בונים עתיד

יאיר פינס, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון: ״בשנה מאתגרת כזו, לאחר ארבע מערכות בחירות, בהיעדר תקציב ובצל הקורונה, נדרשים תקציבים גדולים להסרת חסמי תשתיות תומכות דיור, על מנת שנוכל להמשיך ולקדם את הענף ולשווק יחידות דיור שיענו על הביקושים הגדולים. אם לא יעברו התקציבים הנדרשים, אנו צפויים לראות עיכוב משמעותי בסגירת מכרזים ברחבי הארץ בהיקף של עשרות אלפי יחידות דיור, במהלך השנתיים הקרובות, והדבר עלול להצעיד את כולנו למשבר דיור חדש״.

דפנה הרלב, מנכ״ל ובעלים קבוצת אביב: ״אחרי שנה קשה של חוסר ודאות חשוב לטפל בנושא הדיור. החסמים הרבים בהליכי הרישוי מייצרים סחבת ועלויות וחייבים לצמצם את הבירוקרטיה. בנוסף חשוב לקדם אישור הגדלת המרפסות. הקורונה הדליקה זרקור בנושא, וכל זמן שהמגרש מאפשר אין סיבה שלא לבצע״.

שאול לוטן, מנכ"ל ובעלים קבוצת לוינשטין: "צריך שתהיה מדיניות ברורה עם תוכנית אחת, ולא לנהל מו"מ מול כל רשות. הקורונה רק החמירה מצב קיים, ולא המציאה שום דבר חדש. נגרמו עיכובים, והבירוקרטיה כרגיל מעמיסה. עברנו למצב אי-ודאות. אני רוצה לבנות מהר אבל פתאום מפילים עלינו שינויים".

יגאל דמרי, מנכ"ל חברת י.ח דמרי: "לפני הכל אנחנו מבקשים שנה של ודאות. הממשלה שתקום חייבת לקדם במהירות מדיניות ברורה, שתמזער את הטעויות שנעשו בשנים אחרונות. ענף הנדל"ן חייב זמינות של קרקע, תכנון ארוך טווח וקיצור בירוקרטיה. יש לקדם את המתווה להתחדשות עירונית ולהבהיר מה החלופה של תמ"א 38. הקבלנים בארץ יודעים לבנות במהירות וביעילות, רק תנו לנו את הכלים״.

אבישי בן-חיים, מנכ״ל רוטשטיין: "הייתי מציע לשר הבינוי והשיכון הבא שיתארגן שוב על ארגז הכלים המפורסם שהשר כחלון הגה ומימש. כשהשליטה בידי השר, הוא יכול לנווט את ספינת הנדל"ן במים סוערים. אחרת כל בעל אינטרס מושך לכיוון שלו ולא ניתן לכוון תהליכים. השליטה תהיה באמצעות מטה הדיור, שיהיה אחראי גם על תכנון לטווח ארוך. מעשית, יש צורך בהוצאה מסיבית של מכרזים, כאשר עד 25% יהיו במחיר מופחת לזכאים והיתרה לשוק החופשי".

אליאס טנוס, מנכ"ל ובעלים קבוצת בסט: "קביעת היעדים צריכה להתבסס על הסתכלות ארוכת טווח ועל צפי גידול האוכלוסייה. יעד אקוטי ראשון הינו הגדלת כמות הקרקעות לשיווק חופשי והתרחקות מתוכניות ממשלתיות כמו מחיר מופחת ומחיר למשתכן, שלא הניבו תוצאות. יש להשקיע מאמץ בקיצור הליכי הבירוקרטיה והגדלת מספר ההיתרים, כדי לאזן בין ההיצע הנמוך לביקוש הגובר״.

ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ: "על הממשלה הבאה להאיץ את שיווק הקרקע ולטפל לעומק במחסור בעובדים. יש להעמיד קרן ממשלתית של 4 מיליארד שקל להשלמת הון עצמי לפרויקטים בתחום המגורים והתשתיות, לעודד רשויות מקומיות לקדם התחדשות עירונית, לתעדף חברות ישראליות בתשתיות ובינוי ולדחות תשלומי קרקע והיטלים. תנו לנו את הכלים לבנות כבר השנה – הזמן נגדנו".

רוני מזרחי, נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת מזרחי ובניו: "2021 כבר לא תהיה שנת נדל"ן טובה, לצערי, בעקבות שרשרת השגיאות שנעשו על ידי הממשלה בבעיית ההיצע. אני מציע להעניק אוטומטית לקבלנים שיבנו באזור הביקוש עוד 30% זכויות בנייה בכל פרוייקט (שבס-כחלון), ובד בבד הם יפרישו 30% מהדירות במחירים מוזלים לזכאים. כך יהיה גידול משמעותי בהתחלות הבנייה ותיווצר אלטרנטיבה הרבה יותר טובה מאשר מחיר למשתכן".

עמי פרץ, מנכ"ל בוני התיכון: "המעבר לאפליקציית זום ודומיה, הן מול הדיירים והן מול מוסדות התכנון והרשויות, ייעל את ההליכים הנדרשים לקידום פרויקטים. ענף הנדל"ן פתוח לחידושים בתחום התכנון והבנייה במטרה לקצר זמנים, לייעל הליכים ולקצץ בעלויות, המשפיעות בסופו של דבר על המחיר הסופי של הדירה, כך שיש לתמרץ סטרטאפים בתחום זה״.

יוסי אברהמי, מנכ"ל ובעלים של חברת יוסי אברהמי: "מדינת ישראל חייבת להשוות בין הפריפריה לבין המרכז. עיר כמו אילת היא שער הכניסה לישראל, ודרושים לה מענקי עידוד לחזרה לשגרה. אילת יכולה לשמש כעת כבירת האזור הבינלאומית, בין מצרים, ירדן וסעודיה. זוהי עיר שאין לה מתחרים מבחינת מזג האוויר והמחירים. אין לי ספק שבהתנהלות נכונה של הממשלה החדשה יופתעו כולם לגלות כי מדובר ביהלום שבכתר של המדינה״.

דניאלה פז ארז, מנכ"לית ובעלים של חברת הייעוץ פז כלכלה והנדסה מעריכה כי שנת 2020 תהייה שנת המפנה: "בשנים הקרובות צפויה הרחבה משמעותית של שוק השכירות הקונצרני בישראל גם במסגרת החוק לעידוד השקעות וגם במסגרת מכרזי המדינה ולהערכתי בעשור הקרוב יתווספו כ- 100,000 דירות להשכרת ארוכת טווח לשוק.

"לדבריה, חוק הוותמ"ל כולל, בין היתר, הנחיה להקצאת 30% מהדירות בכל תוכנית להשכרה ארוכת טווח, וחצי מהן לדיור במחיר מופחת. על פי הנתונים שיש בידינו היום, מדובר בכ-46,000 יחידות דיור שכבר אושרו בוותמ"ל, כלומר יותר מ-40,000 יחידות דיור שיישמרו להשכרה למשך 20 שנים לפחות, מתוך מלאי תכנוני קיים ומאושר. מדובר בהיקף גדול מאוד ומשמעותי מאוד".

שלום שטרית, מנכ״ל חברת שתית: "הציבור רואה את סוף המגפה, ואנו חוזרים לשפיות ולשגרה של 2019. גם המערכת הציבורית והרשויות מתחילות בחזרה מבורכת לשגרת עשייה, קידום היתרי בנייה ושחרור מלאי של פרויקטים שהיו תקועים בשנה האחרונה. זירוז ההיתרים ישחרר מלאי גדול של דירות לשוק, אשר ישביע את הביקושים וישמור על יציבות מחירים".

מיכה קליין, מנכ״ל אפריקה ישראל מגורים: "אני מאחל לכולנו שיתוף פעולה הדוק ומתבקש בין הרשויות המוניציפליות לבין חברות הבנייה, על מנת להניב תוצאות מהירות וטובות, הן במישור התכנוני והן בתחום הרישוי. עם רצון טוב של כל הצדדים נצליח לקצר את ההליכים הנדרשים. בתקופת הקורונה למדנו כי כאשר כולם נרתמים ועובדים בשיתוף פעולה, ניתן להגיע לתוצאות מדהימות".

מריו קופל, מנכ"ל חברת אורון נדל"ן מקבוצת אורון אחזקות והשקעות: "נדרשת בעולם הנדל"ן יציבות, החל מתוכניות הממשלה, דרך מנהל התכנון ועד לשלטון המקומי. השונות בין הרשויות נתונה לתפיסות שונות, שלא לומר גחמות שונות ומשונות. כדאי לאתר את הפרצות בשיטת הרישוי המקוון המאפשרות לטרטר את היזמים באופן לא ענייני".

אבי זיתוני, מנכל חברת א. זיתוני: "הפתרון למשבר הדיור נעוץ בפתרון בעיית המחסור בקרקעות. בשנים האחרונות הקרקעות שווקו במסגרת תוכנית מחיר למשתכן בלבד, כמעט ולא בשוק החופשי. אני קורא לרמ"י לשוב לשווק קרקעות לא רק בפריפריה, אלא גם באזור הביקוש, אחרת נראה את מחירי הדירות נוסקים".

מיכל גור, מנכ"לית אלמוגים: "המחסור החריף והמתמשך בקרקעות זמינות לבנייה מוביל לתחרות אגרסיבית בין עשרות יזמים גדולים על כל מכרז, ולעלייה במחירי הקרקע המוצעים על ידם, המגלמים ציפייה לעליה במחירי הדירות בכ-10% עד 15% בשנה-שנתיים הקרובות. על הממשלה החדשה לפעול מיידית להגדלת היצע הקרקעות הזמינות, במיוחד אלו שבבעלות המדינה, ולקידום תוכניות פינוי-בינוי על ידי התחדשות עירונית״.

חיים קראדי, מנכ"ל פרשקובסקי מניבים: "נראה שגם השנה תתאפיין בכמות מועטה של התחלות בנייה. להערכתי זה יביא לעליית מחירים מתונה לאורך השנה, בשיעור 5%. בשוק המשרדים אני צופה כי תירשם התאוששות. שוק השכירות לטווח ארוך יפרח השנה, וטוב שכך. יש להאיץ תהליכי בניייה, לשחרר קרקעות לבנייה ולקצר את הבירוקרטיה בענף".

זיו יעקובי, מנכ"ל ושותף אקרו נדל"ן ייזום: "רק הגדלה משמעותית של ההיצעים תביא לירידת מחירים. ועדות התכנון חייבות לאשר תוכניות במהירות רבה יותר, והיתרים חייבים להינתן בתקופת זמן סבירה. מחירי הדיור הפכו לסוגייה פוליטית, שמתנהלת בחוסר אחריות. יש להקים גוף מקצועי ומנוסה, לרבות דמויות רציניות מהסקטור הפרטי, שיתכלל את האתגר של יצירת מלאי ובנייה מספקת".

רו"ח אודי בלום, מנכ"ל חברת מטרופוליס: "חייבים לפשט את הבירוקרטיה המסורבלת על ידי מתן עצמאות לוועדות התכנון המקומיות לקידום ואישור הפרויקטים ויצירת מסמכי מדיניות מוסדרים. ברשויות שקידמו מדיניות התחדשות עירונית ברורה ניתן לאשר פרויקטים בזמן קצר יותר תוך יצירת ודאות ליזמים ולדיירים״.

רוצים להישאר מעודכנים כל הזמן? הירשמו עכשיו לניוזלטר של נדל"ן היום

מדברים נדל"ן עם עופר פטרסבורג. האזינו לפודקאסט החדש >>

נחמה בוגין, שמאית מקרקעין ומשפטנית: "חשוב שתיקון החקיקה בנושא הליכי פינוי-בינוי, שממתין לאישור סופי באמצעות חוק ההסדרים, ייכנס לתוקף בהקדם. במסגרת זו יאושר צמצום היטל השבחה לתוכניות פינוי-בינוי מ-50% ל-25%, הרוב הנדרש יופחת מ-80% ל-66% והפטור ממס יוגדל מדירה אחת לשתיים".

ארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט: ״הממשלה שתוקם תהיה חייבת לשים דגש על פתרונות הדיור לאזרחי ישראל, ובמיוחד לאוכלוסיית שוכרי הדירות, שברובה הינה חלשה יותר מבחינה סוציואקונומית. המדינה יכולה לעודד את ההשקעה בקרנות הריט לרכישת דירות למטרת השכרה, ובמקביל להגביר את התחלות הבנייה בכלל השוק".

איתן לוי, מנהל ובעלים של חברת יזמות הנדל"ן אילה אגם: "אנו צפויים לפגוש את המשבר בעוצמה בעוד 3-4 שנים, כאשר הדירות שאמורות היו להיבנות לא יגיעו לכדי בשלות. כדי להצעיד את השוק קדימה, על הממשלה הבאה להכניס סטנדרטים ולו"ז מחייב לאישורים מצד הרשויות השונות, על מנת להאיץ את התכנון ולחסוך בבירוקרטיה, שתורמת לעליית מחירי הדיור".

איל הנדלר, יו"ר ובעלים קבוצת כנען: ״חלק מוועדות התכנון שינסו מותניים וקידמו השנה בקשות ותהליכים יותר מהר מבשגרה. דוגמה לכך היא הוועדה המקומית של קריית אונו, שממש עוזרת לדיירים וליזמים לקדם פרויקטים. חייבים לקדם חקיקה ארצית, שתקבע לוחות זמנים ומסגרת, שכל הגורמים יתיישרו לפיהם – יזמים, ועדות ורשויות".

יקי אמסלם, מנכ"ל קבוצת אלמוג: "יש 3 צעדים דחופים שצריך לנקוט: ראשית, שהמדינה תתחיל לשחרר קרקעות לבנייה בכל הארץ. ככל שעתודות הקרקע יעלו ניתן יהיה לייצב את המחירים ולייצר ביטחון אצל הרוכשים. שנית, לייעל את כל הליכי הרישוי, לחתוך ככל הניתן בירוקרטיה מיותרת ולזרז תהליכי בינוי. צעד שלישי ולא פחות חשוב, להוביל לתוספת דרמטית של ידיים עובדות לענף הבנייה. המחסור הקשה בכוח אדם מקצועי יגרום לעיכוב בזמני הבנייה ומסירת הדירות".

דורון נמרוד, מנכ"ל משותף בקבוצת רם אדרת: "כדי להוריד מחירים צריך לאזן את יחס ההיצע והביקוש. על המדינה להוציא הרבה יותר מכרזים, במיוחד לאחר שבשנת 2020 יצאו יחסית מעט קרקעות לשיווק. בנוסף, חשוב לטפח את תחום ההתחדשות העירונית. הרשויות המקומיות זקוקות לתמיכה ממשלתית על מנת להוציא לפועל תוכניות התחדשות עירונית בקנה מידה רחב למתחמים שלמים".

יהודה כתב, יו"ר ארגון הקבלנים מחוז תל אביב והמרכז, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ: ״יש להגדיל את מספר העובדים הישראלים, כדי לאפשר התחלה של יותר פרויקטים למגורים. הממשלה נדרשת לעודד את הישראלים לעבודה באמצעות מענקים מוגדלים, הכשרה מקצועית ואופק תעסוקתי ולהגדיל את מכסות העובדים הזרים".

חיים פייגלין, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ומנכ"ל ובעלי חברת צמח המרמן: "במשרדים, מסחר ותעסוקה יש עודפי היצע עצומים. יש רבע מיליארד מ"ר של תוכניות בתוקף שלא מתממשות, והשלטון המקומי רוצה עוד ועוד. חייבים להמיר את מרבית שטחי התעסוקה לשטחי מגורים".

אלי גבאי, מבעלי קבוצת גבאי: "תנו לנו לעבוד, להרים מנופים באוויר, להקים אלפי יחידות דיור חדשות ולמסור את המפתחות לרוכשים. אנחנו מקווים שלאחר הבחירות תוסדר חקיקה בענף הנדל"ן, שתפשט את הבירוקרטיה, תחדד את החוקים בהתחדשות העירונית ותייצר ודאות".

ליאור ברדוגו, יו"ר ובעלים ברדוגו גרופ: "אני חושב שראוי כי 2021 תביא עמה את הבשורה של ייזום ובנייה לשכירות לטווח ארוך, ושהנושא יהיה גבוה ומרכזי בסדר היום של הממשלה ושל שר השיכון החדש שייכנס לתפקיד. זאת, כחלק מתוכנית ממשלתית רחבת היקף, שמטרתה להיטיב עם הצעירים ומעוטי היכולת, שאין באפשרותם לרכוש דירה בעת הנוכחית. מגיעה להם הזכות למגורים בכבוד ובאיכות חיים בפרויקטים חדשים ובלב אזורי הביקוש".

עו"ד זיו כספי, שותף מייסד במשרד עורכי הדין גינדי כספי: "תוקפה של הותמ"ל פג כבר באופן רשמי, אבל כדי לעשות את 2021 לשנת נדל"ן טובה, יש להחזיר אותה לחיים ואף להעצים אותה ולהרחיב את סמכויותיה. הותמ"ל צריכה לעסוק לא רק במתחמי ענק אלא גם במתחמים קטנים יותר, ולא רק בהתחדשות עירונית אלא גם בתוכנית בנייה אחרות.

"לצמצם את כמות יחידות הדיור המינימלית למתחם הנדרשת לקידומו בותמ"ל, ולאפשר לוועדה לעסוק גם באזורי תעסוקה ומסחר שמשוועים לפיתוח ולא רק בקרקעות למגורים. דבר נוסף היא החזרתו של קבינט הדיור – גוף אחד שיתכלל את כלל הפעילות בענף הנדל"ן שכיום מתפזרת בין משרדי האוצר, השיכון והפנים. צריך בולדוזר רציני אחד שינהל ויפקח על הענף ולתת לו את המנדט המלא ואת כל הסמכויות הנדרשות".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו