חיסכון עד הגג

חקלאים בעולם ולאחרונה גם בארץ, גילו ששטח גגות הלולים ומבני השירות שלהם שווה כסף, ובעידן שבו החקלאות נאבקת על קיומה זו ודאי חדשה מרעישה. מדובר בקולטני שמש ההופכים את השמש הקופחת על המבנים לאנרגיה יקרה ונחשקת – חשמל. אבל התופעה הזו כבר התפשטה למפעלים, עסקים ועד משקי בית, שגילו שהנכס שלהם יכול להיות שווה יותר, וגם לתרום לאיכות הסביבה.

אנרגיה סולארית לצריכה ביתית היא מושג חדש יחסית בישראל, והמחשבה הראשונה שעולה בהקשר זה הוא החיסכון בחשבון החשמל והמערכת הירוקה. מחקר שנערך לאחרונה על-ידי "המעבדות הלאומיות של לוראנס ברקלי" (The Lawrence Berkeley National Laboratory) בקליפורניה עבור משרד האנרגיה האמריקני כבר ב־2015 חושף ערך מוסף שאינו מוכר בהכרח לציבור הרחב - מערכת סולארית כהשקעה נדל"נית.

המחקר מראה כי בתים שבהם הותקנו פאנלים סולאריים נמכרו במחיר גבוה יחסית לממוצע בשוק. רוכשי בתים חדשים דיווחו כי הינם מעוניינים בפאנלים סולאריים כחלק מהנכס, והיו מוכנים לשלם יותר עבור בתים שיש בהם מערכות אנרגיה סולארית. בממוצע, המתקנים הסולאריים העלו את ערך הנדל"ן הנרכש בכ־15 אלף דולר לנכס, אותם ניתן לתרגם לכ־4 דולר עבור כל וואט במערכת סולארית בגודל ממוצע. 

 

עלות מערכת סולארית ממוצעת: 70 אלף שקלים ל־100 מ"ר; ההחזר צפוי בתוך 8־7 שנים // צילום: מירו מדיה 

בישראל, בשורה של ממש בתחום החיסכון האנרגטי הביתי הגיעה עוד בשנת 2013, עם החלת שיטת "מונה נטו", המאפשרת לצרכן הפרטי לייצר חשמל באופן עצמאי לשימוש עצמי ולקזז אותו מעלות חשבון החשמל. חיבור הבית לרשת של חברת החשמל לא משתנה ובנוסף מתבצע שימוש ברשת החשמל כ"סוללה וירטואלית" לצבירת עודפי ייצור לשימוש עתידי. במסגרת שיטה זו, מעניקה המדינה פטור ממס למתקיני מערכות ייצור חשמל סולארי לשימוש ביתי עד סך ייצור חשמל בשווי של 24,000 שקלים בשנה. 

 

"פוטנציאל אדיר"

בנוסף, ועדת הפנים והגנת הסביבה אישרה בדצמבר 2016 מתן פטור מהיטל השבחה וארנונה למערכות סולאריות להפקת חשמל שיותקנו על גגות של בתים פרטיים. בסוף יולי 2017 התבשרנו כי "חוק האנרגיה המתחדשת" אושר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית. במסגרת חוק זה חויב שר האנרגיה יובל שטייניץ לגבש תכנית רב־שנתית לייצור חשמל באנרגיה מתחדשת, ועל הממשלה הוטל להקים ועדה בין־משרדית שתפעל למימוש התוכנית שתיקבע, ולהסרת חסמי מימון ותכנון בענף.

כל זאת, על מנת לנסות ולעמוד ביעדי ייצור החשמל ממקורות מתחדשים שמדינת ישראל התחייבה אליהם במסגרת ועידת האקלים בפריז 2015: 10% עד 2020, 13% עד 2023 ושיעור של  17% עד 2030. 

 

ח"כ יעל כהן-פארן // צילום: אורן בן חקון

בד בבד, פועלת רשות החשמל להגדלת היקף המכסות להקמת מתקנים סולאריים בשטחי הנגב. בחודש שעבר ועדת הפנים אישרה את הצעת משרד האוצר להגדיל ל־7,000 מ"ר ולהאריך עד סוף שנת 2020 את הפטור מהיטל השבחה למתקנים סולאריים שיוקמו על גגות בניינים. לאור התיקון וצעדי מדיניות נוספים שמקדמים משרדי האוצר, האנרגיה ורשות חשמל, יותר ויותר חשמל מיוצר באנרגיות מתחדשות ובכך פוחת באופן ניכר הזיהום הסביבתי הנוצר בתהליך ייצורו. 

"למדינת ישראל נדרש זמן יקר להפנים את הפוטנציאל האדיר שיש לאנרגיה סולארית ולכן השימוש בפאנלים סולאריים לייצור חשמל פרטי נכנסו לשוק הישראלי רק בתחילת שנת 2009" אומרת ח"כ יעל כהן-פארן (המחנה הציוני), יו"ר ועדת המשנה לאנרגיה מתחדשת בישראל. "באותה שנה העניקה רשות החשמל תמריצים כלכליים ליזמים פרטיים להתקין מערכות, אך אלה היו יחסית יקרות בזמנו ולכן לא הרבה קפצו על ההזדמנות. כיום ישנן כ־10,000 מערכות ביתיות ורק 2.5% מהאנרגיה שמיוצרת בישראל היא סולארית".

 

ניתוק מרשת החשמל

ח"כ פארן־כהן מבקשת להדגיש כי שימוש בפאנלים סולאריים לא יביא לביטול הצורך בחברת החשמל "העיקרון הוא שגורם שהתקין מערכת סולארית בבית, מייצר חשמל ביום מהשמש ולמעשה מקבל על כך כסף מהמדינה, סכום מסוים על כל קילו־ואט חשמל ייצור. בלילה אין שמש ולכן חייבים להשתמש בחשמל מהרשת של חברת החשמל". 

לדבריה בלילה באופן כללי הצריכה היא נמוכה יותר ולכן בפועל נוצר מצב שבו אדם שיש לו מערכת סולארית יכול להתקזז על השימוש עד כדי איפוס של חשבון החשמל שלו. לעומת זאת, בעולם, יש כבר פתרונות שכן מאפשרים ניתוק מוחלט מרשת החשמל, כגון חיבור הבית לסוללות בלילה.

"בשנים האחרונות ניכר כי מקבלי ההחלטות הכירו ביתרונות הרבים בניצול אנרגיית השמש הקיימת בשפע במדינתנו, וכפועל יוצא הקלו משמעותית ברגולציה ובביורוקרטיה לאימוץ הטכנולוגיה הסולארית" אומר דני דנן, מנכ"ל "אנרפוינט ישראל". 

לדבריו, "בהינתן הקלות משמעותיות אלו ברגולציה, שימוש באנרגיה סולארית לטובת ייצור חשמל לשימוש ביתי מתגלה כאופציה משתלמת, המביאה לחיסכון משמעותי בהוצאות החשמל למשק הבית, לתרומה לאיכות הסביבה, וגם להוספה לערכו הנדל"ני של הנכס שלנו". דנן מציין כי מערכת לוחות סולאריים מתאימה לרוב לכל גודל גג החל מ־60 מ"ר בבתים פרטיים, בנייני משרדים, מבני ציבור, מבני תעשיה, מבנים חקלאיים, מחסנים, תחנות דלק וכו'.

שיטת "מונה נטו" מחייבת התקנת מונה תעו"ז (תעריף לפי עומס מערכת וזמן) של חברת החשמל כשמדובר במבנה מסחרי, אך בבתים פרטיים אין צורך במונה זה, וניתן לחבר מערכת עם מונה ביתי רגיל. 

"אנרגיה סולארית היא אנרגיה שמקורה באור השמש" מסביר דנן. "מערכות לייצור אנרגיה סולארית ממירות את האור והופכות אותו לחשמל באמצעות תא פוטו־וולטאי, המורכב מסיליקון המיוצר בטכנולוגית שבבים. התא בנוי מסרט מוליך למחצה הנתון בין שתי אלקטרודות. בעת החשיפה לאור, ניתקים האלקטרונים ממקומם ויוצרים תנועה חשמלית היוצרים זרם".

השמש מספקת כמות אדירה של אור שמהווה מקור אינסופי לאנרגיה ירוקה, חלופית ומתחדשת. אנרגיה זו ניתנת לניצול מיידי וישיר לייצור חשמל לשימושו של הבית, או לחילופין לאגירה במצברים/סוללות לשימוש במידת הצורך - כשהמערכת הסולארית אינה מפיקה חשמל (בלילה, בימים מעוננים וכו') ובמקרה של הפסקות חשמל ובעיתות חירום. "הסדרת 'מונה נטו' של חברת החשמל מאפשרת לנו להפנות את עודף הייצור על הצריכה לרשת החשמל ולצבור קרדיט לשימוש עתידי, ולכן בחירת גודל המערכת נעשה בהתאם לסך הצריכה השנתית של הצרכן", מציין דנן. 

מערכת הלוחות הסולאריים מתאימה לכל גודל גג החל מ־60 מ"ר. עלות מערכת סולארית ממוצעת בהספק של 10 קילווואט הינה כ־70 אלף שקל ל־100 מ"ר. "המערכת מביאה לחיסכון כספי בחשבון החשמל באמצעות ייצור חשמל בשווי שנתי של מעל ל־9,000 שקל. ככלל אצבע, ניתן לומר כי כל 10 מ"ר של גג מאפשר התקנת לוחות סולאריים בהספק של 1 קילווואט, המפיקים 1,650 קילו וואט שעה בשנה בשווי של כ־912 שקל, לפי תעריף חברת החשמל הנוכחי של 0.553 אג' לקילוואט שעה (כולל מע"מ). התקנת המערכת אף מקבעת לתקופה של עשרות שנים את מחיר החשמל שצפוי לעלות בשנים הקרובות", מסביר דנן. 

 

להעביר את החשמל למשרד

החישובים האלו כבר שיכנעו את דורון פרידמן (65) מכרמי יוסף שהתקין מערכת סולארית על גג ביתו ולא מבין מדוע אחרים לא ממהרים לעשות זאת. "המערכת ירוקה, חסכונית ומהווה השקעה כלכלית משתלמת בטווח הארוך", אומר פרידמן. 

"מדינת ישראל היא מדינת שטופת שמש והיא אינה מנצלת את משאב הטבע הזה מספיק, בטח עכשיו, לאור הירידה המשמעותית בעלויות של התקנת מערכת סולארית. כיום הגענו למצב שההוצאה על המערכת היא סבירה, עם החזר של ההשקעה בתוך 8-7 שנים ולכן מבחינתי, מדובר במהלך שהוא גם משתלם כלכלית וגם ירוק".

לדברי פרידמן, הוא חוסך כסף רב על תשלום לחברת החשמל: "אם לפני התקנת המערכת חשבון החשמל שלי עמד על כ־800-900 שקל, היום הוא עומד על 0 שקל כולל קרדיט שנצבר לזכותי שבו אני יכול לעשות שימוש עד שנתיים בביתי, או לחלופין להעביר את השיוך החשמלי למשרד שלי". 

במידה והתקנתם מערכת סולארית ואתם עוברים דירה, תוכלו להרוויח לא מעט. כשמתקינים מערכת סולארית מצטרפים להסדר "מונה נטו" למשך 25 שנה. כך למשל, אם תמכרו את הנכס לאחר 10 שנים, תיהנו מחסכון בהוצאות החשמל בגובה שווי החשמל שתייצר המערכת למשך 15 שנים נוספות. "מכיוון שכמות החשמל שמערכת סולארית מייצרת ידועה, ניתן לחשב את יתרת שווי המערכת שעל המוכר לגבות מהקונה" מסביר דנן. 

"לדוגמא: מערכת של 10 קילו וואט בעלות של כ־70 אלף שקל תייצר ערך כספי של 10,000 שקל בשנה למשך 25 שנים. לאחר 10 שנים יתרת שווי החשמל שתייצר המערכת תעמוד על כ־130 אלף שקל שאותה תיאורטית המוכר יוכל לגבות מהרוכש". ההנחה היא שבמקרה הנדון יוכל המוכר לגבות מהרוכש לפחות סכום השווה לסך עלות המערכת. 

לדברי דנן תקופת החזר ההשקעה עומדת על כ- 7.5 שנים שאחריה ועד תום 10 שנים ירוויח המוכר (לאחר החזר ההשקעה) כ־20 אלף שקלים. "בדוגמא זו השתמשנו בשיעור היוון של 2% בדומה לתשואת אג"ח ממשלתי לתקופה מקבילה", מציין דנן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו