסקירתו השבועית את הבלוג הכלכלי Zero hedge. שם לדברי גרינפלד, "מתארים את הדרמה היוונית כמצב בו בשני צדדי המערכה מחכים שהצד השני ייטול את היוזמה ויפרק את מערכת היחסים. במילים אחרות, יוון, או נכון יותר מפלגת סיריזה, רוצה שהאירופאים יזרקו אותה מהגוש על מנת להוכיח למצביעים שאין על מי לסמוך ושעדיף להם בחוץ."
"מהצד השני, האירופאים רוצים שיוון תפרוש מהגוש על מנת שלא להתחיל תהליך בו כל אחת ממדינות ה-PIGS האחרות חוששות לגורלה ויציבות הגוש כולו מועמדת בספק. כמו שאמר ג'ורג' קוסטנזה: "זה לא את, זה אני". הבעיה בסיטואציה כזו היא שכל אחד מהצדדים מנסה ככל יכולתו להמאיס את עצמו על הצד השני, מה שבהגדרה כמעט יביא את הדרמה עמוק לזמן פציעות לפני שיתקבלו (אם בכלל) הסכמות."
גרינפלד אומר כי למרות שיוון דחתה לסוף החודש את התשלום של ה-300 מיליון יורו, הרי ש"מבחינה חוקית מדובר על תהליך שקרן המטבע מאפשרת במסגרת ההסכמים עם המדינות החברות ולכן לא מדובר בהסדר חובות ויוון עדיין לא פושטת רגל. אמנם תהליך זה לא מנוצל בד"כ על ידי הלווים מקרן המטבע שכן הוא עלול לייצר תחושה בשווקים שהלווה מתמודד עם קשיים פיננסיים אבל כיום הדבר האחרון שהיוונים חוששים ממנו הוא פגיעה בשמם הטוב."
מנכ"ל קבוצת ההשקעות הבינלאומית סמארט קפיטל, איציק נוי, פרסם היום את ההערכה שלו להתרחשויות במשבר החוב של יוון. "חוסר הוודאות השורר בשוק ההון בעקבות משבר החוב של יוון, גרר את מדדי המניות בעולם לירידות שערים חדות יחסית." אמר נוי. הוא ציין כי מדד הדאקס הגרמני השיל בשבוע שעבר כ-2.8% מערכו.
"כאמור, הערכתנו לגבי המצב היווני היא ברורה, יוון לא תגיע לחדלות פירעון ולא תצא מגוש האירו. בנוסף, מריו דראגי והבנק המרכזי של גוש היורו (ECB) ממשיכים להדפיס 60 מיליארד אירו כל חודש - לפחות עד ספטמבר 2016, ואף הצהירו שקיים סיכוי להגדלת ההיקפים, ואין מנוס מחזרה לשבירת השיאים במדדים. לכן, כל ירידה היא הזדמנות להצטרפות למגמת העלייה."
נוי הוסיף ואמר כי "המצב המסובך אליו נקלעו קרן המטבע, ה-ECB ויוון, משרת אינטרס אחד ויחיד - תוספת זמן למשא ומתן, ופוגע בכולם חוץ מביוונים. התשלום של 300 מליון אירו אותו בחרה יוון שלא לשלם, יתאחד לסכום אסטרונומי של 1.6 מיליארד אירו, אשר אותו יצטרכו לשלם היוונים בסוף החודש הקרוב."
"כאמור, ליוון אין יכולת להחזיר סכום כזה וגם לא רצון. תוספת הזמן אשר הם קיבלו, משרת את ההחלטה היוונית שלא לשלם את כלל חובותיה ובמקביל, לבצע רפורמות רדיקליות פחות מההצעה המקורית של קרן המטבע ונושיה. הלחץ העולמי במהלך החודש הקרוב יעשה את שלו כאשר אנו צופים תספורת של כחצי מיליארד אירו בחוב ובמקביל, העלאת מסים לעם היווני, הפרטת נכסים חשובים וקיצוץ רוחבי של הפנסיות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו