המים הם חלק בלתי נפרד מחיינו. הם משפיעים על הבריאות ואיכות החיים שלנו. אבל כמה באמת אנחנו שותים? ומה הישראלים מעדיפים? מים או קפה? ואיך נגרום לעצמנו ולילדים שלנו לשתות יותר? לכבוד יום המים בינלאומי, "ישראל היום" ערכה משדר מיוחד בו נדבר עם מומחים על ההשפעות הבריאותיות, ננפץ מיתוסים ונבדוק איך אפשר להבדיל בין מים שונים.
"טיפה על מים"
במסגרת יום המים הבינלאומי שחל השבוע, העניקה דורית שאלתיאל, דיאטנית ותזונאית מוסמכת, מבט מעמיק על חשיבות המים. בעולם שבו אנו מוקפים בשפע של משקאות ממותקים ואפשרויות שתייה מגוונות, שאלתיאל מזכירה לנו את הבסיס החיוני ביותר לבריאותנו – המים הפשוטים. כמרכיב המהווה את רוב גופנו, למים תפקיד מכריע בתפקוד היומיומי שלנו, החל מוויסות טמפרטורת הגוף ועד לסילוק רעלים. הנה עיקרי הדברים שהיא שיתפה עמנו.
"היום נדבר על מים ומה החשיבות שלהם. אם אני אגיד לכם שבפעולה יומית פשוטה תוכלו לשפר את איכות החיים שלכם, הייתם עושים את זה? כנראה שכן," פתחה שאלתיאל את דבריה. "הנה כמה עובדות חשובות על מים שעשויות לשפר את איכות החיים שלנו - ללא מאמץ".
לדבריה, אדם מורכב בעיקר ממים, ויש לכך משמעות חשובה לגופנו. "המים חשובים לוויסות טמפרטורת הגוף שלנו דרך הזעה ולסילוק פסולת מהגוף. בסופו של דבר, מים מהווים רכיב חשוב בגופנו," הסבירה.
שאלתיאל פירטה את תרומת המים לגוף: "הם תורמים לתחושת שובע, משפרים את מראה העור ומסייעים בהתאוששות". היא הוסיפה כי 80% מהנוזלים שאנו צורכים מגיעים משתייה והשאר מהמזון. "כדי להגיע למאזן תקין יש לאזן בין המים שאנו שותים לבין המים שיוצאים מהגוף בצורות שונות", אמרה.
כיצד נדע אם מאזן הנוזלים שלנו תקין? לדברי הדיאטנית, קיים סף של 2%. "במידה ואני מאבדת מעל 2% ממשקל גופי, אני נמצאת במצב של התייבשות. אם אנחנו נמצאים בתנודות של עד 2% מהגוף שלנו, מדובר במצב תקין", הסבירה שאלתיאל.
לשאלה כמה צריך לשתות, ענתה: "על פי דוח המים שיצא השנה, יש שונות בכמויות, ובקיץ כמובן שותים יותר, כשלוש כוסות נוספות". היא ציינה כי זו שאלה שנשאלת לעתים קרובות, אך התשובה מורכבת.
"בניגוד לרכיבים תזונתיים אחרים, כאן יש שונות מאוד גבוהה ויש קושי לקבוע את צריכת הכמות באוכלוסייה. עיבוד הנוזלים משתנה בהתאם למגדר, תנאי מזג האוויר, פעילות גופנית, סוג ביגוד ומצב רפואי", הדגישה.
שאלתיאל מציינת כי מנגנון הצמא אינו רגיש מספיק. "אם אנחנו מרגישים צמא - זה סימן שאנחנו כבר במצב של התייבשות. המדד הטוב ביותר הוא מדד צבע השתן. ככל שהצבע בהיר יותר, כך אנחנו במצב טוב יותר", הסבירה.
לשאלה כיצד להפוך את שתיית המים להרגל בריא, השיבה: "אפשר לפתוח את הבוקר עם כוס מים. יש כאלה שמעדיפים קפה. ראינו לפי דוח המים שזה מתחלק חצי-חצי ממש". היא ממליצה: "לשבור את צום המים מהלילה" ולהוסיף כוסות מים במהלך היום - עם האוכל או אחריו.
"השתמשו בבקבוק מים רב-פעמי, שכמעט לכולנו יש", מציעה שאלתיאל. "כשמתחשק משקה מוגז, לכו על סודה - תוספת נוזלים בלי תוספת סוכר".
למי שמחפש גיוון, היא מציעה: "הוסיפו פרוסות של פירות הדר, מלפפון, נענע וכדומה. גם כוס מים חמים עם מקל קינמון יכולים לעזור לגוון".
טועמים את ההבדל
עולה שאלה מעניינת - מה עם הטעם? האם באמת אפשר להבדיל בין סוגי מים שונים? בפאנל מיוחד, בהשתתפות ניר אמיר, מנהל טכנולוגיות מים, אריאלה ארבלי, מנהלת איכות ואמינות במחלקת הפיתוח, ומתן חזנוביץ, מהנדס מכונות בצוות פיתוח המוצרים, נחשפנו לעולמם הייחודי של ה"סופר טייסטרים".
"סופר טייסטרים הם קבוצה באוכלוסייה, בערך 25%, הרגישה הרבה יותר לטעם", הסביר ניר אמיר. "יש אברונים בלשון עם תאים ייחודיים, ואצל האנשים האלה, הרגישות גדולה משמעותית מאשר לשאר האוכלוסייה ומקנה להם את היכולת לטעום הבדלים במים, בדומה לטעימות יין או מזון".
אמיר ציין כי למים יש טעם המשתנה לפי הרכבם ומקורם: "ההבדלים נובעים מגיאולוגיה שונה, טיפולים שונים, סינון כזה או אחר, ומהדרך שהמים עוברים בצנרת עד הגעתם לצרכן. הסופר טייסטרים יכולים להבחין בטעמי לוואי שנוצרים לאורך הדרך".
"אפשר להרגיש חמיצות, מרירות, טעמי לוואי שונים ואפילו טעם נקי", הוסיפה אריאלה. "זה לא רק טעם, אלא גם ריח. בודקים ריחות לוואי, טעמי לוואי וההבדלים ביניהם. יש רשימה ארוכה שלפיה מסמנים מה הרגשנו בכל דגימה".
מעניין לגלות שהסופר טייסטרים לא ידעו על יכולותיהם המיוחדות מראש. "כשהציעו לי להשתתף ולהיבדק, הופתעתי מאוד. לא היה לי מושג קודם לכן", סיפר מתן. אריאלה הוסיפה: "גם אני הופתעתי. זה נשמע לי כמו משהו מעניין, תוספת בונוס למה שאני עושה ביומיום".
ניר הסביר כי הבדיקות נעשות הן למוצרים חדשים והן למוצרים קיימים: "כל מה שמים עוברים דרכו צריך להיבדק. אנחנו בודקים שהמערכת לא תורמת דברים בלתי רצויים. יש כאן עניין של בטיחות המים וכן בדיקות איכות שוטפות".
תהליך ההכשרה של סופר טייסטר כולל סינון על ידי חברה חיצונית, שעורכת מבחן מקיף של זיכרון, עקביות וזיהוי טעמים שונים. "מי שעובר את המבחנים, עובר הדרכה סנסורית - איך לגרגר, איך להשאיר את טעימת המים בפה. מכיילים את כולם, מיישרים קו, כך שכולם מדברים באותה שפה", הסביר ניר.
הטעימות עצמן מתנהלות לפי כללים ברורים: "חצי שעה לפני איננו אוכלים וכמעט לא שותים כדי לנטרל את הטעמים", סיפרה אריאלה. "בין טעימה לטעימה, אוכלים חתיכות מלפפון או קרקר כדי לנטרל את הטעמים הקודמים".
בשטראוס מים משתמשים גם בטכנולוגיה מתקדמת לצד הסופר טייסטרים: "יש לנו מכשור אלקטרוני אנליטי - מעין 'לשון אלקטרונית' ו'אף אלקטרוני' שמריח את מה שמעל המים", הסביר ניר. "זה מאפשר לנו לבדוק כמות גדולה יותר של דגימות, כולל מים שיש בהם סוגיות בטיחות שהסופר טייסטרים לא צריכים לטעום. המטרה היא לייצר מאגר נתונים של מה עובר ומה לא, כדי שבעתיד נוכל לסווג את המים שלנו בצורה יעילה יותר".
"בסופו של דבר, אנחנו רוצים לספק מים איכותיים וטעימים, ללא קשר למקורם, כדי שכולם יהיו מרוצים וישתו הרבה מים", סיכם ניר.
ומה ההבדל בין מי בר מים למים מינרלים? "מים מבר מים הרבה יותר צלולים בפה. מרגישים את הטעם הנקי", ציינה אריאלה. מתן הוסיף: "יש הבדל בתחושה - באופן שבו המים עוטפים את הלשון. לפעמים המים חלקים יותר, ולפעמים הם 'תופסים' את הלשון בצורה יותר מורגשת".
דוח המים הגדול: הרגלי השתייה של הישראלים
במסגרת יום המים הבינלאומי, קיים "ישראל היום" פאנל מומחים מיוחד בהשתתפות שמרית ורשובר, מנכ"לית תמי4, טלי אליצור, סמנכ"לית השיווק, וד"ר עידן ברנע מהאקדמיה תל-חי והחברה להגנת הטבע. המומחים הציגו את "דוח המים הגדול" השלישי, המשקף את הרגלי צריכת המים של הישראלים בשנה האחרונה.
"ישראל חריגה בעולם בתחום פתרונות סינון המים", פתחה ורשובר את הדיון. "לא השימוש עצמו, אלא השימוש בברי מים כמקור מרכזי לשתיית מים. ישראל היא מדינה חמה והצרכן הישראלי מוצא בברי המים פתרון נוח ומתאים לכל המשפחה". היא הוסיפה כי תמי4 הצליחה לייצר "סוג של שקט נפשי לצרכן הישראלי, שיודע ובטוח שהוא שותה את המים הטובים ביותר".
"שמחנו לראות ששנה אחרי שנה המים הם המשקה המוביל בחברה הישראלית", ציינה אליצור. "90% מהנשאלים מעידים שהם שותים מים באופן יומיומי. אנחנו צורכים בממוצע 6.8 כוסות מים ביום – פי 2.5 מכל משקה אחר". מהנתונים עולה כי צעירים (18-29) שותים יותר מים מהמבוגרים - 7.1 כוסות לעומת 5.9 כוסות. בקיץ שותים פי 1.5 יותר כוסות מאשר בחורף. אחד מכל שני ישראלים מגדיר את עצמו כ"איש מים".
בשנה האחרונה, בצל המלחמה, צריכת המים גדלה ב-21% בכלל האוכלוסייה. אנשי מילואים צרכו 23% יותר מים, והמפונים – 32% יותר. האוכלוסייה הכללית צרכה יותר מים ופחות שתייה מתוקה. "מים הם סוג של תרופה להמון דברים בתקופות של חרדה", הסבירה אליצור. "הם מספקים לא רק צורך פיזי לגוף אלא גם המון לנפש".
"המים מובילים את השתייה לאורך כל היום", המשיכה אליצור. "במקום השני נמצא הקפה, עם ממוצע של 2.5 כוסות ליום. המשקה השלישי שצומח הוא הסודה, שמחליפה לעתים קרובות את השתייה המתוקה".
ד"ר ברנע הוסיף כי "המים בישראל נחשבים איכותיים ביחס לעולם. ישראל השכילה להקים את מפעלי ההתפלה בשנות ה-2000. יש לנו מערכת משק מים מאוד מפותחת, שמכל העולם באים ללמוד ממנה". עם זאת, הוא הזהיר שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד בנושא עודפי הקולחים.
שתיית מים משפיעה גם על היכולות היומיומיות של הישראלים - 70% מהנשאלים אמרו שהם שותים במהלך העבודה כי זה עוזר להם להתרכז ולהיות יעילים יותר, ו-65% דיווחו שזה עוזר באימוני הספורט שלהם. בנוסף, 75% מההורים מרוצים מכמות המים שילדיהם שותים, ו-80% מגבילים את צריכת השתייה המתוקה של ילדיהם.
במענה לשאלה מעניינת - איזה יום קשה יותר: בלי מים, בלי קפה או בלי וואטסאפ - 64% דיווחו שהם מוכנים לוותר על וואטסאפ לטובת מים, מה שמדגיש את החשיבות שהישראלים מייחסים למים בחייהם. גם טרנד הבקבוקים הרב-פעמיים תופס תאוצה - יותר מ-70% מהישראלים מסתובבים עם בקבוק או כוס רב-פעמיים מחוץ לבית, ו-78% מהילדים הולכים לבתי ספר או לגנים עם בקבוק רב-פעמי.
לסיכום, אליצור הציעה מספר טיפים להגברת שתיית המים: להשתמש בתזכורות דרך אפליקציות או שעונים חכמים, להחזיק בקבוק מים על השולחן, ועבור הילדים - להוסיף פירות או סירופ כדי לעודד שתייה. גם שימוש בסודה יכול להוות פתרון המעודד שתיית מים רבה יותר, מבלי להוסיף סוכר.
בריא בשלוק
בעידן שבו המדפים עמוסים במשקאות ממותקים ופרסומות צבעוניות המפתות את ילדינו, מתעוררת השאלה: כיצד נחנך לשתיית מים בריאה מגיל צעיר? שוחחנו עם מעיין רייכמן, בלוגרית הורות ואמא לשניים, שהפכה את שתיית המים בביתה לחלק טבעי מהשגרה המשפחתית. רייכמן, שעברה מכתבות חדשותיות לשיתוף תובנות חינוכיות ברשתות החברתיות, חולקת עמנו את הטיפים שלה ליצירת הרגלי שתייה בריאים אצל ילדים, מבלי להפוך את המים ל"עונש" ואת המשקאות הממותקים ל"פרס".
"בבית שלנו שותים רק מים", פותחת מעיין רייכמן, אמא לילדים בני שנתיים וחמש, "אבל הם לא חייזרים. הם יודעים שיש משקאות ממותקים, הם לא מנותקים מהעולם". רייכמן מסבירה כי משפחתה מאמצת את גישת ה-80/20: אורח חיים בריא ומאוזן שמאפשר גמישות. "אפשר לאכול סוכרים ו'שטויות'. לא מתנתקים לגמרי כי אז נוצר רצון חזק למתוק".
כשנשאלה מה היא מאפשרת לילדיה לשתות מחוץ לבית, השיבה: "אם יש אירוע או מסיבה, אני לא אומרת 'לא'. אם זה לא מספיק, אנסה לדלל עם מים. בחוץ אפשר לשתות גם שתייה מתוקה לפעמים". היא מדגישה את חשיבות הדוגמה האישית: "לא קונים דברים כאלה מלכתחילה. חשוב לזכור שבכוס שתייה ממותקת יש 5-7 כפיות סוכר, וזה גם נורא ממכר".
מעניין שרייכמן מעדיפה לתת לילדיה ממתק על פני משקה ממותק: "אני מעדיפה לקנות להם ארטיק או גלידה מאשר לתת להם משקה ממותק", היא מסבירה.
כשנשאלה כיצד מגבירים את צריכת המים של הילדים, הצביעה על מספר פתרונות מעשיים: "כשיש פילטר כיפי בבית, זה עוזר. בפעם הראשונה שטעמתי מים קרים מסוננים, זכורה לי חווית ה'וואו'. גם בקבוקי נירוסטה מוסיפים לחוויה - זאת תחושה מאוד נעימה. אני ממליצה להימנע מפלסטיק, לא רק כי זה לא בריא אלא כי זה פשוט לא נעים".
רייכמן מדגישה כי הרגלי השתייה הם חלק ממכלול: "התזונה באופן כללי צריכה להיות עשירה בפירות וירקות, שבמצבם הטבעי עשירים במים. הילדים שלי אוכלים כמות ענקית של פירות וירקות לאורך היום, והם רגילים לשתות מים כמים. כשאוכלים טוב בבית ושותים טוב, גם כשיוצאים החוצה, לא הולכים בהיסטריה לחפש את המתוק".
היא מתייחסת גם לקשר בין תזונה להתנהגות: "ילדים שצורכים הרבה סוכר חווים 'פיק' אחרי צריכת הסוכר, ואחר כך נפילה שמקשה עליהם להתרכז. יכול להיות שקשיי קשב וריכוז קשורים בתזונה, ואפשר להחליף תזונה לא בריאה באוכל בריא ומזין - וזה לא חייב להיות 'עונש', זה יכול להיות אוכל מאוד כיפי וטעים".
לשאלה מה היא חושבת על הורים שנותנים שתייה מתוקה או ממתק כפרס, רייכמן משיבה בנחרצות: "זה לא צריך להיות פרס. אני לא נגד 'שוחד', אבל לא באוכל. השוחד צריך להיות משחק או פעילות. הילד שלי אוהב לשחק עם אבא שלו בלגו, או שאני אקח אותו לטיול לרכב על אופניים - זה אחלה פרס".
רייכמן משתפת גם טיפים מעשיים: "לשתות בקש זה כיף, אם כי לא כל הזמן כי המבנה של הפה עדיין מתפתח. להוסיף פירות וירקות למים יכול לגוון. עדיף גם להתרגל למים קרים ונעימים". היא מזכירה שהגמילה מסוכר היא תהליך: "לוקח לגוף שבוע להתרגל לפחות סוכר, ועד שהגוף מתרגל לגמרי זה יכול לקחת עד חודשיים".
לסיכום, רייכמן מדגישה את חשיבות האמון: "אני פשוט סומכת על הילדים שלי. הם שותים לעיתים קרובות. בבית הספר גם מרגילים אותם לשתות. בסופו של דבר, אנחנו חיים במדינה מאוד חמה ואנחנו שותים המון"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו