"לגבי ההתבטאות של ליהיא? הלם...כעס... אני כאמא שמכירה היטב את בתי, ניסיתי לבדוק מאיפה זה מגיע? נשמתי עמוק ונזכרתי באסון הנוראי ב'פסטיבל ערד' כאשר אחת הנספות היתה חן יצחק ז״ל, מקורבת לבנות שלי כשהתגוררנו באל-איי. אני מניחה שהטראומה אליה נחשפה בילדות גרמה לה לכעס ולהתבטאות בלתי נשלטת".
מאיה גרינר מסכימה כי בתה "נהגה בפזיזות ללא בדיקה וחשיבה לעומק" וכי "אחרי דקה היא הבינה והסירה מיד את הסטורי המיותר". היא מסכמת וכותבת: "זה הזמן להתנער מהרוע. זה הזמן לתת יד וכתף לאחינו, זה הזמן להתאחד לעם אחד, אוהב, סובלני, סלחן, מחנך, עם חזק. מאסנו בשנאת חינם. כולנו מגיעים לעולם באותו אופן וכן גם עוזבים אותו.
"המקורבים מכירים בלב הענק של ליהיא המלא חמלה ואהבה", היא מוסיפה לסיום. "קשה לראות את כל ה'עליהום' בכל הרשתות שמגיע מהשכבה הבוגרת, שבסופו של דבר מהווים דוגמא אישית לבני הנוער בכל הנוגע לחרם שנלחמים בו ביום יום. זה יכול להיות ילד של כל אחד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו