הפגיעה האיראנית בספינת המכולות הישראלית ה"לורי" שהפליגה בים הערבי היא עליית מדרגה במלחמה החשאית בין ישראל לאיראן. התעוזה האיראנית לפגוע בשני כלי שיט ישראלים בתוך פחות מחודש מעידה על שינוי מדיניות איראני ועלייתה של טהרן להתקפה, אם כי עדיין לא בכל האמצעים.
ה"לורי" הפליגה ללא צוות ישראלי וללא דגל ישראל, אך כל מי שמעוניין בכך יכול לדעת כי היא בבעלות חברת צים הישראלית. זאת בניגוד לספינת המטען "הליוס גריי", שנפגעה בסוף החודש שעבר כתוצאה ממטען שהוצמד לדופן שלה במפרץ עומאן, שהיא בפועל ספינה זרה המופעלת על ידי חברה זרה, אך שייכת לאיש העסקים הישראלי, רמי אונגר.
בשני המקרים הפגיעה האיראנית בספינות לא הייתה חמורה, ושתיהן המשיכו בדרכן. סביר להניח שלו איראן הייתה רוצה בכך, היא הייתה יכולה לגרום לספינות הישראליות נזק משמעותי יותר, אך בשלב זה מדובר בלא יותר מאיתות איראני וניסיון להרתיע את ישראל מהפרעה לזרימת הנפט מטהרן.
רקע חלקי לפגיעה בספינות הישראליות ניתן להבין מפרסום ב"וול סטריט ג'ורנל" לפני כשבועיים, לפיו ישראל סיכלה באופן שיטתי הברחות נפט מאיראן לסוריה דרך הים, באמצעות פגיעה ב-12 ספינות לפחות. סביר להניח שהדיווח בכלי התקשורת האמריקני הוא רק קצה קרחון הפעילות הימית הענפה, שישראל מקיימת ברחבי המזרח התיכון כנגד יעדים איראניים, שנועד בין היתר לשבש את תנועות הספינות האיראניות המעבירות נפט לחיזבאללה או גורמים נוספים, וזאת לצורך מימון רכישת אמצעי לחימה.
בניגוד לדיווחים בתקשורת הזרה על תקיפות ישראליות בסוריה, הדיווחים על פעילות ימית ישראלית נגד כלי שיט איראניים נותרו מתחת לרדאר התקשורתי והתנהלו בצללים. הפרסומים החלו רק לאחר הפגיעה ב"הליוס גריי" בבעלות רמי אונגר, ככל הנראה בשל שיקולים כלכליים. בניגוד לכלי השיט האיראניים, האניות הישראליות מבוטחות בחברות ביטוח בינלאומיות, ואם אלו יגיעו למסקנה שאניות ישראליות או בבעלות ישראלית נמצאות בסכנה, הן עלולות להעלות את מחירי הביטוח באופן כזה שיפגע אנושות בסחר הישראלי.
על פי פרסומים זרים, ישראל לא נותרה חייבת על הפגיעה ב"הליוס גריי", ופגעה בספינת המטען "שארה קורד" האיראנית בים התיכון. בעקבות הפגיעה אתמול (חמישי) ב"לורי" של חברת צים, קיימו במערכת הביטחון דיונים קדחתניים בשאלה, אם וכיצד להגיב. סביר להניח שגם הפעם, התגובה הישראלית, אם תבוא, תהיה כואבת, אך לא ישירה וללא נטילת אחריות.
המלחמה בין ישראל לאיראן מתנהלת כבר שנים, לרוב מתחת לרדאר, ביבשה, באוויר, בים ובסייבר, ובזירות פעולה רבות במזרח התיכון. במשך תקופה ארוכה התנהלה המלחמה הזו בצורה חשאית, כאמור, בין השאר הודות למדיניות העמימות הישראלית, ואי נטילת אחריות על פעולות שיוחסו לה. אך לאורך השנים מדיניות העמימות נסדקה משהו, ולמרות שבדרך כלל ישראל לא נוטלת אחריות על תקיפות ספציפיות, כיום בכל תדרוך רלוונטי לעיתונאים מתהדרים קצינים בכירים בעשרות תקיפות בשנה נגד מטרות איראניות.
שיגור כטב"מים מעיראק או מתימן הוא פתרון זול
שינוי המדיניות האיראני והפגיעה בשני כלי שיט ישראליים, צריכים להדליק נורות אדומות בישראל, שכן הוא יכול לבשר על שינוי מדיניות איראני ברבדים נוספים. אין זה סוד שהעימות בין ישראל לבין איראן בממד הסייבר עלה גם הוא מדרגה בחודשים האחרונים. רק נזכיר כי באמצע השנה שעברה דווח כי איראן תקפה תשתיות מים וביוב בישראל. ישראל, על פי פרסומים זרים, הגיבה מצידה באמצעות תקיפת סייבר משמעותית נגד תשתיות בנמל האיראני בנדר עבאס. לאירועים חריגים אלו מצטרפים דיווחים על התגברות בתקיפות סייבר איראניות על מטרות ישראליות, במסווה של קבוצות האקרים עצמאיות שקשורות במדינות שלישיות, ובין היתר טורקיה.
לפעילות בים ובסייבר יש להוסיף גם את הפעילות ההתקפית האיראנית ביבשה, ואת הפיצוץ ליד השגרירות הישראלית בהודו בסוף חודש ינואר, שיוחס למשמרות המהפכה. כפי שפורסם ב"ישראל היום", ביום שבו אירע הפיצוץ הונח חפץ חשוד גם מתחת למכוניתו של נספח צה"ל בפריז.
באמ"ן יוצאים מתוך נקודת הנחה שעלייתה של איראן למתקפה לא תישאר רק בזירות אלו. בהערכת המודיעין של אמ"ן, שהוצגה לכתבים בחודש פברואר, הוסבר כי בירושלים לא שוללים אפשרות של שימוש איראני בכלי טיס בלתי מאוישים נגד ישראל.
על פי המידע בישראל, נכון לעת הזו לאיראן יש בעיראק מספר קטן מאוד של כלי טיס בלתי מאוישים שיכולים להגיע לישראל, אך יש לה גם כוח בתימן - שם מדובר ביכולת מתקדמת יותר של מספר דו-ספרתי נמוך של כלי טיס בלתי מאוישים. למרות היכולת המבצעית הלא גבוהה, כיוון שאיראן הפעילה לאחרונה כוח מעיראק נגד סעודיה, לא יהיה זה מופרך להעריך שישנה אפשרות שאיראן תנסה לפעול באופן דומה גם נגד ישראל.
מבחינת איראן, שיגור כלי טיס בלתי מאוישים מעיראק או מתימן הוא פתרון זול, אפקטיבי ו"מבודל" לביצוע פעולות תגובה נגד ישראל ללא סיכון במלחמה. כך או אחרת, אירועי החודשים האחרונים מצביעים על מגמת החרפה בעימות שבין ישראל לבין איראן, ואם נוסיף לכך את הממד הגרעיני, כיוון ההסלמה ברור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו