נבחרת לוקסמבורג נתקלה לפתע בבעיה שנראתה דמיונית כמה שנים אחורה. הערב (שלישי), היא תגיע למפגש מול אלופת אירופה פורטוגל כשלתושבי המדינה הקטנה יש ציפיות ממנה. מנבחרת שהיתה מדורגת בשיפולי דירוג פיפ"א, אזור ה־200 בעולם, היא קפצה תוך עשור עד ל־82 בשיא והיום ל־98.
אין בעולם נבחרת שעשתה קפיצה שכזאת בפרק זמן שכזה, ואם הציפיות היו שם לקראת פתיחת מוקדמות המונדיאל - אפשר רק לתאר לאילו גבהים הרקיעו אחרי הניצחון 0:1 על אירלנד בדבלין במחזור הראשון. "אני חושב שהאוהדים שלנו ראו שאנחנו משתפרים ומשתפרים ועכשיו הם רוצים שנמשיך להשתפר", אמר ל־IT נשיא ההתאחדות פול פיליפ, "הבעיה עכשיו היא להסביר לאנשים שאנחנו לא נצליח להתקדם באותה מהירות. אנחנו קטנים וגם אם ננצח נמשיך להיות קטנים".
פיליפ, שרשם 54 הופעות בנבחרת, אימן אותה במשך 15 שנים וב־2004 מונה לנשיא ההתאחדות, הוא האחראי העיקרי להתקדמות הלוקסמבורגית. כאחד שהיה שם כל כך הרבה שנים הוא חווה מקרוב משחקים רבים שבהם לוקסמבורג ספגה כמויות של שערים והפסדים, ולכן, כשנכנס לתפקיד, הדבר הראשון שעשה היה לדאוג שהכדורגל המקומי יפסיק להיות חובבני כל כך.
"היינו חייבים לשנות את המנטאליות שלנו", אמר בראיון ל־"גרדיאן", והשינוי הזה התחיל עם הקמת בית ספר ראשון לכדורגל בעיר מונדרקאנז' ב־2001. במקביל, נרקמו קשרים עם מועדונים בבלגיה, גרמניה וצרפת, ובמקום נבחרת שמורכבת מחקלאים, מורים, בנקאים וטבחים, היום הסגל מורכב משחקנים שמגיעים מהליגות הנ"ל וגם מהולנד, שווייץ, ארה"ב, פורטוגל, קרואטיה ואוקראינה.
"מעודדים לצאת לאירופה"
משחק השיא של לוקסמבורג, שסימן את תחילת הנסיקה, היה 0:0 מול צרפת בטולוז במוקדמות מונדיאל 2018. אחריו הגיע תיקו מול בולגריה והגרסה הראשונה של ליגת האומות, שהבדילה את הנבחרת הקטנה מנמושות היבשת. לוקסמבורג הביסה את סן מרינו (פעמיים) ומולדובה, ועלתה מדרג ד' לדרג ג'. שם, ניצחה בשנה שעברה בפרק זמן של חודש ושבוע את אזרבייג'ן, קפריסין ומונטנגרו.
את השערים כבשו בין היתר דנל סינאני מבוורן הבלגית והכוכב ג'רסון רודריגס, שמשחק בדינמו קייב, וכבש גם את שער הניצחון מול אירלנד במחזור האחרון. "הליגה שלנו לא מספיק טובה כדי לקדם את הנבחרת הלאומית", הודה פיליפ בראיון לאתר ההתאחדות, "לכן אנחנו מעודדים את השחקנים הצעירים שלנו לצאת לאירופה כמה שיותר מוקדם".
איסלנד כמודל לחיקוי
לפי פיליפ, התהליך מאוד מסודר. "אנחנו עוקבים אחרי שחקנים שלנו מגיל 10-9. הטובים ביותר מגיעים למתחם הכדורגל הלאומי, ושם הם נשארים. בסוף השבוע הם משחקים בקבוצה שלהם, אבל בשאר הזמן הם איתנו - זוכים לחינוך שיאפשר להם לצאת לאירופה ולהשתלב שם. רק בגיל 17-16 אנחנו מתחילים להציע אותם לקבוצות שאנחנו בקשר איתן בצרפת ובבלגיה".
.jpg)
ההצלחות האחרונות וגודל המדינה - 600,000 איש בלבד - הביאו איתם השוואות לאיסלנד. ובאמת, פיליפ מודה שהכדורגל האיסלנדי היווה השראה בעת בניית המודל הלוקסמבורגי, אך הוא מצביע גם על הבדל אחד משמעותי. "באיסלנד הספורטאים רוצים לצאת לאירופה בגיל צעיר מאוד, אבל פה קשה לייצר את התחרותיות הזאת. מה לעשות שלצעירים טוב בלוקסמבורג?".
עכשיו כשגם הכדורגל מתחיל להיות טוב, נשאלת השאלה מה הלאה. "אנחנו יודעים שעשינו התקדמות אדירה, כך שהביטחון שלנו גבוה ואנחנו לא מפחדים", אמר המאמן לוק הולץ לפני המשחק מול אירלנד, והדברים האלה קיבלו היגיון. לקראת פורטוגל הערב הוא היה יותר מתון ואמר: "זאת הפורטוגל הכי חזקה בהיסטוריה עם שחקן שהוא על־אנושי, כך שיש לנו הרבה כבוד אליהם".
לוקסמבורג מודעת לכך שהסיכויים שלה להגיע למונדיאל בקטאר קטנים עד אפסיים, אך בפעם הראשונה היא מתחילה את המסע כשהיא מרגישה שייכת. שהיא חלק מהחגיגה, ולא זאת שחוגגים על חשבונה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו