פרשת "הגננת המתעללת":כרמל מעודה
כזכור, מעודה, מנהלת גן "בייבי לאב" בראש העין, הורשעה בחודש דצמבר האחרון בהתעללות בפעוטות. בשלב זה של הדיונים עלו בזה אחר זה לדוכן מספר הורים של הילדים שנפגעו. טרם החל הדיון ערכו ההורים הפגנת מחא מחוץ לכולי בית המשפט וקיבלו את פני הנאשמת בקריאות גנאי. אחת האימהות התעלפה, קיבלה טיפול במקום ונכנסה לאחר מכן לאולם ועלתה להעיד.
סנגורה של מעודה, עו"ד שירן ברגמן, ביקש בפתח הידון מבימ"ש להתייחס לסוגיית המחאה: "אני מרגיש כמו תקליט שחוק. אנו בשלב קריטי ואת פניי מקבלת הפגנה בה קיללו את הנאשמת. חשוב שבית המשפט יסביר להורים מה נהוג אין סיבה שנזכה ליחס הזה". השופט פנה להורים וציין "אני מבקש לכבד את ההליך. הוא מתנהל ויש לכבד את המעמד".
הסנגור ציין בפתח הדיון כי התקבלו תסקירי המבחן שלדבריו עמוסים במידע. לדבריו הוא לא יכול מפאת החומר הרב להיערך לטיעון התסקירים וביקש דיון נוסף. השופט עמי קובו השיב שמעיון בתסקירים לא עולה מידע חומר עיוני ובתסקירים לדבריו מה שקובע הן העובדות. הוא קבע כי הכל ייערך בדיון זה. הסניגור השיב שזה פוגע לו בהגנה על מרשתו . בסוף קע השופט כי עדויות ההורים ישמעו היום ולגבי ישיבה נוספת הסניגור יגיש בקשה ובימש ישקול עמדתו.
הפרקליטות ציינה מנגד כי אין לה התנגדות שבית המשפט יקבע בהתאם לחוק אבל חשוב לדבריה "שגזירת הדין תעשה בהתאם לעובדות כתב האישום".
ראשונה העידה טליה, שבנה היה בין קורבנות: "כשהכנסתי אותו לגן הכנסתי למקום של אמון בגננת. הלכתי לעובדה באמון ולאחר מספר חודשים קיבלתי שיחה פעמיים בחודש שהילד היה עם חום וזה לא היה ולא נברא. כחודשיים לפי שהתפוצצה הפרשה הגיע עם חבלה במצח. שאלתי למה לא הודיעו לי. מעוד אמרה שהיא ידעה שאני אמרוה לקחת את הבן לטיפת חלב אז לא היה טעם להודיע.
"הילד לא זוחל ולא משחק רק בוכה שלחתי הודעה לכרמל מה קרה בגן? והיא ענתה שהילד קם על רגל שמאל... ואז ביום שהתפוצצה הפרשה אחת הילדות חגגה יום הולדת בגן והילד שלי הסתבר היה סגור בחדר חשוך עם שער. מאז הוא מטפל על ידי קלינאית תקשורת ריפוי בעיסוק פסיכולוגי ויש עיכוב בזחילה. הוא זוחל גחון. הילד שלי באחד הסרטונים נראה שכרמל גוררת אותו מהרגל. עד היום הוא גורר אתה רגל הזו. הבית שלנו לא חזר להיות אותו בית".
עינב, אם נוספת לפעוטה: "הילדה בגיל 11 חודש הייתה חוזרת הביתה מורעבת ופעמים אוכלת ארבע חביתות ולא הבנתי למה היא כל כך רעה כשהתפוצצה הפרשה הייתי בהליכי גירושין והייתי לוקחת אותה לעבודה איתי הייתה עושה צרכים על עצמה למרות שהייתה בעבר גמולה ניסיתי לשלב בגן עירייה, אבל בסוף היום היא בחינוך מיוחד עם בעיות שפתיות מענישה את עצמה.
"בגן היא אומרת שהיא צריכה להיות חיילת ושלא יצעקו עליה כשהיא עושה פיפי על עצמה יש לה בעיות דיבור, לא מתקדמת היא קוראת לעצמה פרח ומבקשת שלא יעמדיו אותה בפינה היא זוכרת הכל היא מרביצה לילדים אחרים חונקת את עצמה עם חיתול ואני מסבירה שלא עושים ככה אז היא מרביצה לבובות".
מוריה, אם נוספת: "שהבן היה בן שלושה חודשים היה צריך לשמור עליו במשך שנתיים הוא היה אצל כרמל ולא היו סימנים. בגיל שנה עבר ניתוח בבטן ואסור היה לפגוע בו שם וגם קבעו שאסור לו לאכול מלח. בשנה השנייה הייתה לו נשירת שיער . כשהתפוצצה הפרש עשינו לו בדיקות ורמת מלח הייתה גבוהה.
"הילד נעמד ליד המיטה בחושך ולא זז. אמרתי לו שהוא יכול לצאת והוא לא זז. יום אחד הוא דרך על ראש של אח שלו ככה בלי סיבה היום אני מבינה למה הייתה נשירה מטורפת בשיער כי הגברת משכה לו ומחצה לו את הבטן והעמידה אותו שעה מול הקיר. זו אהבה שהרעיפה עליו? את אחותו הקטנה ניסה לחנוק עם חיתול דחף לה לחם לפה מכסח בובות. כשהיה הולך לגן החדש הוא לא היה מדבר.
"בסגר היה הרבה בבית ואז החל לדבר, הבנתי. בגן הוא מתבודד ומרביץ. כל המשפחה שלי צריכה טיפול. אני לא יכולה להשאיר אותו לבד ממטר לרוב הוא ישן איתי ומבקש לא להיות. כשנופל משהו על הרצפה הוא ץ לנקות מהר כדי שלא ירביצו לו. אני מבקשת מבית המשפט לעשות לזה סוף, אני לא יכולה יותר".
ניקול, אימם של שני פעוטות שהיו ביחד בגן "כבר שנתיים אני מלווה את המשפט הזה בכל דיון נוכחת נשברת מתרסקת שומעת כל מה שמדברים על הילדים שלי. שומעת על הימים הנוראים שעברו שם רואה אתה סרטונים את הילד שלי אהבת חיי קשור מוצלף נזרק בחוזקה נצבט מורעב כואב ובוכה.
"ואני כאמא מכה את עצמי כל יום על מה שפספסתי איך לא ראיתי איך לא ידעתי? הילדים שלי היו רק אותיות בכתב האישום ושנתיים לא יכולתי לדבר היום סוף סוף נותנים לילדים שלי את מקום שמגיע להם בגלגל הצדק זה. עוברת עלינו עדיין תקופה קשה.
"המעשה של כרמל חמור וההשלכות שלו הרות אסון. אף אחד לא יודע להבטיח לי אם הילדים שלי יזכרו את זה או לא, הפסיכולוגיה חלוקה בעניין זה. הילדים שלי לנצח לא יהיו כנראה מי שהם אמורים להיות הם, מלאים בפחד וחסרי אמון כלפי כולם בתחילת הדרך, אפילו כלפינו ההורים. ילד שלי נקשר 35 דקות מאחורי הגב ואז שוחרר ונקשר שוב בידיו מאחורי הגב למשך יותר משעה".
אחרי עדויות ההורים, כרמל מעודה עלתה לדוכן ואמרה: "אני רוצה להתנצל בפני הילדים, ההורים. אני מתביישת בכל מעשה שעשיתי, מתביישת בעצמי, אני חיה את זה יום יום. זה משהו שאני חווה יום ולילה, אשמור כל חיי. אני רוצה להתנצל בפני כל הקהל, אפילו לא מסוגלת להסתכל.
"אני מתבייישת בעצמי, חרטה. אני מבקשת מכבוד השופט שיתחשב בי, בדברים שעברתי לא רק במעשים שעשיתי. מקווה שיסלחו לי, שיהיו בריאים כולם".
ההורים הגיבו לה כי לעולם לא יסלחו לה ועל מעשיה אין מחילה. כל מה שאומרת כאן הם בגלל שמפחדת מעונש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו