תור הזהב של הלאפה: זוהי ללא ספק אחת מהמנות הפופולריות בתחום אוכל הרחוב כבר עשרות שנים, אך נראה כי מעולם לא היה ביקוש כל כך גדול לשווארמה כמו עכשיו. המנה האהובה עברה בשנים האחרונות שינוי רב בשל מחירה שהאמיר, מה שהפך אותה מארוחה בסיסית ונגישה למנה שיש כאלה שלא יכולים להרשות אותה. מבדיקה שערכנו עולה כי מחיר שווארמה בפיתה יכול להגיע ל־49 שקלים, ובצלחת - ל־75 שקלים. לפי ההערכות בענף, מחירה של מנה ממוצעת הכוללת את כל אפשרויות ההגשה - פיתה, לאפה וצלחת - עמד ב־2022 על 65 שקלים, לעומת 52 שקלים ב־2021, עלייה של כ־25%.
כאמור, מנות השווארמה הפכו להיות בלתי נגישות. מבדיקה שערכנו בסניפים ברחבי הארץ עולה כי מחיר שווארמה בפיתה נע בין 30 ל־49 שקלים, ובצלחת בין 50 ל־75 שקלים.
בשווארמה "דבוש" בבני ברק, שווארמה בפיתה עולה 49 שקלים ובצלחת 75 שקלים. בשווארמה "יאשקה" ברמת אביב, שווארמה בפיתה עולה 49 שקלים ובצלחת 72 שקלים. "בשווארמה של רונן" בבאר שבע פיתה עולה 43 שקלים וצלחת 65 שקלים. בשווארמה "גרבולי" בשדרות, פיתה עולה 42 שקלים וצלחת 60 שקלים. בשווארמה "בילי" בחיפה, פיתה עולה 41 שקלים וצלחת 60 שקלים. בשווארמה "האומן" באילת, פיתה עולה 40 שקלים וצלחת 69 שקלים, כולל שתייה. בשווארמה "הטורקי" בירושלים, פיתה עולה 35 שקלים וצלחת 55 שקלים, ובשווארמה "סטריט" בראשון לציון, פיתה עולה 30 שקלים וצלחת 50 שקלים.
"הרווחיות שלהם נשחקה"
שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות, התייחס למחירים המאמירים ואמר: "יש התייקרות של חומרי הגלם, בעיקר הבשר, שהתייקר בעשרות אחוזים. בתעשיית המסעדות, השווארמה נחשבת מוצר בין הפחות רווחיים, כי חומר הגלם העיקרי, הבשר, הוא מאוד יקר. יש גם בלאי, כי כשמעמידים שיפוד שווארמה ולא מסיימים אותו - אי אפשר להשתמש בו למחרת. מחירי הבשר והעופות עלו ביותר מ־20% בשנה החולפת. הכל התייקר, כמו הפיתות והלאפות. המחיר של הציפס עלה בעשרות אחוזים.
"כמו כן, הסטנדרט היום של השווארמיות הוא הרבה סלטים טריים שמכינים במקום, וזה מה שהלקוחות מצפים לקבל. זה דורש הרבה כוח אדם והכנה. לכן זה לא רק הבשר, אלא גם הדברים מסביב. מעבר לזה, צריך להוסיף את הפרמטרים הרגילים של יוקר המחיה. הכל יקר פה וממשיך להתייקר, אז מה מצפים - שהשווארמה תהיה זולה?
"לאחד מהעסקים קוראים 'הקוסם', אבל בעלי השווארמיות הם לא קוסמים. הם צריכים לנהל עסק, וזה אומר שכר דירה, רגולציה, עלות כוח אדם ועוד. העלויות האלה משפיעות בסופו של דבר על השווארמיות, על המסעדות, על הקמעונאים ועל כל ענף אחר במשק. הציפייה שזה יהיה זול מנותקת מהמציאות הכלכלית במדינת ישראל.
"הרווחיות שלהם נשחקה. מצד אחד זה נתפס כמוצר עממי ובסיסי, והלקוחות מצפים לאוכל זול, ומהצד השני בעל העסק נמצא במלכוד, כי הוא רוצה להישאר זול ואטקרטיבי, אבל המודל העסקי לא מאפשר. היום משתמשים בחומרי גלם מאד איכותיים ובנתחים טובים. זה לא כמו פעם, שהיו משתמשים בשאריות של חומר הגלם ושמים על שיפוד. לכן הם מנסים לספוג את העלויות כמה שאפשר".
העובד עולה יותר
בינו, המוכר יותר כ"ד"ר שקשוקה", הוא גם בעל "שווארמה בינו" המפורסמת. הוא התייחס למחירים הגבוהים בענף, ואמר: "השווארמה התייקרה, אבל אם נשווה את זה לפלאפל, שיכול להגיע עד 22 שקלים - זה לא יקר. כמו כן, הכל התייקר. מעורב ירושלמי עולה 45-50 שקלים. השווארמה זולה ביחס למעורב, אבל על המעורב לא מדברים הרבה ועל השווארמיות מדברים, כי נפתחו הרבה.
"יש עליית מחירים שהתחילה לפני שנה, ומאז כל הזמן יש עליות. יש אחד שמוכר ב־35 שקלים ואחד ב־40. מי שרוצה לפרסם את עצמו מוכר ב־32 שקלים, עד שהוא יעלה. בגדול, זה עלה. בשנה האחרונה זה עלה בלפחות 25%".
לדברי בינו, יש גם עלויות נוספות. "העובד של השווארמה הוא יקר. הוא צריך להיות מקצועי, וככל שהוא יותר מקצועי השכר שלו עולה, ויכול להגיע ל־45-50 שקלים לשעה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו