העולם משתנה. הוא נהיה צפוף יותר ויקר יותר, לכן צריך למצוא פתרונות שיאפשרו מגורים בצורה קצת אחרת. אחד הפתרונות נקרא מיקרו ליבינג (או בשמותיו הנרדפים: miniliving, compact living, tiny houses). הטרנד כבש בשנים האחרונות את מרכזי הערים הגדולות בעולם, ובראשן, טוקיו, שנגחאי, הונג קונג, פריז ומנהטן.
אחד האדריכלים שיצרו באזז בעולם המיקרו ליבינג הוא גארי צ'נג, שתיכנן ב-2012 את דירת מגוריו הפרטית בהונג קונג. הקונספט של הדירה יוצא דופן: במקום שהדייר יזוז בין חדר לחדר, הקירות זזים ויוצרים מגוון חללים. מאחורי הקיר של הטלוויזיה נמצא המטבח, ואם מזיזים את הספרייה מגלים את מכונת הכביסה.
דירות המיקרו קטנות יחסית למקובל באזור. הן מעוצבות בידי אדריכלים ומעצבים מומחים, שבעזרת תכנון קומפקטי, נגרות אדריכלית מותאמת לחלל ופתרונות ריהוט חכמים, מייצרים תפיסת חלל גדולה מעבר לשטחן בפועל.
רוצים להישאר מעודכנים כל הזמן? הירשמו עכשיו לניוזלטר של נדל"ן היום
מדברים נדל"ן עם עופר פטרסבורג. האזינו לפודקאסט החדש >>
בישראל המיקרו ליבינג נמצא עדיין בחיתולים. לרוב, משפחות רוכשות דירה קטנה בתל אביב ומבקשות לעצב אותה כך שתתאים לכל המשפחה.
"לאחרונה עיצבנו דירת 87 מ"ר למשפחה בת 5 נפשות ברחוב רוטשילד", מציינת האדריכלית רוני אביצור, מבעלי סטודיו XS (Extra Small). "בדירה זו לקחנו חלל של 14 מ"ר והפכנו אותו לשני חדרי ילדים, באמצעות נגרות דינמית ושימוש בגובה, שהכפילו את החלל.
"דוגמה נוספת היא דירה ייחודית של זוג שבחר לעבור מווילה ענקית בקיסריה לדירה בת 45 מ"ר בבניין יוקרתי ברמת גן. הדירה, שצורתה הייתה מאתגרת במיוחד, הייתה מאוד לא נעימה למגורים אילו הייתה מתוכננת בכלים המסורתיים ופרדיגמת החדרים. דרך תכנון ריהוט מדוייק לאורך היקפה של הדירה יצרנו עבור הזוג מגוון פתרונות אחסון, מבלי לפגוע בתחושת הרווחה ובתפיסת גודל החלל".
בעשור האחרון חל שינוי מהותי בטעמו של הצרכן ובאורח החיים שהוא מנהל בערים הגדולות בעולם. אנשים הופכים יותר מודעים לאורח החיים שלהם: לסביבה הקרובה לבית ומה שיש לה להציע, לחיים ברי קיימא ולצריכה מופחתת.
במקביל חלו שינויים בתא המשפחתי. הסביבה העירונית הצטופפה, רמת החיים עלתה והעדפות הדיירים השתנו: פחות אגירה, יותר מסירה ושיתוף בצד מודעות גוברת ל-well being.
העלייה בתוחלת החיים והשתנות התא המשפחתי הביאה יזמים לחשוב על מגוון פתרונות דיור מותאמים לדיירים שונים. הפתרונות הקיימים בעולם מתמקדים בעיקר בחיים בעיר, שם מורגשים הצפיפות ויוקר המחיה. בשלבים מסוימים הקרבה למרכז העיר הופכת צורך אמיתי, אבל מחירי הנדל"ן מקשים על העתקת המגורים לשם. דירות המיקרו מציעות פתרון לבעיה.
לחשוב אחרת
אביצור סבורה שהגיע הזמן לשנות את המונחים הבסיסיים עליהם גדלנו. "אין יותר דירת 2 או 3 חדרים. המונח חדר מגביל אותנו כשהחלל קטן. כדאי מאוד שלא לחשוב בטרמינולוגיה של חדר שינה, אלא מקום לישון בו. אין חדר עבודה, יש מקום לעבוד בו. הרעיון הוא תיכנון חכם ופונקציונלי. לדוגמה, אלמנט אחד בדירה יכול לשמש כמזווה, מקום לעבודה ואחסון. האי במטבח יכול לשמש משטח לבישול, שולחן לארוחה המשפחתית, צד אחד שלו לאחסון ובצד השני ניתן לשים טלוויזיה שפונה לסלון".
דוגמה נוספת היא דירה של בני זוג שילדיהם עזבו את הקן ומכרו בית פרטי רחב ידיים בכפר ועברו לגור בדירת 50 מ"ר במגדל ותיק על כביש סואן ברמת גן, מתוך מטרה לחיות בחלל קומפקטי שיאפשר להם את מירב הפעולות היומיומיות הייחודיות להם באזור עירוני תוסס.
בדירה שתוכננה על ידי הסטודיו נוצל כל ס"מ. במרכז הדירה הוצב אי גדול. צד אחד שלו שייך למטבח, בצידו האחר הגובל בסלון הותקנה טלוויזיה ובפאה השלישית הוסתרו מכונת כביסה ומייבש.
גם שירותי האורחים בדירה קיבלו יחס שונה. עופר רוסמן, מבעלי XS, מציין שבהסכמת הלקוחות בוטלו שירותי האורחים, כדי לא לאבד שטח מיותר. "יצרנו חדר רחצה עם שתי כניסות, מעין דלתות מסתובבות עם אפשרות להיכנס לחדר הרחצה משני מקומות שונים, ובכך לתת לו שני תפקודים. פעם מכיוון הסלון, עבור המתארחים בבית, ופעם מחדר השינה, עבור הדיירים".
תכנון קומפקטי
החברה היזמית הראשונה בישראל שהרימה את הכפפה ובימים אלה משווקת פרויקט של דירות קומפקטיות, מדויקות ומותאמות לחלוטין לדייר, על טהרת המיקרו ליבינג, היא קרסו נדל"ן, שמקימה את פרויקט ME CREO באבן גבירול 144-146 בתל אביב. במסגרת הפרויקט ייהרסו שני הבניינים הקיימים, ובמקומם ייבנו 2 בניינים חדשים, שיכללו 50 יח"ד, מתוכן 33 יח"ד למכירה.
הפרויקט באבן גבירול הוא פרי יוזמה של האדריכלים אדר סקר ויעל סגאה מ"הפלטפורמה העירונית", שרתמו את בעלי הדירות והחנויות, תכננו והגישו, יחד עם תב"ע שהציגה זיקות הנאה לציבור, ציפוף גבוה, לצד פיתוח והגדרת שטחים משותפים.
לדברי שני האדריכלים, בעלי הדירות והעירייה שותפו כבר בתחילת התכנון, תוך יצירת תכנון מיטבי לעיר, לדיירי הבניין וליזם העתידי. "עירוניות מתקדמת היא מונח רב-תחומי, חברתי-תכנוני-כלכלי, המניע תהליכי תכנון שהתוצרים שלהם, כשהם מגיעים לדיוק, נראים כמובנים מאליהם, כמשהו שצריך היה להיות פה תמיד", הם אומרים.
לדבריהם, לא רק התכנון היה מסובך, אלא גם תהליך מציאת היזם, שיהיה מוכן להרים את הכפפה ולקחת פרויקט עם חזון עירוני ברור השונה מהותית מהפרדיגמות השכיחות.
בהמשך הפקידו קרסו והפלטפורמה העירונית בידי עופר רוסמן ורוני אביצור בעלי סטודיו XS את מלאכת תכנון הפנים של הדירות, לפי עקרונות התכנון הקומפקטי, תכנון הנגרות ובחירת חומרי הגמר המתאימים.
חוקי הקורונה
בקרסו נדל"ן ומשרד האדריכלים לא חוששים שבגלל הקורונה רוכשי הדירות הישראלים יעדיפו דירות גדולות. לדברי האדריכל עופר רוסמן, "יש לנו מושג במשרד שנקרא חוקורונה, כלומר שכל יחידה חייבת מקום שקט שניתן לעבוד בו. אנשים מיהרו להפיק לקחים אחרי הסגר הראשון, אך יש סימן שאלה גדול לגבי אותן מסקנות.
"לדוגמה, אנשים מבינים היום שהבית הגדול עם הדשא הוא לא הפתרון. אנחנו רואים מה הכוח של הרשויות הצפופות לעומת הפרברים. בעיר הכל נמצא מתחת לבית, אני יכול להזמין הכל אלי הביתה במהירות, והמרחב בעיר מספק גם את הצרכים הנפשיים".
רוני אביצור מוסיפה: "כשמסתכלים על הדירות במתכונתן הנוכחית ומתפלאים שהן לא מתוכננות כמו שצריך, חייבים לזכור שאף אחד לא ציפה שיתקיימו 3 שיעורי זום במקביל. קחו לדוגמה את חדר הילדים. הם לומדים, מארחים חברים, משחקים וישנים באותו חלל. לעומת זאת, להורים יש סוויטה ענקית שהם רק ישנים בה. זה שטח מבוזבז".
דוגמה לכך ניתן לראות בדירת 44 מ"ר שהמשרד עיצב לזוג צעיר. "בדירה כל כך קטנה כל מ"ר נחשב", מדגישה אביצור. "כשהדיירים סיפרו שאינם מרבים לבשל, קפצנו על ההזדמנות ויצרנו משטח מינימלי. מצד שני, הם סיפרו שבעת אירוח הם אוהבים לבשל ולהיות חלק מהשיחה שמתרחשת בחלל. אז יצרנו באי במטבח פלטה שנעה על גבי משטח העבודה ומאפשרת עוד מקום ישיבה ועוד משטח עבודה בו זמנית".
כיום מדברים הרבה על דירה ירוקה. בתים פרטיים רבים מוקמים עם גג פוטו וולטאי ומערכות לחיסכון באנרגיה. לדברי אביצור, "ירוק יותר להתגורר בעיר בהתאם לצרכים שלך".
האם נראה יותר ויותר דירות מסוג זה? אם שואלים את עיריית תל אביב, התשובה חיובית. העירייה כבר קיצצה את תקן החניה ותוכנית המתאר שלה מעודדת יותר דירות בשטח הרבה יותר קטן. ככל שהקרקע יקרה יותר, הדרך היחידה להתגורר במיקום הכי מרכזי בישראל זו דירה קטנה, שמתוכננת על פי צרכי הדייר.
הכל כלול
איך מתכננים דירות מיקרו בפרוייקט חדש? גודל הדירות בפרויקט באבן גבירול נע בין 42 ל-82 מ"ר, והן מתאימות למגוון קהלים. באמצעות חפיפות בין חללים, ויתור על מסדרונות, יצירת פרטי נגרות ייחודיים המותאמים לכל טיפוס דירה וריהוט נארז (כמו שולחן אוכל מתקפל, או פינת עבודה בתוך מה שנראה כמו ארון), מצליחה קרסו, לטענת המתכננים, להעניק תפיסת חלל ושימושיות בדירות 42 מ"ר כאילו היו 70 מ"ר.
רוכשי הדירות יכולים לבחור בין מספר תוכניות, ובעצם לחסוך את מעצב הפנים ועבודות הנגרות בדירה החדשה. קרסו השקיעה בשטחים המשותפים ויצרה ביחד עם משרד האדריכלים "הפלטפורמה העירונית" גינה פרטית בעורף הבניין, חלל עבודה מרווח, מקורה ופתוח לדיירים וכן חדר כביסה וגיהוץ משותף.
מיכל גליק, מנהלת השיווק של קרסו נדל"ן, מציינת כי הפרויקט מתאים מאוד לאורח החיים העירוני והצפוף של תל אביב. זהו גם פיילוט למדיניות ההתחדשות העירונית ברחוב, כולל צמצום מכסות החניה.
"המגורים הקומפקטיים מאפשרים מגורים במרכז תל אביב למי שידו אינה משגת לרכוש את הדירות הגדולות שמוצעות בפרויקטים של התחדשות בעיר, ולכאלה שזקוקים לדירה קטנה יחסית במרכז העיר ואינם רוצים להתפשר על איכות הדירה".
לדבריה, הוויתור על חניה הרבה פחות דרמטי מאיך שהתעשייה תופסת אותו. הפרויקט נמצא במרחק הליכה מכל המוקדים בתל אביב – כיכר המדינה, כיכר רבין והיכל התרבות. תחנת הרכבת הקלה (הקו האדום) נמצאת מתחתיו, תחנות האוטובוס מאפשרות גישה מהירה לכל מקום בגוש דן ותחנת הרכבת תל אביב מרכז נמצאת במרחק של כמה דקות הליכה. "אם יש עיר אחת במדינה שאפשר לחיות בה בלי רכב ולא להתפשר על ניידות, זוהי תל אביב", אומרת גליק.
מחירי הדירות בפרויקט של קרסו מתחילים ב-2.74 מיליון שקל לדירת 47 מ"ר, כולל כל עבודות הנגרות הייחודיים ומרפסת בת 6 מ"ר.
שימו לב שבניגוד למקובל, החברה מתמחרת את הדירות לפי שטחן ללא ספירת חדרים. לדברי אביצור, "הדיון על דירת 4 או 5 חדרים רדוד בעיניי. לא משנה כמה חדרים יש בדירה, אלא הפונקצונליות שמתאפשרת וההתאמה למי שגר בה. החלוקה הסטנדרטית של חדרים לא בהכרח מתאימה לכולם. בפרויקט של קרסו נדל"ן תכננו מראש ריהוט שתפור כמו כפפה לסוג המגורים שהמקום מאפשר, עד רמת המקרר ומתקן נייר הטואלט. הדייר או המשקיע לא יידרשו להוסיף שקל כדי לקבל מוצר מושלם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו