הממונה על השכר: "חריגות בגופים ציבוריים"

הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר (בפועל), יוסי כהן, הגיש היום (ראשון) את דו"ח חריגות השכר בגופים הציבוריים לשנת 2014 ופעילות יחידת האכיפה לשנת 2015, ליו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין.

הדו"ח כולל פירוט וניתוח של חריגות השכר שנמצאו בגופים הציבוריים בשנת 2014, וכן פירוט פעולות יחידת האכיפה ויחידת החקירות במהלך שנת 2015, לרבות פסקי דין חשובים שהתקבלו בנושא אכיפת נהלי השכר.

להלן ממצאים עיקריים מתוך הדו"ח: ב-9% מהגופים הציבוריים קיימות, לכאורה, חריגות בשכר. ב-66 מתוך 719 גופים בשנים 2013 ו-2014 חרגו לכאורה בשנת 2014. ב-83% מבין הגופים החורגים לכאורה נמצאו בין עובד לשני עובדים חורגים בלבד.

המגזר שבו נמצא שיעור החריגות לכאורה הגבוה ביותר הוא מגזר הגופים הנתמכים (14 גופים המהווים 36% מתוך 39 הגופים הנתמכים). רוב הגופים החורגים לכאורה במגזר זה הם מוסדות להשכלה גבוהה.

 

חיסכון באמצעות אכיפה

במהלך השנתיים האחרונות סך החיסכון מפעילות האכיפה על חריגות בשכר עומד על 330 מיליון שקלים. הסיבה לירידה בסכומים בשנים 2014ו-2015 נעוצה בהסטת כוח אדם לביקורות עומק בגופים ציבוריים גדולים. ממצאי הביקורות יאכפו בשנים 2016-2017.

בשנת 2013 נמצאו חריגות לכאורה ב-11% מהגופים הציבוריים וב-2014 שיעור הגופים החורגים כאמור עמד על 9%. כאשר משווים את נתונים אלה לנתוני 1997, השנה בה הוקמה יחידת האכיפה, התמונה מתחדדת אף יותר – ב-1997 נמצאו חריגות ב-44% מהגופים שהעבירו נתונים. מגמת הירידה בכמות הגופים בהם נמצאו חריגות לכאורה יכולה להצביע על האפקטיביות של עבודת האכיפה.

במכתבו ליו"ר הכנסת, מדגיש הממונה על השכר (בפועל), יוסי כהן, את החשיבות של עבודת האכיפה בשמירה על הקופה הציבורית. "הדו"ח מצביע על חיסכון כספי של למעלה מ-130 מיליון שקלים בשנת 2015 וחיסכון של כמיליארד שקלים בשלוש השנים האחרונות, בעקבות פעילות יחידת האכיפה. נתונים אלו מצביעים על חשיבות פעילות האכיפה בהשבת כספי ציבור לקופת הגופים הציבוריים", אמר כהן. כמו כן, מציין הממונה כי "בשנה האחרונה נעשו צעדים נוספים לחיזוק פעילות האכיפה כמו הגדלת המשאבים שעומדים לרשות יחידת האכיפה".

סגנית בכירה לממונה על השכר וראש יחידת האכיפה, אתי גבאי-מורלי, הוסיפה כי "מעבר לחיסכון הכספי, יוצרת יחידת האכיפה הרתעה משמעותית. האכיפה של סעיף 29 לחוק יסודות התקציב מאפשרת שמירה על רמות השכר ועל מסגרת התקציב וכתוצאה מאפשרת שמירה על יציבותו של הסקטור הציבורי כולו".

גבאי-מורלי אף מציינת את ההתפתחות המשמעותית שהביאה עמה יחידת החקירות בכל הנוגע להגברת האיזון בין הטיפול בעובדים מקבלי החריגות לבין בעלי התפקיד שאישרו את החריגות מלכתחילה: "כראש יחידת האכיפה אוכל להעיד כי מאז שהחלה לפעול יחידת החקירות, הפכה פעילות האכיפה ליעילה ומוצלחת הרבה יותר".

 

האקדמיה לבזבוזים

האקדמיה כאמור והשלטון המקומי הם ה"כוכבים" בדו"ח חריגות השכר שפרסם משרד האוצר, לגבי החריגות שנרשמו בשנת 2014, והפעולות של האגף במשרד האוצר האחראי על הפיקוח בשנה שבאה לאחר מכן. 

הדו"ח מלמד כי באותה שנה נמצאו חריגות רבות באקדמיה הישראלית כמו גם בשלטון המקומי. עוד עולה כי היחידה המיוחדת של משרד האוצר שמפקחת על מניעת החריגות חסכה ב-2015 סכום כולל מוערך של כ-130 מיליון שקל. הסכום כולל, בין היתר, כספים שהוחזרו לקופת המדינה, כמו גם כספים שלא נגבו וחסכון נוסף. 

האגף הממונה על השכר באוצר האחראי על האכיפה מפקח על כ-450 אלף עובדים ב-800 גופים. ב-9% מאותם גופים נמצאו חריגות.

תגובת ועד ראשי האוניברסיטאות לדו"ח: "תנאי השכר של בעלי התפקידים באוניברסיטאות נקבעו על בסיס החלטות של שלוש ועדות ציבוריות ואנו ממלאים בקפדנות אחר הוראות אלו. מעבר לכך, ועד ראשי האוניברסיטאות הסדיר לא מכבר מול הממונה על השכר באוצר את נושא שכר הבכירים כך שכלל תנאי השכר במערכת אושרו במטרה למנוע חריגות שכר".

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו