לפני עשר שנים, בשעה רבע לשלוש, פקדה את יפן רעידת אדמה חזקה במיוחד בעוצמה של 9.0. הרעידה, שהתרחשה מול חופיו המזרחיים של האי הונשו, גרמה לנזקים קשים ולנפגעים רבים ביישובים הסמוכים לקו החוף.
אזרחי יפן, למודת רעידת האדמה, קיוו כי הרעידה החזקה הייתה סוף הסיפור, אך דקות ספורות אחר כך פורסמה אזהרת צונאמי לחוף המזרחי של המדינה. הרשויות המקומיות הפעילו את תוכנית הפינוי וקיוו כי סכרי הענק שנבנו על מנת להגן על יישובי החוף יעמדו בפני הגל.
המרכז הססמוגרפי היפני העריך כי גובה הצונאמי יהיה כשישה מטרים, גל גדול ומסוכן בכל קנה מידה, אך מה שעשה את דרכו לחופיה של יפן היה קיר מים בגובה של 16 מטרים. התמונות הראשונות שהגיעו היו של נמל התעופה הבינלאומי של העיר סנדאי, השוכן סמוך לקו החוף, כשהגל שוטף אותו, סוחף את מטוסי הנוסעים הגדולים, מוחק את מסלולי ההמראה ומציף את בתי הנתיבות.
המראות חזרו על עצמם לאורך כל עיירות החוף. ברוב המקרים, הסכרים וחומות הים שנבנו לא עמדו במשימה והגל האדיר התקדם ומחק את הבנייה הקלה המאפיינת עיירות קטנות ביפן. הגל סחף כל מה שנקרא בדרכו.הטרגדיה הגדולה הייתה שבמקרים רבים, שטחי הכינוס הבטוחים אליהם התפנו האזרחים, התגלו כמלכודות מוות הנמצאות בטווח ההרס.
כמעט 20 אלף אזרחים יפנים נהרגו, יותר מ-2,000 עדיין נעדרים. גופותיהם של רבים נסחפו אל הים. אך למרבה החלחלה, הצונאמי הקטלני היה רק תחילתו של אסון אחר, שהשפעותיו ניכרות עד היום.
"קטסטרופה גרעינית"
הצונאמי ששטף את חופי יפן חדר את ההגנות של תחנת הכוח הגרעינית בפוקושימה, הגדולה ביפן באותה תקופה, והציף את הכורים במי ים, דבר שהביא לנזק והמסה של ארבעה מהכורים. כמות אדירה של קרינה רדיואקטיבית נפלטה מהכורים. באירוע עצמו נפצעו רק שני עובדים מכוויות קרינה ועוד מקרה אחד של מוות מאוחר יותר מסרטן הוכר כקשור לדליפה.
הממשלה היפנית פינתה כ-150 אלף בני אדם ברדיוס של 80 קילומטרים מתחנת הכוח, ורבים מהתושבים לא חזרו לבתיהם גם לאחר עשור. מדידות שנעשו הראו כי הכורים הפגועים עדיין משחררים כמויות גדולות צזיום וחומרים רדיואקטיביים אחרים ובאתר הולך ואוזל המקום לאחסן את מי הים המזוהמים בהם מקררים את הכורים.
קיושי קורקאווה, ראש ועדת החקירה שמונתה לאסון בפוקשימה אמר לסוכנות הידיעות רויטרס: " הקטסטרופה הגרעינית בפוקושימה תעיב על ההיסטוריה של אנרגיה גרעינית. הטרגדיה היא שמדובר באסון שהוא ברובו מעשה ידי אדם".
אך יש גם סיבות לאופטימיות. בשנה החולפת הוסרו חלק מההגבלות על עיירות הנמצאות באזור הסגור של פוקשימה וחלק מהתושבים החלו לחזור לבתים שעזבו לפני יותר מאסור. אחד מהם הוא הקדר טושיהרו אונודה, שהכין כלי חימר היחודיים לאזור בתנור מסורתי בעיירה נאמי, לא רחוק מתחנת הכוח. 
"זה לא בדיוק אותו הדבר", אומר האומן הוותיק לסוכנות הידיעות רויטרס, כשהוא ניצב בסדנא החדשה שבנתה העירייה המקומית עבורו ועבור יתר הקדרים בהם ידועה העיירה במשך מאות בשנים. "אבל אני שמח להיות שוב בנאמי. הנוף פה נהדר וזה עוזר להירגע ולהתמקד בעבודה", הוא אומר.