בעקבות פרשת הביפרים שהתפוצצו בלבנון, חברת "גולד אפולו" מטייוואן, שהוזכרה כיצרנית המכשירים, נכנסה במהירות לקרב בלימה וטענה כי הם יוצרו על ידי חברה אחרת שבסיסה בבודפשט. מקרה זה מעלה תהיות לגבי השפעתו על מכירות החברה ועל השימוש בביפרים בעידן הטכנולוגיה והאפליקציות.
תיעוד של פיצוץ מכשיר קשר אצל פעיל חיזבאללה | ללא קרדיט
גורמים בענף התקשורת מציינים כי קשה לדעת מה יהיו ההשלכות על החברה. מדובר בפגיעה תדמיתית, אם כי לפי הדיווחים, הסבירות גבוהה שהביפרים "טופלו" לאחר שיצאו מהמפעל. עם זאת, אין ספק שבטווח הקצר תהיה פגיעה לאור החשד כלפי החברה.
ד"ר גילה אורן, ראש ההתמחות בשיווק ודיגיטל ומרצה בפקולטה למנהל עסקים במכללה למינהל, אמרה לישראל היום: "בהיסטוריה, שירות הזימוניות היה זול יותר משירותי הטלפון. בעבר, ארגונים נמנעו מרכישת טלפונים ניידים בגלל העלויות ולכן העניקו לעובדים ביפרים. בנוסף, ישנם היבטים שנוחים ורלוונטיים יותר למגזרים מסוימים כמו רפואה, חירום וביטחון".
ד"ר אורן הסבירה כי שירותי הביפר מהווים תקשורת חד-כיוונית, בניגוד לאפליקציות מסרים מודרניות: "בוואטסאפ, לכל אחד יש מה להגיד ולענות וקשה להבחין בין עיקר וטפל. כלומר, זה התחיל ממחיר והתגלגל לנוחות בסקטורים מסוימים. היום המחיר אינו רלוונטי, ולכן מה שנשאר למשתמשי הביפרים זו הנוחות ותקשורת מקצועית".
לגבי ההשלכות על הזמנות עתידיות של ביפרים, ד"ר אורן העריכה: "אני לא מעריכה שתעשיות שלמות אשר עובדות עם ביפרים יפסיקו לעבוד בגלל שאולי אפשר לפוצץ אותם. מרבית המשתמשים משתמשים בביפרים מטעמי נוחות או חד-כיווניות, ומרביתם אינם משתמשי טרור. לכן אני מעריכה שלא תהיה פגיעה משמעותית, אולי אפילו ההפך. בעצם, זה יזכיר לאנשים ולארגונים שזה מכשיר שקט יחסית".
ד"ר אורן הוסיפה כי ייתכן שהפרשה תוביל לפיתוח אמצעי אבטחה חדשים: "יכול להיות שהחברה הזו, ואחריה כל חברות הביפרים, ימציאו אבטחה כפולה. מצד שני, צריך לשים לב שזו פעולה צבאית מול טרור. זה לא שיש חשש שבמערכת הבריאות יתפוצצו ביפרים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו