התברר גם שמשך המחלה אצל נוטלי אספירין היה קצר ביומיים־שלושה לעומת מי שלא נטלו אספירין. המחקר הקיף 10,477 מבוטחי לאומית שעשו בדיקות קורונה במהלך הגל הראשון. עוד נמצא במחקר כי בקרב מי שאושפזו עם קורונה, שיעור התמותה היה נמוך יותר בקרב מי שנטלו אספירין (14%) לעומת מי שלא נטלו (19%).
"מצאנו שאספירין הוא חד־משמעית גורם מגן. הכדור השפיע גם על משך המחלה וגם על חומרת המחלה ואפילו על התמותה", אמר ד"ר אילן גרין, מ"מ מנהל המחלקה לרפואת המשפחה בלאומית.
לדבריו, "גם בעידן החיסונים עדיין יש לכך משמעות. ראשית, משום שלא כל האוכלוסייה התחסנה וזה בוודאי נוגע אליהם. שנית, יש פרק זמן שעובר עד שהחיסון משפיע, ונוסף על כך, החיסון לא יעיל ב־%100. ההגנה היא 95% אך לא מלאה, ואספירין יכול להוות נדבך נוסף בהגנה".
אגב, השימוש באספירין היה פופולרי מאוד במהלך מגיפת השפעת הספרדית ב־1918, אז האמינו שהוא יכול לסייע במניעת הדבקה. האמונה הזו הוכחה כנכונה כמה עשורים לאחר מכן, כאשר מחקרים הדגימו את יעילות התרופה כנגד נגיפי RNA. מחקרים אלו הראו כי נוסף על השפעותיו האנטי־דלקתיות הידועות, אספירין יכול לווסת את התגובות החיסוניות ומאפשר למערכת החיסון להילחם בזיהומים נגיפיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו