יום חופתם של זוג הוא פאר התגשמותם, אך גם הוא אינו שלם שהרי כפי שאומר כל חתן " אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ, יְרוּשָׁלָיִם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי. תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי, אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם-לֹא אַעֲלֶה אֶת-יְרוּשָׁלַיִם, עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי" (תהילים קלז , ה-ו). זאת, במטרה להמחיש שהשמחה אינה שלמה ללא בית המקדש. ואתמול (רביעי), השמחה ביום העצמאות ה-73 של מדינת ישראל לא היתה בלי חזרת השבויים הישראלים. "וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם יְהוָה וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם", כתוב בירמיהו לא טז.
אין חולק על כך שאחת הסיבות המרכזיות לקשיי ישראל להשיב הביתה את הנווט רון ארד, שנפל בשבי "אמל" ב-16 באוקטובר 1986, היא הימשכות הפרשה במשך 35 שנה. אותה הבעיה הקשה רלבנטית, כמובן, גם בנוגע לנעדרי סולטן יעקוב, רס"ל צביקה פלדמן ורס"ל יהודה כץ, שנעדרים מאז ב-11 ביוני 1982. ב־4 באפריל 2019 נקבר בבית הקברות הצבאי בהר הרצל חברם רס"ל זכריה באומל, וברור כי מדינת ישראל באופן גלוי – ובעיקר באופן סמוי – פועלת רבות כדי להשיבם הביתה.
בה בעת, מאז יולי 2014 החלה משימת השבת שבויים ישראלים מחודשת מול חמאס. במהלך מבצע צוק איתן נפלו בשבי ארגון הטרור סגן הדר גולדין וסמ"ר אורון שאול. עד אפריל 2015, שני אזרחים ישראלים נוספים הגיעו לידי חמאס, אברה מנגיסטו והישאם א-סייד. החשיבות העצומה שמייחסת מדינת ישראל להשבת השבויים והנעדרים ברורה לכל, וכפי ששר ארכדי דוכין "נאמר כבר הכל אין לי מה להוסיף לזה", אולם סוגייה קריטית שצריכים לעסוק בה היא הדרך. מהי הדרך הנכונה ליצירת פריצת דרך במגעים העקיפים עם חמאס במטרה שהמשימה להחזיר את אותם הארבעה לא תהפוך לקשה במיוחד כפי שקרה במקרה נעדרי סולטאן יעקוב ורון ארד?
באוקטובר 2011, המתווכים המצרים והגרמנים הובילו לסגירת עסקת שליט, שבה שוחררו 1,027 אסירים ביטחוניים ועצירים תמורת חייל צה"ל החטוף גלעד שליט, חמש שנים וחמישה חודשים לאחר שנפל בשבי חמאס. מבלי להיכנס לשאלת המחיר, לקהיר מגיעה הערכה רבה על הסיוע שבלעדיו, ככל הנראה, העסקה לא היתה מתממשת. אם נחזור למצב כיום, נראה שבעוד שלושה חודשים יושלמו כבר שבע שנים שבהן סגן גולדין וסמ"ר שאול אינם בבית שלהם. במדינת ישראל.
בתוך כך, בצד הפלשתיני, הבחירות למועצה המחוקקת צפויות להתקיים ב-22 במאי – אלא אם ישראל או אבו מאזן יובילו לביטולן. חמאס צריכים הישג משמעותי שיוביל להגברת הפופולריות שלהם ברגע האמת. נושא האסירים הפלשתיניים הוא רגיש ברחובות הגדה המערבית ורצועת עזה, בדומה לרגישות השבויים והנעדרים ברחובות ישראל. לכן, הגיע הזמן של ישראל לפעול במהירות ובנחישות כדי למקסם את חלון ההזדמנויות שנוצר באופן יצירתי. להפעיל את טורקיה בתור מתווכת עם חמאס ולדרוש ממנה הפעלת מנופי לחץ נגד בכירי הארגון שנמצאים באיסטנבול, בתמורה להחלפת שגרירים. חיבור בין פעולה כזו לבין הצורך של חמאס בביצוע צעד משמעותי, בעל תועלת אלקטורלית מבחינתם לקראת הבחירות, עשוי להוביל לפריצת דרך שתחזיר את השבויים הביתה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו