עובדי 'אמזון' הצביעו נגד התאגדות, והעובדים בישראל יכולים רק לקנא 

עובדי אמזון, ענקית המסחר המקוון הצביעו נגד התאגדות עובדים. זו לא כותרת שאמורה להפתיע בטח כאשר רק 29% מהעובדים היו מעוניינים להתאגד ולמעשה נראה שהתוצאה די חד משמעית. אבל אם נשווה את מקרה אמזון לישראל נבין עד כמה שוק העבודה בישראל מעוות.

ראשית, בישראל התוצאה כזו היתה נחשבת למירוץ צמוד. הסיבה היא שבישראל קיים "חוק השליש" הקובע כי מספיק ששליש מהעובדים בלבד יחליטו להתאגד ויחתמו על טופסי ההסתדרות בכדי לחייב את כל עובדי החברה להתאגד. תהליך ההחתמות בישראל גם יכולה להתרחש מתחת לפני השטח, כאשר מרבית העובדים בכלל לא מודעים למהלכי ההתאגדות עד שהוחתמו כבר שליש מעובדי החברה ולמעשה כבר מאוחר מדי להתאגד. והיו מקרים מעולם. 

בארה"ב כפי שניתן לראות, לא רק שצריך רוב ממשי אלא מתנהלת הצבעה בקרב כלל העובדים, כמה פשוט והגיוני. במקומות אחרים, אגב, נהוג "חופש התאגדות" מלא - בו אף עובד לא כופה על עובד אחר להצטרף לאיגוד עובדים. מי שחפץ בכך מתאגד ומי שלא – לא.

התוצאה היא לא חזות הכל, גם הדרך לתוצאה משמעותית. ארגון העובדים טען שהנהלת אמזון עשתה כל שביכולתה כדי לשכנע את העובדים לא להתאגד. בארה"ב כמו בישראל אסור לפטר, למנוע קידום או לפגוע מקצועית באלו שתומכים בהתאגדות, אבל בארה"ב, שלא כמו בישראל, מותר להנהלה לשכנע ולהסביר את חסרונות ההתאגדות. 

בישראל אסור. על בעל מפעל שעובדיו רוצים להתאגד לשבת ולהתבונן מהצד, שעה שהצבעה שכזו עשויה להביא אותו לפשיטת רגל ולסגירה של המפעל. בכך נשללו ממנו לא רק זכויותיו הממוניות אלא אפילו חופש הביטוי. 

עובדי מפעל 'סודה סטרים' בישראל לדוגמה, הבינו זאת רק אחרי שהתאגדו בהסתדרות הכללית שאיימה על הנהלת החברה בהפלת מניות. האיום הזה, כך התברר, הבהיר לעובדים שעם נפילת המניות ייפול מקום עבודתם, והם עזבו את ההסתדרות עד שזו איבדה את מעמדה כארגון יציג. הרבה מאבקים וכסף היו נחסכים לו היתה מצליחה הנהלת החברה להסביר מראש לעובדים את משמעות ההתאגדות. 

מה שכנע את עובדי אמזון לא להתאגד? לארגוני העובדים מוניטין רע בארה"ב. מעשי שוחד ושחיתות הם חזון נפרץ, בשנה האחרונה בלבד הורשעו למעלה מעשרה בעלי תפקידים בכירים בארגוני עובדים בעבירות של מעילה בכספים ושחיתות. ידוע לכל שארגוני העובדים גם תורמים כסף לפוליטיקאים ולמפלגות בארה"ב במטרה להשפיע על מדיניותם. "אנחנו לא צריכים לשלם לפוליטיקאים שידברו בשמנו" אמרה אחת העובדות באמזון. בישראל אגב, הרבה יותר קשה לפקח על הכסף באיגודי העובדים כיוון שהם מוגדרים 'אגודות עות'מאניות' - ארגונים הכפופים לחוק בן למעלה ממאה שנה ופוטר אותם מכללי שקיפות, דיווח ומנהל תקין. 

עובדים ישראלים התומכים בהתאגדות, מצביעים למעשה בעד כפייה. הם כופים את חבריהם, שבשל חוק השליש לעיתים מהווים רוב, לשלם לארגון עובדים שלא חלים עליו דיני השקיפות והמנהל התקין.

מה יקרה אם העובדים לא מרוצים מהארגון? האמת שכלום. מרגע שנבחר ארגון עובדים בחברה הוא ימשיך לייצג את העובדים עד ששני שלישים מהעובדים יצליחו להסכים על ארגון עובדים אחר. כל עוד אין ארגון אחר המוסכם על שני שליש מהעובדים, ימשיך הארגון הקיים לייצג את העובדים, לגבות מהם כספים, לא לדווח להם והוא אף לא יידרש לבקש את אמונם בשום נקודה בהמשך הדרך.

אם תהיתם, גם ללא ארגון עובדים יציג, מצב העובדים באמזון טוב בהרבה ביחס לסביבתו. עובדים זוטרים במחסן אמזון משתכרים בין  15-20 דולר לשעה, יותר מכפול משכר המינימום באלבמה ונהגים כ- 6,000 דולר בחודש. הסיבה פשוטה: אמזון צריכה עובדים. החברה שכרה  427,000 עובדים חדשים במהלך שנת הקורונה 2020. בסוף השנה קצב גיוס העובדים עמד על לא פחות מ- 1,400 עובדים ביום. כל טירון כלכלי יודע שכאשר הביקוש לעבודה עולה – שכר העבודה עולה בהתאם.

כאשר ארגוני העובדים פועלים ללא שקיפות, ללא דמוקרטיה ולמעשה לא תלות וחובת דיווח לעובדים, העובדים לא מאוד מעניינים אותם. התוצאה היא פגיעה בעובדים. הלקח הזה חשוב לעובדים עצמם, וגם לארגוני העובדים אם חפצי חיים הם.