משבר הקורונה והסגרים שנכפו על הציבור גרמו לרבים מהישראלים לחשב מסלול מחדש לגבי סביבת המגורים שלהם. נרשמה עלייה חדה בביקושים לדירות גן, פנטהאוזים ודירות עם מרפסות גדולות, וכן לדירות גדולות עם חדר עבודה או חללי עבודה משותפים בבניין.
איך כל זה אפשרי, כשהיכולת הכלכלית של בית האב הממוצע מצטמצמת בשל הנגיף? מתברר כי רדיוס חיפושי הדירות התרחב. תושבי גוש דן הבינו שלא קורה כלום אם מתרחקים קצת מהמרכז היקר אל המרחבים הזולים יותר.
״אנחנו רגילים ל-200 פניות בקושי בחודש מאנשים שמתעניינים לעבור לאזור״, מספר חיים רוקח, ראש המועצה האזורית גולן. ״בעקבות הקורונה מתקבלות כ-1,500 פניות לחודש מאנשים שהבינו שאיכות חיים נמדדת במרחבים ירוקים. אין לנו יכולת להענות לבקשות ללא סיוע. בגלל העדר ממשלה, הפוטנציאל ליישב את הפריפריה הולך לאבדון״.
גם היזמים גילו בתקופה זו פלח שוק חדש-ישן - תושבי חוץ שרואים את ישראל מתחסנת בצורה הטובה ביותר וחוזרים ארצה. זאת לצד חזרת המשקיעים לשוק, בעקבות הפחתת מס הרכישה.
המספרים מדברים בעד עצמם: לפי הכלכלנית הראשית באוצר, 13,400 דירות נרכשו בדצמבר, הכי הרבה מאז יוני 2015. מדובר בגידול של 27% ביחס לדצמבר 2019, וגידול של 15% לעומת החודש הקודם. הקבלנים מכרו 5,400 דירות בחודש זה, שיא של 20 שנה לפחות. רכישות המשקיעים הסתכמו ב-2,500 דירות, הרמה הגבוהה ביותר מאז מרץ 2016.
בחודשים אוקטובר-נובמבר 2020 היו כ-27 אלף חיפושים לדירות עם מרפסת, לעומת כ-15 אלף בלבד לפני הקורונה. כך עולה מנתוני אתר יד2. באוקטובר-נובמבר 29% מהגולשים חיפשו דירות גן, לעומת 22% עד 25% לפני הקורונה.
לדברי יבין גיל מור, מנכ"ל אתר יד2, "הנתונים מראים בבירור שמשבר הקורונה חידד את חשיבות מרחב המחיה בדירה ואת המרחב החיצוני״.
פינה שקטה
יוסי קורן, סמנכ"ל השיווק של קבוצת מור, מתאר את השינויים: ״אנחנו מזהים העדפה למתחמי מסחר פתוחים, חנויות פופ אפ ויתכן שבהמשך תתאפשר הסבה של משרדים למגורים. ישנם מתחמי מגורים שמציעים כבר היום את כל השירותים מתחת לבית, ומגמה זו תתחזק, לצד מאפיינים קהילתיים וחיבור לטבע״.
מירב בילט, משנה למנכ״ל קבוצת הבנייה אביב, מציינת כי הקורונה חיזקה את הצורך בספייס ובפינה שקטה. ״העסקאות בתקופת הקורונה מתבצעות לרוב עם כסף פנוי לדירה לאחר מימוש בבורסה או בהשקעה תנודתית אחרת, בחיפוש אחר יציבות, לאור ההבנה שהנדל״ן לא צפוי לרדת״, היא מוסיפה.
שינוי נוסף בהרגלי הצריכה נוגע למיקום הדירה. ״אנו עדים להיפוך מגמה בקרב רוכשי הדירות", מסביר יעקב אטרקצ'י, מנכ"ל ובעלים של חברת אאורה ישראל. "אם בעבר היו בוחרים את הלוקיישן המועדף ורק אחר כך בוחנים את הדירה עצמה, כיום הרוכשים מאתרים ראשית את הדירה שהכי מתאימה להם, ורק לאחר מכן שואלים איפה היא ממוקמת״.
המשבר הביא לשינוי באורח החיים, ורבים נאלצים לעבוד מהבית ומחפשים דירה מתאימה למטרה זו. הגינות והמרפסות הפכו לכוכבות הבלתי מעורערות של משבר הקורונה, כמקום מפלט בימי הסגר.
״אנשים מחפשים דירה לאיכלוס מהיר, והכי חשוב להם שתהיה פינת עבודה, מרפסת גדולה או גינה", אומרת דורית סדן, סמנכ״לית השיווק של חברת שיכון ובינוי. "בבניין עצמו הם רוצים חדר לרווחת הדיירים עם ג׳ימבורי או חלל הפעלה לילדים״.
מחוץ לבניין, לדבריה, חשוב שיהיו פינות ישיבה קטנות, פארקים וגינות קהילתיות, שמעודדים חוויה משפחתית בגישה קלה עם פחות התקהלות. ״גם המטבח חייב להיות מספיק גדול, כי הבישול והאפייה הפכו לחלק מרכזי בעשייה המשותפת בבית״, היא מציינת.
״התאמנו את עצמנו די מהר לרוח התקופה וביצענו בדירות התאמות תכנוניות, עיצוביות ושיווקיות״, אומר אורי פליישמן, סמנכ״ל שיווק ומכירות בקבוצת לוינשטין. "למשל, בפרויקט מגדל הצוק נתניה, הכולל מגדל של 31 קומות עם 117 דירות, הוקצה שטח ממועדון הדיירים בבניין לטובת פינות עבודה, שיהוו חלל שיתופי לדיירי הבניין. בפרויקט לוינשטין בנחלה בראשון לציון החלטנו לאפשר לרוכשי הדירות לתכנן בעצמם את הדירה בהתאם לצרכי המשפחה".
הולכים בגדול
הביקוש לפנטהאוזים זינק בעקבות הקורונה. לפי נתוני יד2, לפני פרוץ המגפה היו 60 אלף חיפושים לדירות כאלו באתר, ואחריה הביקוש זינק ל-80 אלף בגל הראשון, ובגל השני יותר מ-100 אלף. בעבר פנטהאוזים היו המוצר הכי קשה למכירה.
רוני כהן, מנכל אלדר שיווק, המשווקת כ-90 פרויקטים ברחבי הארץ, מסביר שפנטהאוז הוא היהלום שבכתר בכל בניין, אבל זמן המכירה שלו ארוך בדרך כלל. "יש כמות מוגבלת של אנשים שיכולים להרשות זאת לעצמם. פלח השוק מצומצם גם ברמת ההיצע", הוא אומר.
התאוששות שוק היוקרה מאפיינת את התקופה, לאחר שנים של קיפאון, בזכות בעלי הון יהודים שהחליטו להשקיע את כספם בארץ. לדוגמה, עסקה שנערכה בתחילת השנה, לפי כ-115 אלף שקל למ"ר במגדל יוקרה תל אביבי, ארלוזורוב 17 של חברת דן נדל״ן. הרוכשים הם בני זוג שהתגוררו בארה"ב ועלו לישראל. הם שילמו 84 מיליון שקל על התענוג. שטח הקומה עומד על 730 מ"ר ובנוסף 120 מ"ר מרפסות.
לדברי טלי שרון, סמנכ"לית שיווק ומכירות בקבוצת רם אדרת: "חל גידול משמעותי בהתעניינות וברכישה של דירות גדולות ומיוחדות, ולהפתעתנו היום הן הראשונות להיחטף״. לדוגמה: ברמלה נמכרו 4 מתוך 8 פנטהאוזים כבר בחודשים הראשונים לשיווק.
בפרויקט הבוסתן במרכז שכונת אפרידר באשקלון חברת אפרידר יצאה לשיווק שקט (מפה לאוזן) ומכרה 2 פנטהאוזים. ״תושבים רבים מחוץ לאשקלון רוכשים דירות בשכונת עיר היין החדשה", מעדכן אופיר שרון, סמנכ״ל השיווק והפיתוח העסקי של חברת אפרידר. "מדובר באוכלוסייה מאזור המרכז שמחפשת דירות מרווחות יותר״.
עפ"י נתוני יד2, גם הביקוש לדירות המונות 6 חדרים עלה בשנה האחרונה. לדברי אבי זיתוני, מנכ"ל ובעלים של חברת א.זיתוני, שבונה את פרויקט ECO רמת הדר החדשה בגבעת שמואל, "ההעדפה לדירות גדולות בולטת במיוחד בקרב הלקוחות שלנו מהציבור הדתי-לאומי. ערכי המשפחה גבוהים מאוד בציבור זה גם בימים כתיקונם, ובתקופת הקורונה הם אף התחדדו לאור השהייה המשותפת בבית. גם העבודה מרחוק השפיעה על ההעדפות, ורבים החליטו לשדרג את דירתם ל-6 חדרים ולקבל חדר עבודה".
המשקיעים חזרו
הביטוי הכי חזק למהפך הינו שובם של המשקיעים לשוק הדיור, בעקבות החלטת שר האוצר ישראל כץ להפחית את מס הרכישה. חזרת המשקיעים מגדילה את גביית המיסים בתקופה קשה לאוצר המדינה ותסייע בהנעת המשק.
״המדיניות הקודמת של ממשלת ישראל ראתה במשקיעי הנדל"ן סוג של אויבי האומה״, אומר אסף כהנר, סמנכ״ל השיווק בחברת EWAVE NADLAN. "התוצאה הייתה שכספי ישראלים נשלחו אל מעבר לים לבנות את בירות אירופה וערים גדולות בארה"ב. המדיניות הנוכחית רואה במשקיעים שותפים לגיטימיים״.
פרויקט היוקרה DUO Tel Aviv במתחם סומייל ברחוב אבן גבירול (בו מחזיקה אפריקה ישראל כ-52% מהזכויות) כולל צמד מגדלים בני 50 קומות עם 668 יח"ד (בתכנון האדריכלים אבנר ישר ואורלי שרם). נרשמו 127 בקשות לרכישת דירה מתוך 277 יח"ד במגדל הראשון, בהיקף כספי כולל של כ-652 מיליון שקל. "זהו הישג יוצא דופן, בהתחשב במחיר הגבוה של הדירות ובמשך השיווק הקצר של כחודש וחצי", אומר דן גינגיס, סמנכ״ל השיווק של אפריקה ישראל מגורים.
דוגמה נוספת להאצת מכירות ניתן לראות בפרויקט EXCHANGE של חברות אזורים ומגדל בצומת עלית ברמת גן. נמכרו 154 דירות בחודשיים, בהיקף של 476 מיליון שקל. ״בזכות הפרויקט החברה רשמה זינוק של 32% במספר הדירות שנמכרו ברבעון הרביעי״, מדווח גיל גורביץ׳, סמנכ״ל השיווק של אזורים.
עוד אחת מהשלכות משבר הקורונה על תחום המגורים היא הפיכתה של המרפסת ממצרך מותרות למצרך חיוני של ממש ולמאפיין של איכות חיים.
חיים קראדי, מנכ"ל פרשקובסקי: "בעבר אחד השיקולים המרכזיים לרכישת דירה היה ממ"ד. היום הפרמטר הנוסף הוא גודל המרפסת. אצלנו בפרויקטים ניתן אפילו לרכוש דירה עם מרפסת עד 200 מ"ר. בפרויקט שלנו ברמלה יש מרפסות של 26 עד 29 מ"ר, בהרצליה ובחיפה 20 מ"ר לדירת 5 חדרים".
רחלי בריזל, סמנכ"ל שיווק ומכירות של חברת אשדר מקבוצת אשטרום: "האפשרות לצאת למרפסת בימי הסגר היוותה פריבלגיה עבור משפחות רבות. כשאנחנו מתכננים דירות חדשות אנחנו חושבים על חללי האירוח לטובת הרוכשים. המרפסת, המטבח והסלון מקבלים בעקבות הקורונה תשומת לב מיוחדת בעיצוב הדירה".
לדברי אמיר כהן, סמנכ"ל שיווק ומכירות של חברת י.ח דמרי, ״הדירות המיוחדות מציעות גמישות ואפשרות ליצירת חללי עבודה, לצד מרחב פנים המעניק יותר אפשרות תנועה. אנחנו עדים לעלייה בביקוש לדירות בעלות מאפיינים אלה בפרויקטים השונים של החברה ברחבי הארץ״.
רוצים להישאר מעודכנים כל הזמן? הירשמו עכשיו לניוזלטר של נדל"ן היום
מדברים נדל"ן עם עופר פטרסבורג. האזינו לפודקאסט החדש >>
יפה סדן, סמנכ"לית השיווק והמכירות של חברת יוסי אברהמי, מציינת: "אנחנו מזהים שתי תופעות שמתרחשות בחודשים האחרונים - בפרויקט היוקרה שלנו, הפילהרמונית בצפון תל אביב, ישנם רוכשים המבקשים לחבר דירות על מנת לרכוש דירה בעלת שטח גדול יותר. בפרויקטים אחרים שלנו בתל אביב ובאילת נמכרו השנה יותר דירות מיוחדות, כגון פנטהאוזים ודירות גן, לעומת שנים קודמות".
סיוון היללי, סמנכ"לית שיווק ומכירות של קרדן נדל"ן: "הקורונה לימדה אותנו מה ההבדל בין מרפסת בשטח 10 מ"ר למרפסת של 20 מ"ר ויותר. המרפסת הפכה משטח שירות לשטח עיקרי. הדירות הקטנות והצפופות הפכו במהלך הסגר לסיר לחץ, ולכן הביקושים לדירות המרווחות נסקו״.
"הדבר הכי משמעותי שהקורונה לימדה אותנו בכל הקשור לדיור הוא החשיבות של מרחב המחיה שלנו״, אומרת עדית פרידמן, מנהלת שיווק ומכירות בחברת מטרופוליס. ״המציאות הזו הביאה לזינוק במכירת הדירות הגדולות, דירות הגן והפנטהאוזים".
הרחבת הרדיוס
לטובת מרחבים ירוקים, חצר מרווחת ובריכת שחייה לקוחות רבים מוכנים כיום לצאת מאזור הנוחות של מרכז הארץ ולעבור לפריפריה או לערי הלווין. לפי נתוני הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, נרשמה ירידה של כ-10% ברכישת דירות בגוש דן, מול עלייה בנגב ובגליל.
"אנחנו עדים לביקוש גובר לפנטהאוזים או דירות גן גם במעגלי הביקוש המרוחקים יותר״, אומר אריאל אדלשטיין, סמנכ"ל שיווק ומכירות בחברת אבני דרך. "לדוגמה בפרויקט של אבני דרך באלפי מנשה ניתן לרכוש במחיר דירת חדר וחצי בתל אביב פנטהאוז דו-קומתי מרווח במחיר אטרקטיבי החל מ-1.98 מיליון שקל, לדירת 6 חדרים בשטח 160 מ"ר עם מרפסת גדולה בשטח כולל של 97 מ"ר".
ההבנה שהבית הוא הרבה יותר ממקום להניח את הראש, עודדה רבים להרחיב את רדיוס החיפוש במטרה לקבל הרבה יותר משחלמו עליו בעבר.
אורטל ליבר, סמנכ"לית השיווק של רוטשטיין נדל"ן: "דירה היא לא רק 4 קירות. משפחות שרוצות להגשים את החלום של דשא, עצי פרי, מלונה לכלב, עמדת מנגל וכמובן יציאה היישר מסלון הבית אל מרחב פתוח, מבינות כיום כי השקט הנפשי שווה את תוספת המחיר. בתקופת הסגר הרוכשים הפוטנציאליים התעניינו בדירות גן ובדירות עם מרפסות גדולות. פרויקטים באזורים כפריים, דוגמת פרדסיה, זכו לפניות מאנשים שהתקשו להעביר את התקופה הזו בעיר".
האדריכל יואב אומן, בעלים ושותף במשרד טיטו-אומן אדריכלים: "מעסיקים רבים הבינו שעבודה מהבית יכולה להיות יעילה לא פחות מאשר במשרד. התוצאה, ככל הנראה, תהיה צמצום בשטחי המשרדים, מה שעשוי להביא לשינויים נדל"ניים מרחיקי לכת ולעליית קרנה של הפריפריה".
מכירה מרחוק
השיווק מרחוק תפס עוצמה מחודשת ומשרדי המכירות מצאו תחליפים למגע האנושי ולמפגשים פנים אל פנים. סיון פרץ, סמנכ"לית השיווק של חברת בוני התיכון: "תקופת הקורונה חשפה אותנו לחדשנות טכנולוגית, שאפשרה לנו להיות בקשר עם הלקוחות מרחוק, תוך חיסכון בזמן ובמשאבים לשני הצדדים. נראה שנאמץ חלק מהפלטפורמות הללו גם בעתיד".
רז שרייבר, סמנכ"ל השיווק של קבוצת אלמוג, הבונה ברחבי הארץ, מציין כי בוצעה התייעלות בתקשורת ובדרכי השיווק. "הנגשנו ללקוחות את המידע באמצעים דיגיטליים, יצרנו פלטפורמות למכירה מרחוק גם באפליקציה סלולרית ידידותית. שילוב המימד הדיגיטלי עם המימד הפיזי והגמישות שאנחנו מנסים לגלות, מעניקים פתרון איכותי ונכון לתקופה זו, וכנראה גם אחריה״.
ענף הנדל״ן קיבל הכרה כקטר המוביל של המשק. סוג של גאוות יחידה. "בקרב העובדים והקבלנים בענף מורגשת הערכה רבה וגאווה במקצוע״, אומר דן לוי, מהנדס ראשי בחברת גשם החזקות. ״ענף הנדל"ן נותר יציב ואפילו מתפתח, השכר עולה בהתמדה. זהו ערך חיובי שהבהיר לנו איפה הענף עומד ביחס לאחרים".
הצרכים של משפחות רבות השתנו בעקבות הנגיף והבילוי הממושך בבית. ״אנו עדים להתגברות המגמה של בניית דירות ומשרדים ברמת מעטפת, ורק לאחר הקנייה הלקוח משלים את תכנון הפנים על פי צרכיו״, מסביר האדריכל גיא מילוסלבסקי. ״אנחנו מתכננים חללי מגורים גמישים ורב שימושיים, שמתאימים גם לעבודה וגם לצורכי הילדים. לדוגמה, ממ"ד שישמש חדר מגורים, חדר לימודים לילדים וחדר עבודה".
עוד פתרון תכנוני הוא שילוב שטחי עבודה משותפים לשימוש דיירי הבניין. כך הדיירים יכולים להישאר קרובים לבית ולעבוד באזור שקט. הם נהנים מתשתית משרדית מתאימה, שקט מהילדים ובלי להפריע למשפחה בשיחות עבודה. החללים המשותפים תורמים לפיתוח קשרים חברתיים ותחושת שייכות לקהילה.
״בסופו של דבר״, מסכמת עו״ד רוני טננבאום, סמנכ״לית השיווק של גינדי החזקות, ״אנשים מפנימים שהבית שלהם יכול להיות מקום עבודה בשילוב סביבת המגורים. רבים מחפשים להשתדרג בדירה ולבחור אזור מגורים שייתן פתרון למרחב הסביבתי״
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו