תלונות, עומס כבד וחוסר סדר: כך מתנהלת ועדת החריגים

הצרות של א' היו ידועות למשפחתו ולמכריו עוד כשבישל במסעדות יוקרה בהרצליה. גם כשדרך כוכבו והחל לבשל במזרח אירופה, ההצלחה לא העלימה את האתגרים הנפשיים. כמו רבים אחרים במצבו, תקופת הקורונה דחפה אותו אל הקצה.

"כולם היו מודעים למצבו עוד לפני הקורונה, אבל ידענו שיש מי שדואג לו", מספר חבר שעבד עם א' באחת המסעדות בישראל, לפני שפצח בקריירה נאה גם מעבר לים. אלא שעם החמרת הסגרים באירופה ובארץ, מצבו של א' החמיר והלך, והוא לא הסתיר זאת. לא אחת ביקש עזרה, ובשלב מסוים צויד במכתב מהפסיכיאטר שלו.

אבל זה לא עזר. ועדת החריגים, האחראית למתן אישורים למעוניינים לחזור לישראל או לצאת ממנה בטיסה, לא ראתה לנכון לאפשר לא' לחזור לארץ. בקשתו נדחתה. איש לא ידע כמה כבד יהיה מחירה של דחייה זו: א' שם קץ לחייו. חבריו ומשפחתו בטוחים שלו הוועדה ומינהל האוכלוסין היו מאשרים את בקשתו, הוא היה נשאר בחיים. הם מפחדים שכמוהו יש עוד רבים - ישראלים שנתקעו מחוץ למדינה, נתקלים בסירוב של ועדת החריגים, הקורסת תחת 19 אלף בקשות בשבוע, ועלולים להידרדר למעשים קיצוניים. 

מקרה טרגי דומה, שעלה אף הוא לכותרות החודש, הוא של משפחת חזרתי, שכל ששת בניה טסו להילולה בשעה שהשמיים היו פתוחים, ומצאו את עצמם ללא יכולת לחזור. ואז נפטר בפתאומיות אביו של יצחק, אב המשפחה. יצחק ניסה להשיג את אישור הוועדה, ונותר ללא מענה במשך זמן רב. כשהגיעה התשובה, כבר היה מאוחר מדי. בני המשפחה התקשו למצוא טיסה. יצחק ישב שבעה לבדו בחדר מלון צר מידות בטורקיה. "אפילו לא היה לנו מניין להגיד קדיש", מירר בבכי. 

מיעוט טיסות חילוץ

מאז הוקמה ועדת החריגים היה ברור שמדובר בתפוח אדמה לוהט, אפילו במושגי הקורונה. השרים האחראים הוחלפו כמו גרביים, וחברי הוועדה הודו בחצי פה שקשה להם לבחון את הפניות שהגיעו לפתחם, שכן הוועדה קיימת חודש וחצי בלבד; כמו בכל דבר שנוגע לנגיף, אין ברירה אלא ללמוד תוך כדי תנועה. החל מהשבוע הבא, הסיכוי של הישראלים הנצורים בחו"ל לשוב ארצה יצנח דרמטית, שכן הוועדה צפויה לצמצם בהדרגה את מכסת הכניסות לישראל - מ־2,000 איש ביום ל־200. חלק מאותם ישראלים, כפי שתקראו כעת, כבר מוגדרים כפליטים או כשוהים בלתי חוקיים בארצות שאליהן נקלעו. 

השר הממונה הראשון על ועדת החריגים היה יובל שטייניץ. הוא הוחלף בידי צחי הנגבי, שהוחלף בעצמו על ידי אופיר אקוניס. בתחילה היה נדמה שהאחרון נכנס לתפקיד בהתלהבות רבה, אך גם היא חלפה במהירות. כיום, פחות מחודשיים להקמתה, הוועדה נמצאת תחת אחריותה של שרת התחבורה מירי רגב. עשרות אלפי פניות של ישראלים, שמעוניינים לחזור לבתיהם ממדינות שונות ברחבי העולם, התקבלו בוועדה מאז ראשית פעילותה. חלקם מחכים לתשובות כבר מחודש ינואר; אחרים קיבלו את האישור המיוחל, אבל עד שהגיע כבר לא יכלו לעלות על שום טיסה לישראל. חשוב להבהיר כי כיום קיימים שני יעדים בלבד שבהם אפשר לעלות על טיסות חילוץ: ניו יורק ופרנקפורט. ישראלים מכל אירופה מגיעים אל השדה הגדול בגרמניה ומנסים לעלות על מטוס הביתה, ובארה"ב, ישראלים המתגוררים בחוף המערבי מגיעים לניו יורק. 

נכון להיום, פועלות שש חברות תעופה המחלצות ישראלים: שלוש החברות הישראליות המוכרות, ולצידן לופטהנזה הגרמנית ודלתא ויונייטד האמריקניות. כזכור, ההחלטה לשלב טיסות של חברות תעופה זרות בטיסות החילוץ נבעה מלחץ האמריקנים, שטענו כי ישראל מפירה את הסכם התעופה עם ארה"ב ופוגעת ביחסים בין המדינות. קורונה או לא, כולם צריכים להתפרנס בעת הזו, ובוודאי חברות התעופה שספגו מכה כלכלית כואבת.

בתחילת השבוע, כששוב איבדו משרד התחבורה ומשרד הבריאות שליטה על המתרחש, הוחלט על צעד דרמטי. עד כה, כל מי שנכנס לארץ - למעט מחוסנים, מחלימים או מקרים חריגים - חויב להיכנס לבידוד במלונית. כצפוי, התגלו קשיים באכיפה; חלק מהחוזרים נעצרו בנתב"ג, בעת שאחרים - ובהם אמו של הזמר עומר אדם - פשוט נמלטו במכונית שהמתינה להם מבעוד מועד. 

כעת פג תוקף חובת הבידוד במלוניות, ונכון לסוף השבוע הנוכחי, כל מי שנכנס לישראל יועבר לבידוד ביתי. המשרדים הממונים על הסוגיה לא מצליחים לחשוב על פתרון יצירתי יותר מסגירת השמיים, וצמצמו את המכסות ב־90 אחוזים כדי להדק אף יותר את העוצר האווירי על ישראל "ולמנוע התפשטות של מוטציות", כפי שציינה השבוע השרה רגב. גורמים פוליטיים טוענים שהחוזרים מהמגזר החרדי מקבלים יותר אישורי כניסה מאשר חילונים, כדי לשנות את תוצאות הבחירות הקרובות - אולם מבדיקה שערכנו ב"ישראל השבוע", אין לטענות כל אחיזה במציאות.

מצבים קפקאיים

בחינה של המקרים שעליהם נודע ל"ישראל השבוע" בתקופה האחרונה מגלה תמונה קפקאית למדי. קחו לדוגמה את מיכאלה שוורצמן, שניסתה לחזור לארץ בזמן כדי להיפרד מאביה החולה, אך נחסמה בידי השמיים הסגורים. אף שהספיקה להגיע להלוויה, היא לא ראתה את אביה ברגעיו האחרונים. 

גם עומר, ישראלי שנמצא בהולנד ומנסה לחזור לישראל בשבועות האחרונים, נתקל בבעיות בהתנהלות מול ועדת החריגים. הוא ואשתו ההרה הגישו בקשה לאישור חזרה לארץ, לאחר שחוזה העבודה שלו במדינה הגיע לסיומו לאחר שנתיים. השניים תכננו לקיים את הלידה כאן בארץ, עם תום השהייה בחו"ל. הבקשה של עומר אמנם אושרה, אך מייד לאחר קבלת ההסכמה בוטלה הטיסה שעליה היו אמורים לעלות. אחרי כמה ימים הגיש בקשה נוספת, אבל הפעם בקשתו סורבה. במשרד התחבורה לא נימקו מדוע, וכעת בני הזוג נמצאים בהולנד ללא אישור שהייה, עם חוזה לדירה שיפקע בקרוב, וכשכל חפציהם ארוזים במכולה. 

לא מעט מהישראלים הממתינים לחזור ארצה מדווחים על מצב נפשי קשה. בחלק מהמקרים גרמה התסבוכת הביורוקרטית להפרדת ילדים מהוריהם - למשל במקרה של רותם פדלון שואן, שנתקעה במשך ימים ארוכים באיטליה, לאחר שטסה להלוויה של קרוב משפחה במדינה, אך התקשתה לקבל אישור לחזור לארץ לילדיה. לפי נתוני מרשם האוכלוסין, 2,049 ישראלים יצאו בחודש ינואר מהארץ, וטרם חזרו אף שתכננו לעשות זאת.

זכות השיבה

הירידה בתנועה בשדה התעופה בן־גוריון בלוד היא דרמטית. המספרים מסייעים להרכיב את התמונה כולה: בינואר נכנסו לישראל 41,130 נוסעים עד סגירת השמיים ב־26 בחודש, 1,645 נוסעים ביום בממוצע. בששת הימים שבין 26 ל־31 בינואר, נכנסו ארצה 8,843 נוסעים - 1,473 איש ביום. מתחילת פברואר נכנסו לישראל מעט יותר מ־5,000, נוסעים, והמספר יעלה כמובן בסוף השבוע הנוכחי. לכל אלה מתווסף הנתון המבהיל שחשף ממונה הקורונה פרופ' נחמן אש השבוע, שלפיו יותר מ־1,000 נוסעים שהתגלו כחיוביים לקורונה נכנסו לארץ מאז ינואר.

בכל הנוגע לתנועת הנוסעים היוצאים - עד סגירת השמיים יצאו מהארץ בתחילת ינואר 41,130 נוסעים, 1,645 נוסעים ביום. בששת הימים האחרונים של אותו חודש, אחרי החלת הסגר האווירי, יצאו מישראל 4,094 נוסעים, 682 נוסעים ביום בממוצע - ירידה של כמעט 60 אחוזים. עד סוף פברואר צפויים לצאת מהארץ מעט פחות מ־5,000 ישראלים. כשבוחנים את הסיבות הנפוצות לבקשות היציאה, מגלים בעיקר בקשות לטיפול רפואי דחוף בחו"ל, בין שראשוני ובין שמדובר בטיפול המשך. רוב הבקשות הללו נדחות.

הכישלון של הממשלה לאכוף את הבידודים מצטרף, כמובן, לכישלונות אחרים בטיפול בקורונה. עם זאת, גם אם בציבור מבינים שמדובר בתהליך מסובך, שמדינות רבות בעולם מתקשות ליישם - עדיין עולה תחושה שאיתה קשה להשלים. למרות האיסורים הרבים, תמיד יש מי שבכל זאת איכשהו מצליחים לנחות ולהמריא כמעט ללא תקלות: הזמרת נינט טייב, לשם המחשה, נחתה בארץ כדי לשפוט בתוכנית ריאליטי של קשת 12; בד בבד, הפקת "הישרדות" קיבלה אישור לצאת לחודשיים לאי בודד, בשעה שכל המדינה סגורה. גם הדיווחים על חרדים שמגיעים לארץ עם תוצאות מזויפות של בדיקות קורונה בוודאי לא הוסיפו לאמון הציבור. 

לקראת סוף השבוע חלק מחברי הכנסת שבו והעלו את הרעיון להצמיד אזיק אלקטרוני לכל השבים ארצה, במטרה לוודא שהם אכן נכנסים לבידוד. מבחינה 

ציבורית, אפשר להניח שההתנגדות לצעד דרקוני שכזה תהיה גורפת; אבל התשוקה של הישראלים לצאת כבר את גבולות המדינה, בשילוב הפיילוט המסתמן של משרד הבריאות, עלולה להפוך את האזיק האלקטרוני למציאות במהירות רבה יותר משאנחנו יכולים לשער.