איסוזו די-מקס במבחן

דור חדש לטנדר המצליח של איסוזו, עוד נוחות, יותר בטיחות

עברו הימים, בהם טנדר היה צריך להיות רק כלי עבודה קשוח. עצמאיים שעדיין בוחרים בטנדר הקל כפתרון היום-יומי שלהם, מצפים כעת ליותר. המחירים של אלו גבוהים כעת וצריכת רכבי הפנאי נמצאת בצמיחה. טנדר מודרני צריך לתת לבעליו להנות מכל העולמות. להיות מסוקס מבחוץ ונעים מבפנים. שתי הדרישות המנוגדות האלו לא פשוטות לאף אחד, את זה יאמר כל אחד. ואם יש יצרנית שהעבודה הזו אמורה להיות קשה עבורה שבעתיים, זו איסוזו.


עוד מאוברדרייב >>>


הדברים האלו נאמרים בגלל המיקוד של החברה היפנית. בניגוד למתחרות אחרות בקטגוריה, היא מכוונת למקום אחד בלבד. רכבי עבודה ומשא. אין לה מנעד מרשים כמו שיש לטויוטה לדוגמה, מתוכו היא יכולה למהול ידע וניסיון לתוך טנדר כזה. למעשה, הדי-מקס הוא הרכב הקטן ביותר שאיסוזו מייצרת היום. מכאן, יש לה רק רכבים עם הרבה יותר טונות, הרבה יותר גלגלים ופחות עידון. אולי מהסיבה הזו, תפס לעצמו הדי-מקס שם חיובי בשוק הטנדרים המקומי. עם שליטה במכירות בתחום הזה ב-16 שנים האחרונות.



 


טוב שם טוב משמן טוב? אולי, אבל גם עם שם כזה, אחרי 8 שנות שירות, הגיע זמנו של הדי-מקס להתחדש. ואם לא בגלל הגיל, אז בגלל המתחרות, העיקשות, החדשות והמשופרות שיש לו. וזה מה שיש לנו כאן, דור חדש לטנדר המוכר. דור שמבטיח קפיצת מדרגה משמעותית, על הנייר לפחות, כשמהדור הקודם נשארת רק יחידת ההנעה. אבל אנחנו מקדימים את המאוחר.


מראה עיניים


השינוי החיצוני בולט, והוא בולט עוד יותר עם צבעו העז של רכב המבחן. הכתום הצרחני בשילוב החישוקים הכהים של גרסת הפרימיום LSE הנבחנת, לא הותירו אף-אחד אדיש. גם לא אותנו. אלו לא רק יחידות התאורה החדשות והחכמות מלפנים, זה בעיקר האף הרחב, שקווי הכוח על תא המנוע, מדגישים אותו יותר. המרכב המעוצב גדול יותר, עם מפתחים משופרים לדלתות ולטענת איסוזו הוא גם חסון יותר. לגבי שלדת הסולם עצמה, הם כבר משתמשים במספרים. היא לא רק רחבה מהקודמת, קורות האורך עצמן עבות יותר ויש כאן 8 קורות רוחב – יותר מהמקובל בתחום. העמידות לפיתול עלתה ב-20 אחוזים והקשיחות האורכית ב-26 אחוזים.



 


בין ממדי הגוף שצמחו, לרבות הארגז האחורי ומרווח הגחון, באיסוזו מספרים על מתלי עצמות עצה חדשים מלפנים, סרן-חי אחורי עם שלושה עלים בכל צד, בלמים מוגדלים, הגה חשמלי ועוד. אבל מה שמרגיש חדש, ובהחלט מהווה קפיצת מדרגה, זהו תא-הנוסעים דווקא. התחושה בתא מרווחת, המושבים החדשים צמחו במידותיהם והם מציעים נוחות טובה. החומרים, ההרכבה והתחושה שונה בצורה ברורה לעומת הדי-מקס הקודם. שילוב של משטחים רכים, ריפוד איכותי וגם מסך המולטימדיה הגדול, גורמים לתא הזה להרגיש נעים ומודרני. אפשר למצוא כאן הרבה מאוד תאי-אחסון, בקרת אקלים, שקעי טעינה וכו’. אבל העיקר כאן הוא הרושם הכללי – מעוצב, מוקפד, אלגנטי.


רשימת האבזור מכובדת מאוד ומשתנה בין הגרסאות השונות, אבל כל הגרסאות של הדי-מקס, כוללות אבזור בטיחותי מתקדם ומתהדרות בדירוג חמישה כוכבים במבחן הריסוק האירופאי. הרשימה כוללת כרית אוויר נוספת בין הנהג לנוסע, התראה בפני התנגשות חזיתית, בלימת חירום אוטונומית המזהה הולכי רגל ודו-גלגלי, התראה ותיקון סטייה מהנתיב, זיהוי עייפות נהג, אורות גבוהים אוטומטיים, בקרת שיוט אדפטיבית, שמירה על מרכז הנתיב (בדגמים אוטומטיים) ועוד. הגרסה הנבחנת מוסיפה גם התראה על רכבים בשטח מת, מניעת התנגשות עם רכבים בזמן החלפת נתיב, חיישנים קדמיים ואחוריים עם מצלמת רוורס, התרעה על תנועה חוצה מאחור, כרית אוויר לברכי הנהג ועוד.



זה לא נגמר שם


זה באמת לא נגמר שם. רשימת אבזור הנוחות גם ארוכה וגם מפתיעה. בקרת אקלים מכאן ופתחי מיזוג מאחור, ריפודי עור וכיוונון מושב חשמלי, מסך המולטימדיה הגדול, הכול מרגיש מאוד “פרייבטי” תסלחו לנו על הביטוי הארכאי. תנוחת הנהיגה טובה למדי, ההגה מתכוונן (היינו שמחים לקצת יותר גובה) ולאחר הנעה, אפילו הגרגור הדיזלי נשמע רחוק ועמום. יציאה לדרך מגלה שאכן הבידוד בתא שופר, יש רעשי רוח, דרך ומנוע בשיוט, אבל הם מאולחשים לעומת הדור הקודם. וגם ביחס למקובל בסגמנט. גם נוחות הנסיעה טובה, למרות הפרשי יכולת ברורים בין ספיגת המתלים הקדמיים לריסון המוגזם של אלו מאחור. התוצאה הכללית נעימה וקלה מאוד לתפעול. מערכת המולטימדיה דורשת הסתגלות קלה, אבל אחר פרק זמן הופכת הגיונית. מערכת השמע מקבלת כאן עוד שני רמקולים בתקרה משפרת עוד יותר את התחושה כאן.


יחידת ההנעה עושה את העבודה, מבלי להלהיב. הטורבו-דיזל המוכר עבר עידון כללי ושמר על אותם נתונים בגדול. גם התיבה שופרה ומציעה מעבר מהיר וחלק בין ההילוכים. בתפעול ידני התגובה איטית יותר, ויחד עם השהיית הדוושה הברורה של המנוע התגובות לא מיידיות. חבל. הביצועים סה”כ טובים, אבל כמו בעוד טנדרים, גם כאן לוקח לא מעט זמן עד שלחיצת הדוושה מתורגמת לתאוצה בפועל. את התמונה משלימה מערכת הבלימה החדשה שהראתה עוצמה טובה ופעולת דוושה לינארית מבעבר. ואם נגענו בבלמים – בשטח ה-ABS קצת מקדימה להיכנס לפעולה ובעשותה כן מגדילה את טווח הבלימה על מצע חלקלק במהירות נמוכה. אל השטח נכנס הדי-מקס החדש עם זוויות מרכב ששופרו ומרווח גחון שגדל במעט. אלו אמורים להרחיק את הפגושים הנאים ממפגש עם סלע מזדמן. סידור הגחון כאן טוב כראוי ויש גם נעילה אחורית כרשת ביטחון. המעבר להנעה כפולה מתרחש מהר וחלק דרך הבורר ואפשר לצאת לדרך.



 


יכולת הספיגה המשופרת ניכרת על השביל. הדי-מקס בהחלט שומר את נוסעיו שלווים באופן יחסי. במקטעים טכניים יותר שמחנו על היכולת לנעול את הדיפרנציאל האחורי והזדקקנו לו במספר מקרים. היכולת של מערכת ההנעה לייצר משיכה טובה בהחלט – אבל יש תחושה שהארטיקולציה של השלדה, מגבילה את היכולת של הדי-מקס, לשלוח גלגל אל הקרקע בהצלבות מזדמנות. כאמור עם הילוך כוח מוכן לפעולה ונעילה אחורית, אין בעיה להתגבר גם על אלו. הילוך הכוח גם מייצר זחילה איטית ועקבית בירידות, כראוי. בתום נסיעת המבחן המאומצת רשם הדי-מקס צריכת דלק ממוצעת של 10.3 ק”מ לכל ליטר. יותר מסביל לרכב כזה בסוג נסיעה כזו.


עניין של השקפה


הגרסה הנבחנת של הדי-מקס היא לא אחת מאלו שהופכות אותו לרב מכר. עיקר המכירות של הסדרה הזו הולכות ללקוחות מוסדיים. אלו ייבחרו בד”כ בגרסאות הפשוטות ביותר, לעיתים עם קבינה אחת, הנעה אחורית ואפילו תיבה ידנית. האפשרויות הזולות האלו, יחד עם מוניטין טוב בשוק, מרווחי טיפולים גבוהים ואחריות מקיפה לחמש שנים, יישמרו על מקומו של הדי-מקס בטבלאות המכירה.



 


רק שכעת, כל הנוהגים בדור החדש, ייהנו מנוחות משופרת ואבזור בטיחותי מקיף. לגבי הגרסה הזו, היא תילחם ראש בראש מול ההיילקס המאובזר והיקר ביותר על ליבם של אלו שרוצים עדיין טנדר, עם הרבה יכולת שטח וקצת יותר פינוק בכביש. הדי-מקס יגיע להשוואה הזו עם מחיר נמוך משמעותית מההיילקס החזק יותר. היכולת בשני המקרים גבוהה גם בכביש וגם מעבר לו. כך שעם שתי האופציות האלו הקרב בשטח צפוי להיות לוהט יותר מאי-פעם.


איסוזו די-מקס LSE ‘פרימיום’


מנוע: טורבו-דיזל, 1,898 סמ”ק


הספק: 163 כ”ס ב-3,600 סל”ד


מומנט: 36.7 ב-2,000 סל”ד


גיר: אוטומטי, 6 היל’


הנעה: כפולה לא קבועה


תאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש (משוער): 12 ש’


מהירות מרבית: 180 קמ”ש


צריכת דלק(מבחן): 10.3 ק”מ/ל’


בסיס גלגלים: 312 ס”מ


משקל: 2,020 ק”ג


מחיר (גרסה נבחנת): 266,990 שקלים


בעד: שיפור מקיף וכולל


נגד: תמיד נחמד שיש עוד כוח


שורה תחתונה: ימשיך להוביל


טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...