למרות המצב הכלכלי - הישראלים מאושרים

מזכ"ל ה-OECD אנחל גורייה הגיע לביקור בן 24 שעות בישראל והמטיר שלל דו"חות. את הכותרות תפס הדו"ח הכלכלי המיוחד הדו-שנתי שהוצג בישיבת הממשלה ואחר כך בתדרוך העיתונאים במשרד האוצר. הדו"ח הכלכלי הציג את ישראל כמדינה מושחתת וענייה עם רמת הכנסה לנפש נמוכה של 80,000 דולרים בלבד, כאשר רק במכסיקו רמת ההכנסה לנפש נמוכה יותר. דו"ח איכות החיים (Well Being) מציג שורה של מדידות והערכות איכות החיים בישראל. 

מספר שעות לאחר מכן ה-OECD פרסם דו"ח נוסף על איכות החיים על ישראל וממנו עולה כי הישראלים מרוצים מחייהם, המצב הבריאותי ורמת ההשכלה שלהם הם מהגבוהים בארגון ה-OECD. נוסף על כך, הישראלים מאריכים חיים, וחיים יותר מאשר ברוב מדינות הארגון. 

ממצאי הדו"ח איכות החיים מעלים כי 80% מהישראלים מדווחים על מצב בריאותי טוב ועל שביעות רצון [טוב עד טוב מאד] מחייהם, לעומת ממוצע של 68.8% במדינות ה-OECD. המשמעות: בניגוד לדו"ח הכלכלי, מרבית הישראלים חושבים כי למרות הפיגועים והטרור, טוב עד טוב מאד לחיות בישראל. 

כמו כן, תוחלת החיים בישראל ממשיכה לעלות, כאשר הישראלים מאריכים חיים יותר מעמיתיהם במדינות הארגון, כאשר תוחלת החיים בישראל הגיעה כבר ל-82.1, לעומת 79.9 בלבד ב- OECD. רק בשתי מדינות תוחלת החיים גבוהה מאשר בישראל – שוויץ 82.9 ויפן הראשונה עם 83.4. לשם השוואה תוחלת החיים בארה"ב מגיעה ל-78.8 בלבד, בפינלנד ל-81.1 ובטורקיה ל-78.6 בלבד. 

בראייה כללית, הישראלים משכילים יותר, כאשר 90.7% מהישראלים רוכשים השכלה ומרביתם משלימים לימודי תעודה, מקצוע והשכלה גבוהה. מדובר בעלייה לעומת 85.4% בלבד בשנת 2007 ולעומת ממוצע של 83.6% בארגון ה-OECD.

הדו"ח הכלכלי: שבחים מול נזיפות

דו"ח מיוחד שמפרסם ה-OECD על כלכלת ישראל מגלה שני צדדים על החיים בישראל. מצד אחד, מחברי הדו"ח חולקים שבחים לכלכלה, ובאופן מיוחד לקברניטים – ראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר האוצר משה כחלון ולנגידת בנק ישראל קרנית פלוג.

אך מנגד הדו"ח נוזף בהתנהלות הכלכלית במדינה. "ישראל בולטת לרעה בשורה של תחומים חברתיים כמו עוני וחלוקת הכנסות בין עשירים ועניים", נכתב בדו"ח.  ה-OECD גם מזהיר: מחירי הדירות בישראל מופרזים – "מהווים נטל על החברה ומצמצמים את האפשרויות של קובעי המדיניות". 

מזכ"ל ה-OECD אנחל גוריה הציג את עיקרי הדו"ח בתדרוך כתבים במשרד האוצר בירושלים. 

 

"מדיניות מוניטארית, פיננסית ופיסקאלית שקולה"

עוד נכתב בדו"ח, כי "בזכות מדיניות מוניטארית, פיננסית ופיסקאלית שקולה, שיעור הצמיחה היה גבוה מן השיעור שנמדד במרבית מדינות ה-OECD האחרות במשך יותר מעשר שנים. שיעור התעסוקה נמצא במגמת עלייה, האינפלציה נמוכה, העודף החיצוני נוח ומצבו הפיננסי של הציבור טוב יחסית.

עם זאת, למרות שההכנסה לנפש משתווה בהדרגה להכנסה לנפש במרבית המדינות המתקדמות, לא נרשמה התכנסות דומה בפריון. ואכן, לצד תעשיות דינמיות מאוד של סחורות מתקיימות לצדו גם סקטור מוגן המאופיין באי יעילות בהיקף יוצא דופן, מצב שפוגע בביצועי המשק ומושך את הצמיחה כלפי מטה ואת כלל ביצועי המשק. ליקויים בולטים בהסדרת שוק המוצרים והתחרות בו, במיוחד בכל שרשרת המזון, בבנקאות ובחשמל, מחלישים את הפרודוקטיביות ומקטינים את ההכנסות".

עוד נכתב כי ישראל מאופיינת גם בשיעורי עוני גבוהים ובפערים גדולים בממדים מהותיים ולא מהותיים של הרווחה. שיעור העוני גבוה במיוחד בקרב הקשישים, בחלקו בשל פנסיות בסיס נמוכות. שיעורי התעסוקה בקרב גברים חרדיים ונשים ערביות ישראליות מוסיפים להיות נמוכים.

הודגש כי מחירי הדיור הם נטל נוסף שמקטין את האפשרויות הכלכליות, יותר ויותר גם של מעמד הביניים. בשל מיעוט התחרות, במיוחד בסקטור המזון, רמות מחיר גבוהות יחסית כופות על קבוצות מצוקה עלות גבוהה יותר מבחינת רמת חיים". ב-OECD מציינים כי מגזר הבנקאות בישראל הוא ריכוזי ולא יעיל. "ישראל צריכה לבצע תכניות שיאפשרו כניסה של מתחרים חדשים בתחום הבנקאות, בפרט גופי אשראי חוץ בנקאיים".

 

מחירי דירות מופרזים

בגרף המשווה את מחירי הדיור בין ישראל למדינות הארגון ניתן לראות שמחירי הדירות בישראל מופרזים אף בהשוואה לא רק מול ה-OECD אלא מול ארה"ב ומול גוש האירו. המחירים נמדדים באינדקס של 100. כך בעוד שמחירי הדירות בישראל הגיעו לרמת שיא של 150 נקודות, מחירי הדירות בממוצע של ה-OECD הם 110, בגוש האירו 105 ובארה"ב 102 בלבד.

מחירי הדירות המופרזים מרחיקים משקי בית מהעשירונים הנמוכים לקנות דירה בבעלות. הגידול ביחס בין השכר הממוצע לבין מחירי הדיור בישראל הוא הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD, עם גידול של 58% בין השנים 2008-2014, וכך גם הגידול ביחס בין השכר הממוצע למחירי השכירות, עם 18% בין אותן השנים.

אנחל גוריה חלק שבחים למתווה הגז אבל המליץ להקים גופים בלתי תלויים שיפקחו על התקשורת והגז – כלומר, שהממשלה תפעיל סוג של פיקוח על מחירי הגז. בנושא מונופול חברת החשמל, ה-OECD המליץ לפרק את חברת החשמל ולהפוך אותה לחברת אחזקות. בעניין זה נכתב בדו"ח כי הממשלה תכננה מודל חדש לחברת החשמל – רפורמה שנתקעה. 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו