היי, דרומה: נחשפו שמות היישובים העתידיים בנגב

הקמת 16 היישובים החדשים בנגב נכנסת להילוך גבוה. שרת הפנים, איילת שקד, ערכה בתחילת השבוע ישיבה עם שר הבינוי, זאב אלקין, ועם אנשי רשות מקרקעי ישראל ומינהל התכנון. זאת, כדי לקדם את התוכנית לבניית היישובים הללו. חלקם כבר עברו החלטת ממשלה ראשונה או אישור של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה. אלא שכעת, בעקבות החלטת השרה שקד, הקמתם תואץ.

באתר "ישראל היום" פורסם לראשונה בשבוע שעבר על החלטת השרה לזרז את הנושא. מדובר ב-16 יישובים, כאשר הגדול שבהם הוא כסיף שליד ערד. הוא מתוכנן להיות יישוב בעל מאפיינים עירוניים, ככל הנראה עבור המגזר החרדי, עם עשרות אלפי יחידות דיור. ארבעה יישובים נוספים הם בעלי אופי כפרי בבקעת ערד, עדיין ללא שמות, המוגדרים כיישובי בקעת ערד מצפון לכביש 31.

כמו כן, יוקמו גם היישובים ניצנית בפתחת ניצנה, שיהיה יישוב קהילתי עם כ-1,600 יחידות דיור, ועיר אובות, יישוב כפרי תיירותי מדרום לצומת חצבה. יישובים אלה עברו החלטת ממשלה ראשונה וקיבלו את אישור המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, והם אמורים להיות מוגשים לאישור סופי של החלטת ממשלה שנייה.

"החרדים צריכים דירות"

פרט לאלה, 500 יחידות דיור ייבנו ביישוב הקהילתי חנון שבשדות נגב. הוא צפוי להיות מעורב, ומיועד לציבור דתי-לאומי וחילוני. היישובים הקהילתיים חירן ויתיר כבר עברו את כל התהליכים, וממתינים לביצוע בפועל.

היישוב נווה תמרים, שבמועצה אזורית רמת נגב, נמצא בשלבי תכנון סופיים לקראת פיתוח ואכלוס. שלושת היישובים עומרית, נווה הדרים ונבטית, על ציר 25, נמצאים בשלב התחלתי בלבד של ייזום לפני החלטת ממשלה ראשונה בנושא.

היישוב דיה, על כביש 80 בין ערד לדימונה, עבר החלטת ממשלה ראשונה, והמועצה הארצית לתכנון ולבנייה החליטה לא לאשר אותו. בשל כך, הדבר מחייב כעת חידוש החלטת ממשלה ראשונה. היישוב האחרון הוא היישוב הקהילתי שלח, שבלב רמת הנגב, בין חבל ניצנה לצומת טללים.

בשיחה עם "ישראל היום" הגדירה שקד את המיזמים כ"צעד אסטרטגי לישראל, גם כדי להגדיל את כמות התושבים בנגב ולהפריח את השממה, וגם כדי לשמור על אדמות המדינה. החרדים צריכים יחידות דיור רבות, וכמו שיש קהילה גדולה בערד, הם בהחלט יכולים גם ליישב את העיר כסיף".

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין אמר: "כממשלת ישראל, חלה עלינו החובה לפתח, לבנות וליישב בכל חלקי ארץ ישראל. גם במאה ה-21, יותר משבעה עשורים אחרי שראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון דיבר על חשיבות הבנייה ויישובו של הנגב, זה עדיין רלוונטי וכעת אפילו ביתר שאת. אני רואה חשיבות לאומית רבה בחיזוק ובהרחבת ההתיישבות בנגב וכחלק מהמפעל הציוני, נמשיך ונפעל לבנייה בכל האזור הזה".