מחקר חדש של הביטוח הלאומי חושף פערים בדפוסי החיסכון לילדים בחברה הישראלית. המחקר, שבחן למעלה מ-2.3 מיליון ילדים במסגרת תוכנית "חיסכון לכל ילד", מצביע על פערים משמעותיים בין קבוצות אוכלוסייה שונות בנכונות להכפיל את סכום החיסכון.

הנתונים מראים כי 62% מהחברה היהודית הלא-חרדית בוחרים להכפיל את סכום החיסכון לילדיהם, זאת לעומת 39% בלבד בחברה החרדית, ורק 23% בחברה הערבית. המחקר, שנערך על ידי מינהל המחקר והתכנון בביטוח הלאומי בשיתוף עם חוקרים מבנק ישראל והאוניברסיטה העברית, התמקד באוכלוסיית הילדים בגילי 15-0.5 שנים.

מעניין במיוחד הוא הפער המגדרי שנחשף במחקר: בחברה החרדית, שיעור הכפלת החיסכון גבוה ב-7% לבנות בהשוואה לבנים, בעוד שבחברה הערבית המגמה הפוכה – שיעור ההכפלה נמוך ב-5% לבנות לעומת בנים.

הילד הראשון נהנה יותר

המחקר מגלה כי הילד הראשון במשפחה זוכה לשיעור הכפלת חיסכון גבוה יותר בכל המגזרים: 64% מההורים היהודים הלא-חרדים מכפילים את החיסכון לילד הראשון, לעומת 43% בחברה החרדית ו-25% בחברה הערבית. עבור ילדים נוספים במשפחה, אחוזי ההכפלה יורדים ל-60.9% בחברה היהודית הלא-חרדית, 37% בחברה החרדית ו-20% בחברה הערבית.

הממצאים מראים גם קשר ברור בין מצב כלכלי-חברתי לבין הנטייה להכפיל את החיסכון: הורים בחמישון ההכנסה העליון נוטים יותר להכפיל את החיסכון; הורים בעלי השכלה אקדמית מכפילים יותר את החיסכון; הורים המקבלים קצבאות מהביטוח הלאומי נוטים להכפיל את החיסכון בשיעור גבוה יותר.

גורם משפיע נוסף הוא גיל הילד – ככל שהילד גדול יותר, כך קטנה הנטייה להכפיל את החיסכון בקרב הורים בחברה היהודית הלא-חרדית והחברה הערבית.

השלכות הפערים הן לא רק כלכליות

ניצה קסיר, סמנכ"לית מינהל, מחקר ותכנון בביטוח הלאומי, מסבירה כי הפערים נובעים בחלקם משינויים בהעדפות תרבותיות היוצרות תמריצים כלכליים שונים. בין הגורמים המשפיעים: מימון השכלה אקדמית, השקעה במפרנס העיקרי העתידי, חיסכון לחתונה ועוד.

"ההטיות המגדריות והבנת הגורמים להן יכולים לסייע למקבלי החלטות לצמצום פערים מגדריים לטווח ארוך. מאחר שהורים מושפעים מהתרבות ומציפיות על יכולת ההשתכרות של הילדים בעתיד, יש חשיבות למדיניות בשוק העבודה ובחינוך פיננסי", אומרת קסיר. "מדיניות שמקדמת חינוך פיננסי והגברת המודעות ומכוונת לאוכלוסיות שבהן יש הטיות ושיעור חיסכון נמוך, יכולה להשפיע על הציפיות של ההורים בצורה שתסייע גם לצמצום פערים מגדריים, כלכליים וחברתיים בעתיד.

"כך למשל הענקת הזדמנויות טובות יותר לנשים בחברה הערבית יכולה להשפיע על ציפיות ההורים ויכולה להוביל לשינוי בחיסכון לבנות, ובכך להוביל בעתיד לשיפור מצבן בשוק העבודה. ההבדלים התרבותיים וההטיות המגדריות כתוצאה מכך, מדגישים את החשיבות שמדיניות שתהיה מותאמת לאוכלוסיות שונות ולמאפיינים הייחודיים של כל אחת מהן".

המחקר נערך על ידי פרופ' אורלי שדה מבית למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, מאיה הרן רוזן, מוריאל מלול וניצה קציר.