במהלך חיים משותפים עם אופנוע, כל אופנוע, מתגלים כל מיני פרטים קטנים, כאלו שלא תמיד שמים לב אליהם ברכיבה קצרה. אחרי 6,000 ק"מ סוזוקי וי-סטרום 650 חושף סודות, גם אם לא רבים או משמעותיים. ראוי לציין, ששלושת החודשים הראשונים של סוזוקי וי-סטרום ארוך הטווח שלנו עברו בנעימים. וגם בלי נקודות ציון משמעותיות. הוא מתפקד יעיל ונעים בדיוק כמו שעשה זאת ביומו הראשון.
אבל מערכת למניעת דימום מנוע בסל"ד נמוך זו דוגמה מצוינת לסוד שנחשף במבחן ארוך טווח. אתה לא מודע למערכת הזו אבל היא שם ברקע, לא נותנת לסל"ד ליפול נמוך מדי ומונעת את דימום האופנוע במצבים גבוליים. כשעומדים ברמזור בעמידה, ומשחקים עם המצמד עד לסף שחרור, אפשר להרגיש את המערכת עובדת. בכל אופנוע אחר השילוב להילוך עם אופנוע עומד יתבטא בצניחת סל"ד. בוי-סטרום המערכת מזהה את המצב ודווקא מעלה את הסל"ד. דברים קטנים.
עוד דבר קטן, לכאורה, הוא ברז כיוונון עומס הקפיץ בבולם האחורי. הגישה אליו קלה מאוד, גם תוך כדי רכיבה וההבדלים שמייצר כל סיבוב של הברז הזה מורגשים בהחלט. עבור המשקל שלי צריך לסובב את בורג הכוונון האמור עד לסופו וההבדל, כאמור, מורגש. במצב הזה המושב פתאום גבוה עבורי אבל ההתנהגות של האופנוע משובחת והבחלט שווה את זה. כיוון עומס קפיץ אחורי הוא בסיס הכרחי בכדי לשמור על גיאומטריית האופנוע תחת משקלו של כל רוכב. זהו פרט חשוב שנהוג להתעלם ממנו ועם ברז הכיוונון של הוי-סטרום הפעולה הזו הופכת פשוטה וקלה מאוד.
הדיווח הקודם שלנו על הוי-סטרום
הבלם הקדמי של סוזוקי וי-סטרום חסר קצת נשיכה ראשונית. לאחר כמה אלפי ק"מ המצב הזה נותר על כנו. עצמת הבלימה הכללית מספקת אבל חסר תגובה במהלך הראשון של המנוף. זה עדיין הדבר היחיד שדורש טיפול באופנוע הזה.
היות והוי-סטרום מסרב בתוקף להראות סימני בלאי או הרמת ידיים מכאנית מול ההתעללות הממושכת אין לי כל כך מה לספר לך. אני חושב שבגלל העניין הזה, תת-המודע שלי לקח אחריות. באחת הטיסות האחרונות לחו"ל השארתי את האופנוע בחניון נתב"ג כהרגלי.
ריצה בנתב"ג
נחוש לייצר תקלות, תת המודע שלי, גרם לי להשאיר את הסוויץ' על מצב P. במצב האמור הוי-סטרום כבוי, אך אורות החנייה דולקים גם דולקים. אני באמת לא יודע למה צריך את המצב הזה, שנמצא בסופו של סיבוב המפתח, לאחר נעילת הכידון. זו טעות שקל לעשות וכאמור כוחות נסתרים גרמו לי להותיר את האופנוע כך, במשך שלושה ימים.
כשחזרתי אל האופנוע, מעמיס את הטרולי על המנשא היעיל מאחור, הוא לא באמת הסכים להניע. המצבר נגמר, לחלוטין. ריצה קלה ברחבי קומת הקרקע של החניון בנתב"ג לא העלתה חרס ולא ניצוץ. השעה 5:00 בבוקר ואני די אובד עצות.
מעליות גדולות יש בנתב"ג כאלו שיכולות להכיל עשרות אנשים. הן מכילות בקלות גם רוכב אחד ואת האופנוע נטול המצבר שלו. עולים לקומה השלישית של החניון, בתקווה שהגלישה הארוכה הזו, תקל על הנעת האופנוע. מדרדר את האופנוע במורד הרמפה הארוכה. סוויץ' פתוח, אופנוע בהילוך, מצמד משוך. משחרר את המצמד והוא נעור לשבריר שניה וכבה. מנסה את אותו הדבר עם עוד מהירות, הילוך שני, שלישי, קפיצה על הכיסא וכל טריק אחר בספר. כלום. מה עושים עכשיו?
כשהתושייה נגמרת נותר רק לסמוך על טוב ליבם של זרים. ואכן הרכב השלישי שחולף על פני, שמח לעזור. שולף כבלים ואף מציע לי מים קרים – כאילו אני תקוע באמצע הסהרה ולא שני ק"מ מיהוד. בעזרתו של האיש החביב הוי-סטרום ניעור לחיים. אפשר להגיד תודה גדולה ולחזור הביתה.
לאחר ההתנקשות היזומה הזו, הגיע זמנו של האופנוע להיכנס למוסך לטיפול 6,000 ק"מ. זהו טיפול קטן, שעיקרו החלפת שמנים, מעבר על האופנוע ובדיקה כללית. מבחינת הוי-סטרום שלנו החלק המשמעותי יותר היה השטיפה הראשונה שזכה לקבל בחייו. עלות הטיפול עומדת על 792 שקלים עבור כ-2 שעות עבודה, שמן, פילטר שמן, אטם בורג ריקון וחומרים שונים –שטיפה, שימון שרשרת וכולי. המצבר שנפרק לחלוטין הוחלף במסגרת האחריות. וצריך לדייק בעניין הזה – אחריות יצרן לא כוללת מצבר בטח שלא נזק שנגרם באשמת הרוכב. המצבר עצמו נמצא באחריות למשך חצי שנה – ובזכותה הוא הוחלף ללא תשלום.
אחרי הטיפול ממשיך הוי-סטרום 650 להתנהג בדיוק אותו הדבר ומותיר אותנו נטולי טענות אמיתיות מולו. הוא ממשיך להיות אחד האופנועים הכי נכונים לשוק הישראלי. בחודשים הקרובים ננסה למתוח אותו לקצה גבול היכולת, על מסלול המרוצים מצד אחד ובשטח מצד שני. צפו לעדכונים.
// צילום: אוברדרייב
אופנוע: סוזוקי וי-סטרום 650 על השעון: 6,465 ק"מ צריכת דלק: 17.3 ק"מ/ל' אירועים מיוחדים: טיפול 6,000 ק"מ, החלפת מצבר עלויות אחזקה: 792 שקלים שורה תחתונה: אין חדש, הסוזוקי ממשיך לצבור קילומטרים ביעילות ובנוחות, גם אחרי הטיפול.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו