השפעת הווריאנט ההודי: "צריך להוריד את מתנגדי החיסונים מהעץ"

 

פרופ' נדב דוידוביץ', ראש ביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון וחבר בצוות המייעץ לממשלה אומר ביחס לחיסון הילדים כי רוב המידע כבר בידי ישראל, וכי התוצאות נראות טובות מאוד. 

 

"חברת פייזר העבירה לנו כמעט את כל המידע שהיא ערכה על החיסון שלה ביחס לילדים והתוצאות טובות מאוד. עדיין חסר קצת מידע, וגם אחרי שנקבל אנחנו נחכה להחלטה של ה-FDA האמריקני ואז נתחיל. עם זאת, התוצאות טובות מאוד. למשל לי יש ילד בן 14 ואני לא הייתי חושש לחסן אותו והייתי שמח לעשות זאת כבר. אלא שאנחנו פועלים בצורה מסודרת ומושכלת, ואנחנו נעדיף להמתין עוד קצת לפני שנצא לדרך, אבל מדובר במספר שבועות בלבד. חשוב להסביר לציבור כי ברגע שיינתן אישור נצא ישר למבצע חיסונים גדול כי הקורונה מדבקת מאוד גם בילדים, ואמנם נכון שהיא פחות פוגעת בהם, אך עדיין תמיד יש כמה ילדים שמקבלים קשה את המחלה ולכן אין סיבה לסכן אותם". 

 

 

בכל הנוגע לווריאנט ההודי אמר פרופ' דוידוביץ': "דבר אחד ידוע בוודאות, מדובר בווריאנט מדבק מאוד. לכן אנחנו פועלים חזק מאד למנוע את הכניסה שלו לארץ, כמו שהצלחנו לעשות את החסימה הזו עם הסוג הדרום אפריקני". 

 

"לישראל יש מעבדות טובות, ואנחנו מבצעים קטיעה טובה של שרשרות הדבקה, ולכן למרות שהמוטציה הבריטית נפוצה בארץ, בלמנו בצורה טובה את הסוגים האחרים. מה שאנו עושים כעת זה לחסום את הכניסה של הווריאנט ההודי, אנו עושים זאת דרך פיקוח על נתב"ג ודרך בידוד. בנוסף לכך, ולמרות שיש קצת מידע בעולם על הווריאנט הזה, אנחנו בודקים אותו כעת במעבדות בארץ מול נוגדנים של הנגיף וגם בודקים על קבוצות נוספות של אנשים שחלו עם חיסון ובלי חיסון. ישראל מובילה בתחום הזה, ואנו נגיע בעצמנו להבנה טובה ולמסקנות ברגע שהתוצאות יתחילו להתקבל", הוא מסכם

פרופ' בשארה בשאראת, יו"ר החברה לקידום הבריאות בחברה הערבית ומנהל מכלולי רפואה במטה הקורונה במשרד הבריאות, מסביר כי מהלך חיסון הילדים יחל ככל הנראה לצאת לדרך כבר בחודש מאי, ולדעתו מי שיוביל את המהלך הוא קופות החולים ורופאי המשפחה והילדים. 

 

"אנחנו רק מחכים להחלטה של ה-FAD לאשר את החיסון. מהרגע שהחלטה כזו תתקבל, תוך שבוע נקבל גם אנחנו החלטה כזו ונצא לדרך. עם זאת, כרגע לא הוחלט איך יצא המבצע הזה - האם בתי הספר יחסנו, או שמי שיובילו את החיסון הן קופות החולים. אני סבור שעל רקע ההצלחה שלנו בתהליך החיסון של המבוגרים, כדאי מאוד שקופות החולים יובילו גם כאן כי יש להם ניסיון והם פרוסות בכל הארץ". 

 

 

"מעבר לכך יש עוד נימוק מרכזי לכך שקופות החולים צריכות להוביל את החיסון, והוא שהפחד מהקורונה בארץ דעך ויהיה יותר קשה לשכנע אנשים לחסן את הילדים שלהם. בנקודה הזו יש לרופאי הילדים ורופאי המשפחה יתרון על בתי הספר, כי הם יכולים להתקשר אל ההורים ולעמוד מאחורי החיסונים וכך לעודד את הציבור להגיע".

 

בכל הנוגע לווריאנט ההודי, פרופ' בשאראת משמיע צפירת הרגעה חלקית: "המומחים בהודו אומרים שהחיסון משפיע היטב על המתחסנים. אני אומר את זה בזהירות כמובן. אנחנו עדיין לא יודעים האם ההודים משתמשים בחיסונים המערביים או אולי בחיסון הסיני, ולכן כרגע צריך לחכות. כשאני אומר לחכות אני אומר ממש לסגור את כל יעדי הטיסות למדינות עם הווריאנט הזה, ולעשות סגר על הבאים לארץ".

פרופ' רונית קלדרון-מרגלית מביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, מביעה צער גדול על המתחולל בהודו, ואומרת כי דווקא על רקע המראות האלו יש לפעול מיידית ליצירת חסינות עדר בארץ. 

 

"ראשית מה שקורה בהודו זה מדכא ממש, מחזות נוראיים ממש חסרי תקדים. זה קרה כי היו שם סדרה של פסטיבלים המוניים שגרמו להדבקות ענק. חשוב לציין כי במעבדה נראה כי החיסון של פייזר טוב גם נגד הווריאנט ההודי, אבל את זה צריך לבדוק. עם זאת, דווקא על הרקע של מה שקורה בהודו, אני חושבת שצריך ממש לפעול בארץ מול מתנגדי החיסונים כמו מה שקורה בפרדס חנה ולהוריד אותם פשוט מהעץ. עברו כבר 4 חודשים של חיסונים ואנחנו כעת יודעים שתופעות הלוואי ממש קלות ולא נרחבות, שזה ממש הגן על ישראל והחזיר את הציבור לחיים סבירים, ולכן אין שום סיבה אמיתית ממשית למה להסתכן ולא לקחת את החיסון". 

 

"אנשים עלו על עץ גבוה וכעת קשה להם לרדת ממנו. צריך לפעול ברגישות ובשכנוע, ולהסביר להם שזו גם חובה של כולנו כדי להגן על אנשים מדוכאי חיסונים כמו חולי כליה או חולים אחרים שעלולים למות אם לא תהיה חסינות עדר".