האמת: אף פעם לא הבנתי למה מי שנחשב למכין קפה שחור מקצועי, מגיש אותו מלא רק עד החצי. לי זה אף פעם לא מסתדר ולכן אני תמיד מקפידה לבקש מלא עד הסוף (אל תתקמצנו עלי). אני גם יודעת שהקפה הקטן השחור הוא חלק ממנהג הכנסת האורחים אצל הבדואים, אבל מה שלא ידעתי הוא שלפי מנהג הכנסת האורחים שלהם, מי שמקבל ספל קפה מלא, הוא מי שהמארח פחות אוהב אותו, או שיש לו בטן מלאה עליו. אז למה לא הסבירו לי את זה מהתחלה? לא בטוח שאצליח להסתפק בחצי כוס, לאור הידיעה החדשה, אבל לפחות הבנתי את האג'נדה שמאחורי.
בכל מקרה, אם נעזוב רגע את הקפה, במנהג הכנסת האורחים יש משהו מאוד נעים, מגשר, מחבק. המרבצים הם תולדה של היחס המשתנה אל הבית, לא רק בשל הקורונה, אלא עוד לפני כן.

המרבץ הוא סוג של אסקפיזם ביתי, מזמין השתרעות, והוא מעביר מסר חם, חף מרשמיות. סוג של חוויה שמזכירה מזרונים פזורים על הדשא או על חוף הים. אלא שבמקרה של המרבצים המעוצבים כל החוויה הזאת מתאפשרת גם בתוך הבית הפרטי כשהיא מקבלת את הפרשנות הנכונה.
חוסר הרשמיות והעיצוב הנונשלאנטי הביתי מייצר סוג של חיבוק. המציאות בחוץ קשה, העולם כאותי, אנחנו פועלים, במיוחד בשנה האחרונה, בתנאי אי ודאות ואנחנו מחפשים להיות במגע עם תחושות שמשלבות נעימות, רכות, כיף, חיבור וקבלה. בא לנו להשתרע, להרגיש עטופים, היום יותר מתמיד.
אנחנו ממעטים לצפות בחדשות ובתכניות אקטואליה ומחליפים אותן בצפייה על פי דרישה, בסדרות ובתכנים שמציעות פלטפורמות הסטרימינג – נטפליקס, אפל טיווי, ה- VOD ונוספים.
מדו"ח השימושים שהכינו חברות פלאפון, בזק בינלאומי ו-yes לקראת סיום השנה, עם הכניסה לסגר השני במקביל לחגים, עולה שחזרנו לראות הרבה יותר טלוויזיה (כ-20% יותר) – בעיקר יותר בידור, סדרות, ו- VOD.

המרבצים המעוצבים מגיעים במגוון חלופות. אני חושבת שאם מרבץ אז עד הסוף. לא שיש לי בעיה עם ספסלים מרופדים בכריות, שזאת אגב גם אופציה, אבל אם כבר הולכים על מרבץ אז ללכת עליו עם כל הלב – שיהיה הכי קרוב לקרקע שניתן.
בגדול יש שתי אופציות עיקריות –
אופציה אחת היא סוג של עשה זאת בעצמך - לפרוס שטיח רחב וכייפי ולמלא אותו בכריות בגדלים שונים, אבל רק כריות גדולות. אלו יכולות להיות מקבץ של כריות בגוונים מונוכרומטיים או דווקא שילוב צבעוני, לפי הטעם האישי. לתוך המרבץ הרך הזה אפשר להכניס 2-3 יחידות של פוף בגוונים תואמים, ואף כמה כריות משופעות שיאפשרו להניח את הראש בהגבהה למקרה שרוצים, ואין פינה משפחתית ומחבקת יותר מזאת. כדאי להקפיד על כריות מבדים נעימים ועל מילוי איכותי שייטיב עם ישיבה או השתרעות.
האופציה השניה היא יצירת מרבצים על אותו עקרון בדיוק, אלא שכאן מדובר ביחידות שתוכננו הן ברמה הארגונומית והן ברמה העיצובית להיות מערכות מרבץ. הן יגיעו עם מושב ומשענת, עם התייחסות למקום הנחת הראש. יש כאלה שבצורה ייראו יותר כמו מושב ומשענת ואחרות נונשלאנטיות יותר בצורה של גלילי בוסטר וכריות ראש, מונחים על שטיח שהוא חלק מסט תואם.
את המרבץ אפשר למקם כפינת הסלון העיקרית או כפינה אלטרנטיבית, למשל כזאת שמתאימה יותר לילדים, שם הם יכולים לצפות במסכים או לקרוא בשקט.

אין ספק שהמרבץ הוא סוג של מדורת שבט. מעבר לחיבוק ולמגע הנעים הוא מכניס לחלל הביתי מנות גדושות של טעם ועיצוב, טיפה שונה, קצת פחות קונבנציונאלי, אבל לא פחות נוח, ואולי אפילו יותר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו