מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, ערך דו"ח ביקורת מיוחד על "היבטים בפעולות משרד התקשורת לאסדרת מגזר התקשורת הנייחת", שהתפרסם היום (רביעי). על ניגודי העניינים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בתפקידו כשר התקשורת, אומר המבקר כי במהלך הביקורת אותר מסמך שהוכן בלשכת מנכ"ל המשרד, המרכז רשימת נושאים הקשורים לבזק, שבהם עסק רה"מ לפני שנקבע הסדר ניגוד העניינים. המסמך לא הועבר למשרד מבקר המדינה ואף לא למשרד המשפטים בעת שגיבש את ההסדר.
התשובה שמסר רה"מ למשרד המשפטים על שיחותיו עם בעל השליטה, שאול אלוביץ, בעת היותו שר התקשורת, לא שללה את האפשרות ששוחחו בנושאים הקשורים לבזק המצויים תחת אחריות המשרד.
המבקר גם מעלה סוגיה עקרונית, שעלתה בזמן בחינת הסדר ניגוד העניינים, לגבי פעולותיו של המנכ"ל שלמה פילבר, שמונה על ידי ראש הממשלה. "לדעת משרד מבקר המדינה, לא מן הנמנע כי יש נסיבות מסוימות שבהן ניתן יהיה לומר שניגוד העניינים של שר עלול להשפיע גם על המנכ"ל. סוגיה זו ראויה לבחינה".
בתגובה לדו"ח המבקר, נמסר מטעם ראש הממשלה: "עוד ניסיון סרק לייצר פרשייה יש מאין נגד ראש הממשלה. רה"מ לא הסתיר שום דבר. יחסיו עם מילצ'ן היו ידועים לכל. ביחס לאלוביץ' היו לו יחסי ידידות ולא מעבר לזה, אך כשהדבר הועלה על ידי היועמ"ש, רה"מ פעל על פי ההנחיות וההוראות שניתנו לו. כל ההחלטות שהתקבלו על ידו ביחס לשוק התקשורת, גם לפני כן, היו אך ורק בהתאם להמלצות של גורמים מקצועיים, כשטובת הציבור בלבד עומדת לנגד עיניו".
המבקר: כך נפגעה התחרות בשוק התקשורת
בחלק העוסק בתחרות בשוק התקשורת, נקבע בדו"ח כי התנהלות משרד התקשורת מעידה על חולשה רגולטורית ואינה עולה בקנה אחד עם תפקידו כרגולטור האמון על האינטרס הציבורי.
הדו"ח מדגיש את חשיבות הבניית תהליכי עבודה נכונים, בין היתר כדי להימנע ממצב של "שבי רגולטורי" כלומר, הטיה של הרגולטור לכיוון האינטרס של הגורם המפוקח על חשבון האינטרס של הציבור.
המבקר זיהה התנהלות פסיבית ומאוד איטית של המשרד, ולמעשה מציב "תמרור אזהרה" לגבי התנהלות משרד התקשורת מול גופי התקשורת. זאת כדי שהמערכת תלמד להתנהל אחרת, בלי לדלג על עבודת מטה מסודרת ועל התמודדות עם סימני שאלה מקצועיים.
הביקורת העלתה כי מצבור ההחלטות שהתקבלו במשרד (לעתים תוך מחלוקות מקצועיות), בצירוף משך הזמן שבהן לא התקבלו החלטות משמעותיות אחרות, הובילו, למעשה, לעיכוב משמעותי ביישום רפורמת השוק הסיטונאי בתקשורת ובהתפתחות התחרות.
בתחילת שנת 2015 יצאה אל הפועל רפורמה בתקשורת הנייחת, המכונה "רפורמת השוק הסיטונאי", שנועדה להתמודד עם ההשלכות של היעדר תחרות מספקת בתחום זה. הקמת השוק הסיטונאי נועדה לאפשר למתחרות לחדור למגזר התקשורת הנייחת וליצור תחרות שתביא לשיפור באיכות השירותים המוצעים לצרכנים, ברמת המחירים, בהשקעות, וכפועל יוצא מכך - בצמיחה במשק.
המבקר קובע, כי משרד התקשורת נמנע מלהכריע במחלוקות בנושא במשך תקופה ממושכת. כתוצאה מכך, מאז הושקה הרפורמה מספר המנויים של סלקום ופרטנר בתחום הגישה לאינטרנט פחת. בכך נפגעה התחרות שהיא אחת ממטרות הרפורמה.
זמן קצר לפני פרסום הדו"ח, התברר שהרשות לניירות ערך מקיימת חקירה בקשר לחברת "בזק". לבקשת גורמי האכיפה העביר להם משרד מבקר המדינה את הדו"ח, טרם פרסומו לציבור.
המבקר קובע כי מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, שהיום נודע כי נחקר ברשות לניירות ערך, הגיע להסכמות עם בזק בנוגע לקידום ביטול ההפרדה התאגידית באופן מיידי, מבלי שחלק מגורמי המקצוע היו מודעים לכך. עוד קובע המבקר, כי הדיונים עם בזק לא תועדו, ולכן לא ניתן לדעת מי יזם את רעיון ביטול ההפרדה התאגידית, מה היה הרציונאל לכך, ועל איזה בסיס נקבעו ההסכמות עם בזק.
ניתן לראות זאת, למשל, בקיום שיח רק עם בזק ולא עם החברות האחרות; קידום מהיר של נושא ביטול ההפרדה התאגידית בהתאם ללוחות הזמנים שהתוותה בזק; הסתמכות על מידע ונתונים שהציגה בזק, בלי לבדוק את אמיתותם (קיזוז מס, היקף פריסת סיבים).
תגובת משרד התקשורת: "מסקנות לא נכונות"
בתגובה על הדו"ח מסר המשנה למנכ"ל המשרד, מוני שמילה, במכתב למנכ"ל המשרד, שלמה פילבר, כי "הביקורת משום מה, בחרה להיאחז בדוגמאות שחלקן ממש לא בערוץ המרכזי והעצימה אותן הרבה מעבר למידה הנכונה דבר שאף גרם להסקת מסקנות לא נכונות ולעיתים שגויות".
בסיכום התגובה, קובע שמילה, כי "רפורמת השוק הסיטונאי הינה רפורמה מורכבת אך משמעותית להתפתחות שוק התקשורת הנייח. המשרד שקד על הכנת הרפורמה מספר שנים בתכנון ובפעילות אסדרה ובשנתיים האחרונות מאז השקתה פעל המשרד בנמרצות וללא לאות על מנת להביא ליישומה באופן מיטבי. אכן, היו קשיים ביישום ובמימוש לפיכך נדרש המשרד לבצע פעילויות רבות בתחום הפיקוח והאכיפה, לקלוט תלונות בין מפעילים להפריד בין העיקר לתפל, ולטפל בהתאם. מהנתונים שבידינו כיום (להבדיל מצילום מצב זמני – כפי שנעשה בעבודת הביקורת) ניתן בהחלט לומר כי הרפורמה מיושמת והושגו הישגים טובים ובחלקם אף מרשימים. בטוחני כי המשך פעילות תוך דבקות במטרה נדע להגיע להישגים נוספים לטובת הציבור בישראל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו