האם ההייטק הישראלי ייפגע מקריסת סיליקון ואלי בנק?

לראשונה מאז התמוטטות בנק ליהמן ברדרס ב-2008, ביום שישי האחרון קרס סיליקון ואלי בנק, תאגיד בנקאי גלובלי גדול נוסף בארה"ב. האירוע הדרמטי מעלה לא מעט סימני שאלה, כאשר העיקרית שבהן היא מה תהיה ההשפעה על ההייטק הישראלי.

סיליקון ואלי בנק נתן שירותים בנקאיים מגוונים החל מפיקדונות המט"ח ועד הלוואות לחברות הייטק רבות, בהן אלפי חברות ישראליות. ביום שישי מינו הרגולטורים הבנקאים בארה"ב את תאגיד ביטוח הפיקדונות הפדרלי (FDIC) ככונס נכסים.

לאחר שסוכנות הדירוג הבינלאומית מודי'ס הורידה את דירוג, מנייתו קרסה בכ-60% ביום חמישי האחרון, ולאחר סגירת המסחר ב-20% נוספים, ביום שישי כבר לא נפתח המסחר במניה. נכון לסוף שנה שעברה, לבנק היו יותר מ-200 מיליארד דולר בנכסים וכ-175 מיליארד דולר בהפקדות. לבנק 17 סניפים בקליפורניה ובמסצ'וסטס.

מה הוביל לקריסת הבנק?

עליית הריבית החדה בארה"ב הובילה לכך שחלק גדול מלקוחות הבנק svb, ובעיקר חברות סטראט-אפ, התמודדו עם קשיי נזילות, משום הריבית הגבוהה גרמה לסגירת שוק ההנפקות הראשוניות עבור חברות סטארט-אפ רבות והפכה את גיוסי הכספים הפרטיים ליקרים יותר.

כתוצאה מכך, החלו חלק מלקוחות הבנק למשוך כסף. כאשר התופעה הגיעה לשיאה בתקופה האחרונה, בבנק עמק הסיליקון חיפשו דרכים השבוע לעמוד במשיכות של לקוחותיו, ונאלצו למכור איגרות חוב של בהפסד עתק. במדינות כמו אנגליה כבר רואים התאגדות של מעל 200 סטארטאפים בבקשה לסיוע מהממשל.

למה מכירת האג"ח נעשתה בהפסד?

מחירי האג"ח האמריקניות ירדו בחדות במחיר בעקבות העלאות הריבית בארה"ב. אף שלכל הבנקים יש תיק עם אג"חים, לרוב מדובר בתיק שנשאר עד הפדיון. הבעיה הפעם הייתה שלקוחות הבנק משכו את כספיהם ולכן הבנק נאלץ למכור תוך זמן קצר את התיק. בכך ננעל המסחר על התיק בהפסד גדול. תוכנית השיקום שביקש להציג הבנק באמצעות הנפקת מניות בסך של יותר מ-2 מיליארד דולר נכשלה.

סביב מניית הבנק נוצרה אווריה של פאניקה שהזכירה "כדור שלג", והבילה למשיכות כספים נוספות, מה שנקרא "ריצה אל הבנק". . חלק מלקוחות הבנק משכו את כספם ממנו בעצת חברות הון סיכון, כמו פיטר ת'יל Future Fund.

מה יהיה עכשיו עם כספי לקוחות הבנק?

תאגיד FDIC שמונה להיות כונס הנכסים של הבנק הקפיא את הגישה לחשבונות הבנק, ולפי הודעתו, לקוחות "מבוטחים" יקבלו גישה לפיקדונותיהם ביום שני הקרוב לכל המאוחר. הביטוח הסטנדרטי של ה-FDIC מכסה עד 250 אלף דולר לכל מפקיד לבנק. בשלב זה לא ברור בדיוק כיצד חשבונות גדולים יותר לחברות יושפעו מהסגירה. לפי הערכות, רובו המכריע של חשבונות הבנק אינם מבטוחים. ה-FDIC הודיעו כי ישלמו למפקידים שאינם מבוטחים דיבידנד החל מהשבוע הבא, ככל שיצליחו למכור את נכסי הבנק.

לכמה חברות ישראליות יש חשבונות בבנק SVB?

על פי הערכות, גורמים בענף שמכירים את העבודה עם הבנק מקרוב, יש לבנק כ-1,400 לקוחות ישראלים. הגורמים מעריכים כי לפחות 20% מהם נטלו בבנק חוב. במילים אחרות, הבנק הקצה לחברות הון - חוב ממנו הן משלמות משכורות בישראל. הסיכון הוא שבמקרה שבו הנגישות לחוב מוגבלת, עלול להיווצר קושי לשלם את שכר העובדים בישראל. לפי פרסומים שונים, בין לקוחות הבנק נמנות חברות ישראליות כמו ורביט, איטורו, רדיס, פיירבלוקס ועוד.

מה תהיה ההשפעה המיידית על ההייטק הישראלי?

"הבנק היה דומיננטי מאוד במימון ומתן שרותי בנקאות לסטארטאפים מכל העולם וגם מישראל כך שמן הסתם קיימות השפעות לטווח ארוך בינוני וקצר. למרות אי הוודאות הרבה, נראה על פי מאזני הבנק כי אחוז גבוה מאוד מהפקדונות אמור להיות מוחזר בסוף התהליך. הבעיה לטווח המיידי היא היא תזרים ותזמון. עבור החשבונות הלא מבוטחים החזרת הכספים עלולה לקחת זמן רב, והזמן הזה הוא קריטי בעיקר לחברות הייטק ש"שורפות" מזומנים בקצב גבוה מאוד", מנתח שגיא שטיין, מנכ"ל מגדל שוקי הון בשיחה עם "ישראל היום".

לדבריו, "במקרה של חברות שכספיהן הופקדו רק בבנק סיליקון ואלי, שאלו בד״כ חברות קטנות, עלול להיווצר מצב של קושי תזרימי רציני - חוסר היכולת לנהל את החברה ביומיום ולשלם לספקים ולעובדים".

האם אנחנו בפני משבר גלובלי חדש כמו שהיה ב-2008?

לדברי שטיין, "נראה כי אנחנו ממש לא שם, כרגע מדובר באירוע נקודתי. מדובר בבנק סקטוריאלי שחשוף בעיקר למגזר הייטק, שכנראה גם קיבל החלטות פיננסיות ניהוליות שגויות. הסיכון שבכל זאת תמיד עלול להיווצר במקרים כאלה הוא סיכון כדור שלג והוא רלוונטי בעיקר עבור הבנקים האזוריים האחרים החלשים יותר. אבל נראה כי הממשל הפדרלי מודע לכך ומנהל את האירוע גם מול הבנקים האזוריים האחרים וגם בניסיון למכור את svb כמקשה אחת או בחלקים".