האזרחים מביטים בהשתאות: ריבית נמוכה? למה אנחנו לא מכירים את זה? מדי יום מתקשרים מתווכים פיננסיים - בנקים, חברות כרטיסי אשראי וחברות ביטוח - ומציעים לנו אשראי. סתם כך, קבל כסף מייד לחשבון. אלא שהם לא מציעים שום דבר שמזכיר 0.1%. הם מדברים על 10% ולפעמים יותר - פי 100 מהריבית הבין־בנקאית. ריבית כזו הציעו לנו גם כשהריבית שמפרסם בנק ישראל עמדה על 4% ויותר. אז מה קורה פה?
הכסף אמנם זול למתווכים הפיננסיים, אבל הוא יקר ללקוח ולא רק בגלל החמדנות. מדובר בפרמיית סיכון שנוטלים אותה מתווכים. אולי אנחנו לא מודעים לכך, אבל הם כן. השוק מתנהל כעת בסיכון גבוה - בארץ וברחבי העולם. כסף זול זה מסוכן. מצד אחד האשראי הפרטי תופח ומשקי הבית ממונפים יותר מתמיד. זאת לא רק המשכנתא. אנחנו נוסעים ברכב שנקנה באשראי, טסים לחו"ל באשראי וחיים ברמה הרבה יותר גבוהה מיכולתנו.
האם בנק ישראל לא מודע לכך? מודע! אבל הריבית הנמוכה תומכת בצמיחה וגם זו חשובה מאוד ליציבות המשק. וחוץ מזה, אנחנו חלק ממערכת עולמית שמתנהלת כך - לוקחים סיכון עתידי כדי להתמודד עם משבר ודאי בהווה. אלא שבארץ הסיכון גדול עוד יותר, מכיוון שאין תחרות אמיתית בתחום התיווך הפיננסי והציבור הישראלי לוקה בחסר בכל הקשור בחינוך פיננסי.
הצירוף הזה הוא שמאפשר לבנקים ולגופים האחרים לשווק כמויות גדולות של כסף במחיר לא תחרותי בעליל. התמחור של הגופים האלה מגולם במחיר הכסף, הסיכון שלנו כיחידים ושל המדינה בכלל, לא מתומחר. משבר אשראי עלול לפגוע קשות במשקי הבית ובכלכלת המדינה. בנק ישראל עשה מעט מאוד כדי למנוע את המשבר הבא. הוא בעיקר דאג לאשראי לדיור - למשכנתאות, אבל האשראי למשקי הבית תפח הרבה מעבר לכך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו