בית המשפט העליון פסק היום (ראשון) כי יש לבטל את הקנסות שהוטלו על מפגינים שיצאו מטווח 1,000 המטרים ממקום מגוריהם, בטענה כי המגבלה הזו הייתה בלתי חוקתית – ולכן היא בטלה. בשל כך, כל הקנסות שהוטלו בעקבות התקנה הזו בוטלו. על פי הערכות, מדובר בכ-40 אלף דו"חות.
ההחלטה הביאה לדחיית העתירות שהוגשו נגד חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020, שהביא את הממשלה להכריז על "מצב חירום מיוחד" ועל הטלת הסגר השני ברחבי ישראל בשנה שעברה, במסגרתו הוצאו מגבלות שונות על השתתפות בהפגנה, בתפילה או בטקס דתי.
בדעת הרוב של צוות השופטים נקבע כי התקנה שאסרה להשתתף בהפגנות במרחק העולה על 1,000 מטרים ממקום מגורים של אדם, שהייתה בתוקף בין 1 באוקטובר עד ל-13 באוקטובר 2020, לא הייתה חוקתית בשל "הפגיעה החמורה בחירות ההפגנה וחופש הביטוי. זאת שכן, כך נקבע, כי מקום קיום ההפגנה מהווה חלק מהותי מן המסר של ההפגנה, במיוחד כאשר מדובר במעונו הרשמי של נבחר ציבור, וכן לנוכח החשיבות היתרה שיש לייחס למתן אפשרות לבקר את השלטון בעיתות חירום".
בכך, קבע בית המשפט כי הקנסות שהוטלו באותם ימים מבוטלים, ואם הממשלה לא תודיע בתוך 90 ימים כי היא יכולה להשיב את הדו"חות שהוטלו בתקופה זו בגין השתתפות בהפגנה במרחק של יותר מקילומטר ממקום מגוריהם של מפגינים, יבוטלו כל הקנסות שניתנו באותם ימים בגין סעיף זה, והכספים ששולמו יושבו למשלמים.
שופטי הרוב בהחלטה סברו כי הפרשנות שנתנו המשיבים לתקנה שהגבילה את מספר המשתתפים בהפגנות היא כי למעשה מדובר במגבלה של ריחוק חברתי במהלך ההפגנה, כלומר שהיא מתקיימת בקפסולות של 20 אנשים ובמרחק של 20 מטרים ביניהן, ככל שתנאי השטח מאפשרים זאת. "אף שיש בהגבלה זו פגיעה בזכות להפגין, היא קשורה בקשר ישיר לסכנות שאותן מציבה המגפה בכך שמטרתה למנוע הדבקה, והיא מידתית".
השופט מני מזוז כתב בהחלטת הרוב כי צריך להורות על ביטול התקנה כולה, מכיוון שהיה בה פגם מהותי בדמות אישור תיקון מספר 3 לתקנות במשאל טלפוני לילי בין שרי הממשלה, מבלי שהוצג להם פרוטוקול הדיון שקדם לאישורן, התשתית העובדתית שהונחה בפני הממשלה או תיעוד באשר לחלופות שנבחנו, כנדרש במפורש בחוק. עם זאת, למרות ששופטי הרוב סברו כי ההליך אכן היה פגום, יש להחיל עליו את דוקטרינת "הבטלות היחסית", שלפיה לא כל פגם בהליך מנהלי מוביל בהכרח לביטול תוצאותיו.
מזוז הוסיף כי ראש הממשלה בנימין נתניהו היה צריך להימנע מליטול חלק בהחלטה על אישור התקנות, שנועדו, ובפועל שימשו, בעיקר להגביל את ההפגנות שכוונו נגדו אישית ושהתקיימו בשנה האחרונה מול מעונו בבלפור שבירושלים.
בדעת המיעוט של הרכב השופטים, כתב השופט נעם סולברג כי מכיוון שהמגבלה פקעה לפני כחצי שנה, לאחר שעמדה בתוקף במשך 13 ימים בלבד, זמנה עבר. "דיון תיאורטי בשלב הזה – נזקו עולה על תועלתו. אין עותר קונקרטי שטוען כי נקנס באותם ימים; כל מי שנקנס יכול לבקש לבטל את הקנס או להישפט, ואין טעם טוב דיו לבטל את התקנה שהתקינה הממשלה כולה באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לאחר שפג תוקפה", כתב.
יו״ר התנועה לאיכות השלטון, עו״ד ד״ר אליעד שרגא, אמר על הפסיקה: ״בית המשפט העליון הגן היום פעם נוספת על חופש המחאה ועל חופש הביטוי של אזרחי מדינת ישראל, שהם ציפור נפשה של הדמוקרטיה בישראל. על זכויות אלה חובה להגן דווקא בשעות משבר שבהן הדמוקטיה נמצאת תחת מתקפה של גורמים מנוגדי עניינים.
״בית המשפט קבע שהגבלת המרחק שנועדה למנוע מאנשים להפגין ליד סמלי שלטון הינה בלתי חוקתית וכי הקנסות שנבעו מאכיפת הוראה בלתי חוקתית זאת הינם בטלים מעיקרם. זהו נצחון ענק למחאה ולמפגינים, זהו נצחון ענק לחופש המחאה וזהו נצחון ענק נגד הממשלה והמשטרה אשר בברוטליות אכפו את ההוראות הבלתי חוקתיות הללו״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו