צמא למים טהורים: במסגרת יום המים הבינלאומי, שמציין זה 33 שנים את חשיבות המים בחיינו, קיים "ישראל היום" פאנל מומחים מיוחד לבחינת תרבות המים בישראל. בפאנל השתתפו שמרית ורשובר, מנכ"לית תמי4 שטראוס מים, טלי אליצור, סמנכ"לית השיווק של החברה, וד"ר עידן ברנע מהאקדמיה תל-חי והחברה להגנת הטבע.
המומחים הציגו את "דוח המים הגדול" השלישי במספר, המשקף את הרגלי צריכת המים של הישראלים, תוך התייחסות לשינויים המשמעותיים שחלו בשנה האחרונה בצל המלחמה.
ישראל - מדינת בַּרֵי המים
"ישראל חריגה בעולם בתחום פתרונות סינון המים", פתחה שמרית ורשובר את הדיון. "לא השימוש עצמו, אלא השימוש בברי מים כמקור מרכזי לשתיית מים, בעיקר בבתים ובעסקים. יש רק מעט מדינות בעולם שדומות לנו בהיבט זה".
לדבריה, לתופעה זו מספר סיבות ברורות: "ישראל היא מדינה מאוד חמה ורוב השנה כולנו רוצים לשתות מים ומחפשים פתרון קל ונגיש. הצרכן הישראלי מוצא בברי המים את הפתרון הנוח ביותר. בנוסף, זה פתרון שמתאים לכל דיירי הבית, וכידוע, בישראל יש לא מעט משפחות עם ילדים".
ורשובר הוסיפה כי תמי4 הצליחה לייצר "סוג של שקט נפשי לצרכן הישראלי, שיודע ובטוח שהוא שותה את המים הטובים ביותר. יש לו גם ראש שקט במקרים של בעיה או תקלה. זה גם פתרון עיצובי, שמתאים להיות מעל או מתחת לשיש, ואפשר לבחור את מה שמתאים לך".
כשנשאלה על הפוטנציאל העתידי של ברי המים בישראל, השיבה ורשובר כי הוא "מספיק כדי לשרת הרבה מאוד קהלים. יחד עם זאת, יש קהלים שעדיין צריך להגיע אליהם, והשילוב של מציאת פתרונות לקהל הישראלי הוא משהו שאנחנו עובדים עליו כל הזמן". היא הדגישה את הקומבינציה של פתרון קל ונגיש שנמצא בטרנד, לצד הנגישות והנוחות שמתאימה לכל הגילאים.
מה הישראלים בודקים לפני שמזמינים בר מים?
"קודם כל, מסתכלים על המטבח", הסבירה ורשובר. "המטבח הוא נדל"ן מאוד יקר. הישראלי בוחן אם הוא מוכן להקריב חלק מהנדל"ן על השיש או מעדיף התקנה מתחת לכיור. אם מדובר במי שגר בשכירות, נושא הקידוח בשיש הוא בעיה לא פשוטה. בסופו של דבר, הרעיון המרכזי הוא למצוא פתרון נגיש וקל".
דוח המים הגדול - הרגלי השתייה של הישראלים
טלי אליצור, סמנכ"לית השיווק של תמי4, הציגה את "דוח המים הגדול", שמתפרסם זו השנה השלישית: "לפני שלוש שנים החלטנו לחבור ליום המים הבינלאומי שנקבע על ידי האו"ם לפני 33 שנים. הרעיון הוא להעלות מודעות לנושא המים בעולם, לשיפור איכותם ואספקתם על רקע האתגרים הרבים הקיימים, כולל אתגרי אקלים ונגישות למים".
"חברנו לנושא מכיוון שבסופו של דבר, 66% מגופנו מורכב ממים ויש השפעה עצומה של המים על הגוף שלנו. כחברת מים, זה חלק אינטגרלי מהעשייה שלנו. לכן יצאנו ללמוד על תפקיד המים בחיי הישראלים והרגלי השתייה שלהם. זה מתחבר גם לחזון שלנו לעודד את הישראלים לשתות יותר מים".
"שמחנו לראות ששנה אחרי שנה המים הם המשקה המוביל בחברה הישראלית", ציינה אליצור. "90% מהנשאלים מעידים שהם שותים מים באופן יומיומי וקבוע. אנחנו צורכים בממוצע 6.8 כוסות מים ביום – פי 2.5 מכל משקה אחר שצורכים במהלך היום".
מהנתונים עולה כי הצעירים שותים יותר מים מהמבוגרים: "גילאי 18-29 שותים בממוצע 7.1 כוסות לעומת מבוגרים ששותים 5.9 כוסות. גילינו גם שבקיץ שותים הרבה יותר – פי 1.5 יותר כוסות מאשר בחורף. מים הם משקה מאוד פופולרי – אחד מכל שני ישראלים מגדיר את עצמו כ'איש מים'".
השפעת המלחמה על הרגלי השתייה
התקופה המאתגרת של המלחמה השפיעה גם על הרגלי שתיית המים: "בשנה שבה חווינו כל כך הרבה חרדות, מים הם סוג של תרופה להמון דברים", הסבירה אליצור. "בשנה האחרונה צריכת המים גדלה ב-21% בכלל האוכלוסייה. ראינו שאנשי המילואים צרכו 23% יותר מים, ואילו המפונים – 32% יותר".
"האוכלוסייה הכללית צרכה יותר מים ופחות שתייה מתוקה. יכול להיות שמדובר בצריכה מהמקום הנפשי. מים מספקים לא רק צורך פיזי לגוף אלא גם המון לנפש. זאת תחושה שבסופו של דבר יש לך מקום שבו אתה בוחר לשתות".
אליצור סיפרה כי החברה הגיעה למפונים וסיפקה פתרונות מים: "הם מצאו את עצמם ללא הדבר הכי בסיסי. התחלנו בחלוקת בקבוקים, כי הם היו שותים מכוסות רגילות או חד-פעמיות. המשכנו בפתרונות נוספים. המים היוו עבורם סוג של עוגן בתקופה הזו".
למה אנחנו לא שותים מספיק מים?
למרות המודעות הגבוהה, עדיין קיים פער: "אני לא חושבת שמדובר בבעיה של מודעות", אמרה אליצור. "6.8 כוסות ליום זו לא הכמות המומלצת לשתייה. אחד מכל שלושה ישראלים העיד שהוא רוצה לשתות יותר מים, אך יש כמה גורמים שמקשים על כך. אנחנו שותים משקאות נוספים לאורך היום, וכנראה התחושה הכללית היא 'אני שותה, מכניס נוזלים לגוף, זה בסדר'".
"בנוסף, המים לא תמיד נגישים. יש הרבה ישראלים שמסתובבים עם בקבוק רב-פעמי, אבל לא כולם, ואין תמיד זמינות למים. כנראה שאנחנו טרודים בדברים נוספים. מעניין לציין שיש פערים בשביעות הרצון – הגברים מרוצים יותר מכמות המים שהם שותים (73%) לעומת הנשים (59%)".
מים, קפה וסודה – השלישייה המובילה
"מה שראינו הוא שהמים מובילים את השתייה לאורך כל היום". המשיכה אליצור. "המשקה השני שישראלים אוהבים הוא הקפה. ישראלים שותים בממוצע 2.5 כוסות קפה ליום, וזהו משקה שרבים מאיתנו מתחילים איתו את הבוקר. המשקה השלישי שראינו שצומח הוא הסודה. אם בעבר הייתה תפיסה שזה משקה למבוגרים בלבד, אז כבר לא. הרבה פעמים הסודה מחליפה את השתייה המתוקה".
איכות המים בישראל
ד"ר עידן ברנע, מהאקדמיה תל-חי והחברה להגנת הטבע, הוסיף את הפן המקצועי: "המים בישראל נחשבים איכותיים ביחס לעולם. ישראל השכילה להקים את מפעלי ההתפלה בשנות ה-2000, אף שהציבור בבית לא תמיד מרגיש בהבדל. יש לנו מערכת משק מים מאוד מפותחת. מכל העולם באים ללמוד את מה שקורה פה".
ברנע פירט על מקורות המים השונים: "יש מים שפירים, בעיקר מי תהום וקידוחים. הכינרת היא מקור מים אסטרטגי, וכן הנחלים והמעיינות. יש גם את מתקני ההתפלה שמספקים חלק גדול מצריכת המים בישראל. בתחזיות העתידיות, כמחצית מאספקת המים בארץ תגיע ממקורות אלו, והמים הטבעיים ישמשו פחות לצריכה ישירה".
הוא התייחס גם לאתגרים: "קיימת בעיית עודפי הקולחים. מה שלא הולך לצריכה החקלאית, מוזרם לנחלים. בעצם אין פתרון קצה לעודפי הקולחים בארץ, וזאת סוגיה שמטרידה מאוד את כל מערכת המים. חייבים למצוא לזה פתרון".
מים וקיימות – חזון לעתיד
שמרית ורשובר התייחסה לחזון העתידי: "החזון שלנו הוא לאפשר לאנשים לקבל החלטות בריאות עבור עצמם והסביבה ולצרוך יותר מים. אנחנו רואים בכל המחקרים שעם תמי4 וברי המים אנשים מעידים שהם צורכים יותר מים".
היא הדגישה גם את הפן הקהילתי: "יש את סיפור הקיימות והחיבור לקהילה. אנחנו דואגים לסביבה, ובשנה כזו רואים ארגונים שמבינים את החשיבות להשפיע ולהיות מחוברים לסביבה. ב-7 באוקטובר ראינו איזה ואקום נוצר וכמה חברות נרתמו לסייע. סיפקנו מים לכוחות ההצלה ולצה"ל, תרמנו בקבוקים, ואנחנו נותנים מעטפת שלמה".
במה עוזרים המים?
"כששותים מים מרגישים שזה עושה טוב", ציינה אליצור. "ישראלים שותים כי הם מודעים לכך שזה טוב לבריאות. יותר ממחצית מהנשאלים אמרו שזה עוזר להם. 70% אמרו שהם שותים במהלך העבודה כי זה עוזר להם להתרכז ולהיות יעילים יותר. 65% דיווחו שזה עוזר באימוני הספורט שלהם".
הורים, ילדים ומים
הדוח בחן גם את הרגלי ההורים והילדים: "כמו שאנחנו כמבוגרים מודעים לחשיבות המים, גם להורים חשוב שהילדים ישתו מים", הסבירה אליצור. "75% מההורים ציינו שהם מרוצים מכמות המים שילדיהם שותים. שמונה מתוך עשרה דיווחו שהם מגבילים את צריכת השתייה המתוקה של ילדיהם".
"אחד מכל שני הורים חושב ששתייה מתוקה נחשבת לפרס עבור הילדים שלהם. הורים רבים מעודדים את ילדיהם לשתות מים על ידי הוספת פירות, מיץ או תוספות אחרות. בדקנו גם את תרבות שתיית המים, והורים ציינו שהם רואים באור שלילי את צריכת השתייה המתוקה".
ערים שיאניות בשתיית מים
"בדקנו שמונה ערים מרכזיות", אמרה אליצור. "בשנה שעברה ראינו שאזור הדרום והשפלה הובילו, השנה ירושלים ופתח תקווה הובילו את כמות צריכת המים הממוצעת, אחריהן חיפה. בדוח ראינו שערי המרכז, במהלך המתקדם של המלחמה, היו יותר במציאות של אזעקות ושהייה בממ"ד, וצרכו יותר מים. לעומת זאת, דווקא אזור כמו באר שבע צרך פחות. אנשים הצטיידו גם הרבה יותר בשנה האחרונה בכל הנוגע למים".
"אחת השאלות המעניינות ששאלנו היא איזה יום יותר קשה: יום בלי מים, בלי קפה או בלי וואטסאפ", שיתפה אליצור. "מעניין לראות שגם הוואטסאפ וגם הקפה – קשה מאוד לנתק את הישראלי מהם. אבל כשהם מתחרים במים – שום דבר לא מתקרב. 64% דיווחו שהם מוכנים לוותר על וואטסאפ לטובת מים".
טרנד הבקבוקים הרב-פעמיים
"כשיש מים זמינים, אתה שותה הרבה יותר – זה פשוט כך", אמרה אליצור. "זה טרנד מדהים שהתחיל בנושא הבריאותי והמשיך כטרנד של איכות הסביבה. היום יש יותר מ-70% ישראלים שמסתובבים עם בקבוק או כוס רב-פעמיים מחוץ לבית. 78% מהילדים הולכים לבתי ספר או לגנים עם בקבוק רב-פעמי. כך אתה גם שותה יותר וגם שומר על הסביבה. אחד מכל שניים אמר שהוא מקפיד על שימוש ברב-פעמי".
המלצות להגברת שתיית המים
לסיכום, הציעה אליצור מספר המלצות מעשיות: "כולנו מכירים את נושא התזכורות, שיכול להתחיל מאפליקציה ייעודית. יש התראות בשעונים חכמים, אפליקציות ייעודיות או של קופות חולים. אנשים רבים שמים בקבוקים על השולחן ומתחילים כך את היום".
"יש תופעה שרואים הרבה במשרדים – אנשים מסתובבים עם הבקבוק צמוד אליהם. המודעות קיימת, ויש את הכלי שמאפשר לשתות כל הזמן. יש אנשים ששמים ליד המיטה בקבוק מים, ויש כאלה שמשתמשים בסודה כפתרון נוסף שמעודד לשתות עוד".
"עבור הילדים", הוסיפה, "לא כולם עוברים מהר וישר לשתות מים. אפשר להוסיף סירופ או פירות, וזה גורם לילדים לשתות יותר מים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו