המדינה סייעה למשק בצורה מקיפה ועוצמתית - כך אמר אתמול (שלישי) נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, במעמד מסירת הדו"ח המסכם של הבנק לשנת 2020.
הנגיד הדגיש כי הסיוע התקציבי של הממשלה היה חשוב ומהותי להתמודדות עם משבר הקורונה, וכי הוא שמח שבנק ישראל סייע בגיבוש תוכניות פיסקליות שונות ונתן רוח גבית למימושן, למרות הגירעון המבני. לדבריו, הסיוע התאפשר לאחר שנים ארוכות של ניהול תקציב מוקפד וזהיר וירידה מתמשכת ביחס החוב לתוצר, שיצרו תנאים נוחים.
הנגיד ציין שאמנם התוצר של כלכלת ישראל התכווץ בשיעור עמוק, אך עם זאת, בראייה בינלאומית ההתכווצות קטנה יחסית; לדברי פרופ' ירון, עובדה זו מצביעה על החוסן ועל הדינמיות של הכלכלה הישראלית - במידה רבה בזכות סקטורים של טכנולוגיה מתקדמת ויצוא ההיי-טק שהמשיך להוביל ואף להתרחב, לעומת פגיעה משמעותית בענפים כגון מסעדנות ותיירות.
בשל כך ובשל ההתפתחויות בשיעורי האבטלה, יש סימנים מדאיגים המעידים על כך שאי-השוויון העמיק, בין היתר בשל העובדה שרוב המובטלים היו מתחומים בעלי פריון ושכר נמוך.
לאזן כל הוצאה
מהדו"ח עולה כי שנת הקורונה לא החמירה את סיכון החוב של ישראל באופן ניכר. לטענת הבנק, אם הממשלה תפעל לצמצום הגירעון באמצעות תוכנית רב-שנתית, החוב שגויס השנה ובשנה שעברה לצורך כיסוי הגירעון יישחק בהדרגה.
מנגד, מזהירים בבנק, שמירה על גירעון מבני גבוה עלולה להגדיל את יחס החוב של ישראל מעבר לרמה הנוכחית, שעלתה באופן חריג בעקבות המשבר - זאת על אף ריביות נמוכות וצמיחה גבוהה. "על רקע הסיכונים הגיאו-פוליטיים הייחודיים של ישראל יש לנקוט משנה זהירות כדי למנוע התפתחות של מגמה זו", מסבירים בבנק.
בבנק ישראל מזהירים שלא למהר להסיר את רשת הביטחון ביוני הקרוב - מועד סיום מתן המענקים ודמי החל"ת לעצמאים, בעלי עסקים ושכירים. לדברי בנק ישראל, אם שיעור האבטלה לא יירד מתחת ל-7.5%, לא יהיה נכון להסיר את רשת הביטחון הכלכלית בבת אחת, אלא להתמקד בעידוד תעסוקה והכשרות מקצועיות, בהגברת הפיקוח על מי שלא חזרו לעבודה ובמיקוד התמיכה בענפים שנפגעו יותר מאחרים.
"על רקע הסיכונים הגיאו-פוליטיים הייחודיים של ישראל יש לנקוט משנה זהירות". ירון, יהושע יוסף
בבנק ישראל מציעים גם להחיל מחדש את כלל הנומרטור - לאזן כל הוצאה כדי למנוע את המשך הגידול בגירעון, להעלות את הפריון ולצמצם את הגירעון המבני. בבנק ישראל מסמנים מטרה של חזרה ליחס חוב-תוצר של 60%, כפי שהיה לפני הקורונה - אך לשם כך נדרש הגירעון להיחתך ל-1.3% בלבד - לעומת 12.4% כעת. על פי תחזית S&P, עד לסוף השנה יופחת הגירעון ל-7.5% - עדיין רחוק מאוד מהיעד השאפתני של בנק ישראל. בבנק חותרים ליעד זה באמצעות חלופות של הידוק תקציבי, העלאת מסים ויצירת תוכנית רב-שנתית.
עוד מציעים בבנק ישראל להשקיע 3.3% מהתוצר באופן מתמשך בהגדלת הפריון על ידי שיפור מערכת החינוך, תמריץ למגזר הפרטי להגדיל השקעות, שדרוג תשתיות תחבורה ותקשורת וטיוב הסביבה העסקית - הפחתת רגולציה והסרת חסמים. עם פרסום הדו"ח מסר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "יחסית לכלכלות אחרות מצבנו טוב למדי, אבל יש לנו אתגר להשתלט קודם כל על החוב הגדול, וכן להחזיר את האבטלה לממדים סבירים. זה יחסית קל משום שאנחנו נתנו תמריצים לחל"ת והתמריצים האלה מסתיימים מטבע הדברים. לפני כל דבר אחר, אנחנו רוצים לייצר צמיחה גבוהה".
אבטלה נמוכה
בתוך כך, אתמול פרסמה קרן המטבע העולמית תחזית צמיחה עדכנית, שלפיה כלכלת ישראל תצמח השנה ב-5%, לעומת 4.1% שחזתה בינואר האחרון. בקרן צופים כי ב-2022 תצמח כלכלת ישראל ב-4.3%.
כלכלני קרן המטבע גם עדכנו כלפי מעלה את תחזית העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים: מרמה של 3.5% תמ"ג ל-4.1% תמ"ג. גם נתוני 2020 בהקשר של חשבון שוטף הפתיעו את הקרן, שכן באוקטובר 2020 הם חזו עודף של 3.5% תמ"ג, בעוד הוא הסתיים ב-2020 בקרוב ל-5% תמ"ג.
בקרן המטבע גם אופטימיים יותר ממצב האבטלה בישראל, אך באותה נשימה החליטו שלא להתייחס לעובדים שהוצאו לחל"ת אלא רק לעובדים שפוטרו מעבודתם. לפי התחזית המעודכנת, שיעור האבטלה הממוצע ב-2021 צפוי לעמוד על 5% מכח העבודה, וזאת לעומת ל-5.6% בתחזית הקודמת. בקרן עוד סבורים כי בשנת 2022 האבטלה צפויה לרדת שוב לרמה של 4.6%.
