אם תסתכלו על העיר אילת בעיניים ביטחוניות, אתם אומנם תראו עיירת נופש תוססת בימים שבהם אין קורונה, אך גם תזהו את האיום המוחשי שעלול להגיע אליה, בייחוד מכיוון הים. מדובר במשולש גבולות – ישראל, מצרים וירדן, וגם סעודיה משקיפה מקרוב דרך הים. בנוסף, העובדה שכמות עצומה של סחורות מגיעה לעיר מוסיפה רובד נוסף של איום. השקט אומנם קיים, אך מי יודע האם הסערה נמצאת כבר בדרך בדמות מתקפת טרור שמתוכננת מרחוק.
מי שעומדים בחזית הלחימה באילת הם לוחמי ולוחמות יחידת סנפיר, יחידה מיוחדת שפועלת מעל ומתחת לפני הים על מנת להגן על עשרות אלפי הנופשים והתושבים בעיר. הלוחמים של היחידה פועלים במסגרת כוחות הביטחון השוטף על גבי ספינות מסוג צרעה על גבי הים, ובציוד צלילה מתחת לפני הים.
לא רק בים: השתלטות על מלון ושחרור בני ערובה: הצצה נדירה ליחידת לוט"ר אילת
"אנחנו עוסקים בכל מה שקשור לאבטחת הנמל, כולל קצ"א (קו צינור אילת-אשקלון). בנוסף, מכיוון שמדובר בזירה צפופה במיוחד, אנחנו לוקחים חלק מרכזי במעג"ל הבט"ש, בסיוע, בתגבור ובכל צורך ביטחוני נוסף עם גופי הביטחון השונים – כולל פעילות באירועים שבהם יש חשש לסכנת חיים", מספר סרן מקס לובצ'נקו, מפקד יחידת סנפיר זי"ס (זירת ים סוף) ל"ישראל היום" ומספק הצצה נדירה יחסית ליחידה.
יחידת סנפיר, שכונתה בעבר היחידה לביטחון נמלים, הוקמה במטרה לאבטח את הנמלים האזרחיים והצבאיים במדינת ישראל מפני איומים ביבשה, מעל ומתחת למים. בניגוד ליחידות אחרות, יחידת סנפיר מחולקת לשלוש זרועות שכל אחת עומדת בפני עצמה – בחיפה, אשדוד ואילת.
לצד אבטחה ימית של הנמלים מפני מחבלים על הים, עולים הלוחמים והלוחמות מדי יום על ספינות סוחר וסורקים אותם על מנת להסיר חשש לפעילות חבלנית. מדובר באיום גדול במיוחד, מכיוון שמחבלים מסוגלים בהחלט לשאת עליהם מחבלים, נשק ואפילו פצצות, במטרה לבצע פיגוע באילת או בכל מקום אחר בשטח ישראל. אם הלוחמים לא יאתרו איום שכזה בזמן אמת, לא יהיה מי שיעצור את הציוד הצבאי מלהיכנס לתוך שטח ישראל ולסכן חיים פשוטו כמשמעו.
הלוחמים והלוחמות שמתגייסים ליחידת סנפיר עוברים גיבוש בן שלושה ימים בהובלה של מילואימניקים מיחידות ילת"ם וסנפיר. אלו שמתקבלים עוברים טירונות רובאי 03 שבמסגרתו הם עוברים הכשרה ושיפור של יכולת השחייה וצלילה. בנוסף, בשל האיומים השונים שעלולים לעמוד בפניהם הם עוברים שבוע לוחמה בטרור והכשרות נוספות. גם לאחר סיום ההכשרה, שאורכת ארבעה חודשים, הם ממשיכים להתמקצע בתחומים שונים, ולכן בניגוד ליחידות אחרות, כדוגמות גדודי חי"ר, ההכשרה בפועל נמשכת כל השירות.
"הדרישה המקצועית היא מאוד גבוהה, ולכן הקורס הוא רק החלק הראשוני והלוחמים ממשיכים בהסמכות נוספות ובלימודים גם תוך כדי פעילות בתוך היחידה", מסביר לובצ'נקו. "חייל שמגיע מהטירונות הוא אומנם מוכשר, אבל באופן בסיסי". מפקדי היחידה הינם בוגרי קורס חובלים שמבצעים תחומים מגוונים קודם להצטרפותם לסנפיר.
סמ"ר רותם טרלובסקי, תושבת תל אביב, היא אחת הלוחמות הוותיקות ביחידה. כמו ביתר תפקידי הלוחמה לנשים, נדרשות הלוחמות לחתום על שירות של שנתיים ושמונה, ולדבריה אין שום הבדל בין הגברים והנשים ביחידה. "התנאים זהים בין בנים לבנות. אומנם, רוב הלוחמים הם גברים ויש כ-40 אחוזים של נשים, אבל אני לא מרגישה שום יחס שונה. הבנות מגיעות לפיקוד, מקבלות את אותן תפקידים, ללא יוצא מן הכלל".
טרלובסקי מכירה היטב את הים. "הגעתי ליחידה עם רקע רב מעולם השיט – מכיתה ה'. הייתי בתנועת נוער ים, השתתפתי בתחרויות שיט בהרצליה. היה לי מאוד חשוב להגיע ללוחמה והתמזל מזלי ששמעתי על היחידה. זו חוויה מדהימה. ביחידה יש לא מעט הכשרות שלעולם לא היינו מגיעים אליהם במקום אחר. אנחנו מתחת לפני המים, מעל פני המים, על כלי שיט. אני מאחלת את זה לכל חייל. אין כאן שגרה משעממת".
לצד הפעילות הביטחונית ביצעו ביחידה לפני מספר חודשים פעילות מסוג אחר. בחורף הקודם התרחשה סערה חריגה בהיקפה, שהרסה גדר ימית והפכה אותה למפגע תת מימי. לכן, הוחלט ברשות הטבע הגנים יחד עם סנפיר וילת"ם למבצע להעתקת האלמוגים לשדות מלאכותיים ולאחר מכן לפרק את המפגע. "עבדנו על זה כמעט חודש, יום יום צלילות, כדי להעתיק את האלמוגים. זה פרויקט שמתחרש פעם ב-40 שנה, ומבחינתנו זו זכות לבצע עבודות שכאלו", מציין לובצ'נקו.
"זו הייתה חוויה מטורפת", משתפת טרלובסקי. "קיבלנו הנחיות איך להגיע לחוות האלמוגים וכיצד להעביר אותם בלי לפגוע בהם. זה פרויקט חשוב במיוחד, וזו הייתה זכות לקחת בה חלק".
לפני כשנה וחצי חדר אזרח ירדני לישראל דרך הים. הוא שחה מהחוף בירדן עד חופי אילת, ושם נתפס על ידי כוחות הביטחון. אומנם, במקרה זה לא מדובר היה במחבל, אך האיום מצד חדירה שכזו ברור. לשם כך, הפעילות התת ימית ועל ימית כאחד הינה חשובה על מנת לשמור על כשירות ולהתכונן ליום פקודה. "אחד האיומים שעומדים בפנינו הוא צוללנים מתחת לפני המים שמגיעים לחופי אילת", מאשר לובצ'נקו, אך מוסיף: "יש לנו כלים ואנחנו פועלים כל הזמן כדי למנוע איום שכזה".
"כמובן שיא איומים, גם בגבולות שפחות צפויים. יש דברים שהאזרחים לא מודעים להם. הדבר הראשון שאזרח חושב עליו כשהוא מגיע לאילת זה כיף ונופש, והמשימה שלנו, כשאנחנו קמים בבוקר ויוצאים לים, זה לא להזכיר לאזרחים שיש איום עליו, וכך גם באמצע הלילה כשאנחנו קופצים לאירוע כזה או אחר. יש הרבה דברים שמתרחשים ושהשתיקה יפה להם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו