רופאים ומנהלים של מחלקות הקורונה בבתי החולים מודאגים מאוד מההחלטה לסיים את הסגר הנוכחי, לפתוח את מרכזי המסחר ולהחזיר את התלמידים לבתי הספר. לשיטתם, מדובר בהחלטה שגויה שעשויה להחמיר את המצב.
פרופ' דוד שטרית, מנהל מערך הריאות במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא, וד"ר דניאל קינג, מנהל מחלקת קורונה בבית החולים: "אנו עדים לאחרונה לירידה קלה בכמות האשפוזים במחלקות הקורונה במרכז הרפואי שלנו, אבל מצד שני יש עלייה בחומרת המחלה אצל מטופלים צעירים יחסית".
הרופאים התייחסו להסרת הסגר: "הרגשנו היטב את השינויים בהנחיות ובהקלות בעבר, שבאו לידי ביטוי בעלייה במספר המאושפזים. העלייה לא תגיע כנראה בימים הקרובים אלא בדיחוי, כאשר הווירוס, על המוטציות השונות שלו, יחל להתפשט שוב. חשוב להבין כי גיל צעיר כבר אינו גורם מגן כמו לפני שנה, וחובה על כל מי שרוצה להגן על עצמו ממחלה קשה להקדים ולהתחסן".
תוכנית הרמזור: רשימת הערים המלאה
ד"ר טטיאנה מיכאלוב, מנהלת מחלקה זיהומיות א' למאומתי קורונה במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה: "בשבועות האחרונים אנו עדים לעלייה חדה במספר הצעירים המגיעים לכדי אשפוז כתוצאה מהקורונה.
רובם סובלים מקשיי נשימה, וצילומי סי.טי חזה שלהם מראים תמונה קשה של מחלת הקורונה". לדבריה, "כעת, לאחר שהסגר הוסר, חשוב עוד יותר להקפיד על עטיית מסיכה ועל שמירת מרחק. בהזדמנות זו אני קוראת לכלל הציבור - צעירים ומבוגרים כאחד, ללכת להתחסן. אף אחד לא חסין בפני המחלה הזו".
"חולים נאבקים לנשום"
ד"ר נעה אליקים־רז, מנהלת מחלקה פנימית קורונה ה' בביה"ח בילינסון בפתח תקווה: "הגל השלישי מאופיין בגיל צעיר יותר של חולים. במחלקה אצלנו היום הגיל הממוצע של החולים הוא 58, שליש מהחולים צעירים מגיל 50. המשמעות היא אנשים צעירים ובריאים, הורים לילדים קטנים שלא דמיינו שישכבו בבתי חולים, מאושפזים ונאבקים לנשום.
אלו אנשים שלא רגילים למפגש עם המערכת הרפואית ונדרשים לאשפוז ממושך וקשה, עם השלכות של שיקום ממושך לאחר האשפוז. ככל הנראה הגיל הצעיר יותר של המאושפזים נובע משילוב של השפעת החיסונים בקרב מבוגרים, והמוטציה הבריטית שמידבקת יותר וגורמת לתחלואה נרחבת וקשה יותר בצעירים.
התקווה שלנו היא שאכן הציבור יתחסן במהירות ונראה ירידה בתחלואה בכל הגילים. אין לנו דרך אחרת לנצח את המגיפה הזאת. בינתיים, ראינו מקרה בודד של חולה שנדבק לאחר החיסון השני ומדובר בחולה מדוכא חיסון, אוכלוסייה שבה ייצור הנוגדנים הוא ככל הנראה פחות אפקטיבי".
ד"ר אליקים־רז הוסיפה: "כמובן שכל מקרה כזה נשלח לריצוף על מנת לבדוק באיזו מוטציה מדובר. הצוות המדהים שלנו עובד בימים ובלילות כדי לתת את הטיפול המקצועי והטוב ביותר לכולם. אנחנו מפצירים בציבור בכל הגילים, לכו והתחסנו".
"מגויסים למאבק לאומי"
"אני חושש מהיציאה מהסגר הנוכחי", אמר ד"ר אורי גלנטה, רופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ קורונה במרכז הרפואי סורוקה, "בניגוד לסגרים הקודמים, הפעם לא חווינו ירידה משמעותית במספר המאושפזים, כך שהאפקטיביות של הסגר היתה נמוכה - ייתכן בגלל אופי המוטציה הבריטית, וייתכן בשל חוסר הקפדה של האוכלוסייה, וכמובן בשל שילוב של השניים".
לדבריו, יציאה מסגר, כשיש 6,500 נדבקים ביום והתרת הרסן, היא מדאיגה. "אם היתה הקפדה על הכללים הבסיסיים - מסיכה, היעדר התקהלות, אני מניח שהיינו מסתדרים ולא היה צריך סגר. בארצנו יציאה מסגר משמעותה לרוב התנהגות המאופיינת בהפרת הכללים הבסיסיים בצורה חסרת אחריות. על אף היותנו בית החולים היחיד באזור, האחראי לטיפולם של יותר ממיליון תושבים, אנו מגויסים למאבק הלאומי בנגיף, ובמסגרת מבצע 'ערבות הדדית' הועברו עד כה לסורוקה 40 מטופלים משישה בתי חולים בארץ, ובהם מספר גדול של חולים קשים שחלקם אף נזקק למכשיר אקמו. מיומנות הצוותים בסורוקה אפשרה את חיבורם למכשיר האקמו ואת העברתם לסורוקה להמשך טיפול".
"פתיחה חפוזה מדי"
"הניסיון הרב של הצוותים שלנו בטיפול בחולים מונשמים, המספר הגדול של רופאים מומחים שלנו בטיפול נמרץ, מחלקה לרפואה דחופה ויחידה למחלות זיהומיות מהמובילות בישראל, צוותי מעבדה מיומנים ומנוסים, הם יתרון חזק של המרכז הרפואי בטיפול בנגיף ובמיגורו. לצד כל היתרונות האלו ניצבים עובדי סורוקה המסורים, שעובדים מסביב לשעון כדי למגר את הנגיף ולטפל בחולים על הצד הטוב והמקצועי ביותר", אמר.
גם ד"ר נטלה בלינסון, מנהלת מחלקה גריאטרית/קורונה ג' במרכז הרפואי ברזילי באשקלון, מודאגת. "אני חייבת להודות שאני לא מעודדת מהיציאה מהסגר", אמרה, "כמנהלת מחלקה גריאטרית, שבצוק העיתים, ממש לאחרונה, הוסבה למחלקת קורונה, חרף העובדה שקצב החיסונים מאוד משביע רצון, עדיין יש פער בלתי נסבל בין קצב התקדמות החיסונים לקצב התקדמות התחלואה. אני מאוד חוששת שפתיחה חפוזה מדי, מהירה מדי (של מרכזי המסחר, מערכת החינוך וכד') תוביל להגדלה במספר המאושפזים בבתי החולים. אצלנו, במרכז הרפואי ברזילי, היינו עדים לאחרונה לעלייה משמעותית בתחלואה.
"אני לגמרי מאמינה שאם היינו ממתינים עוד קצת, היינו רואים ירידה בתחלואה - ובעקבותיה ניתן היה להתחיל לצאת באופן מסודר מהסגר. התנאים שלנו, נכון להיום, למרבה הצער לא ממש מאפשרים יציאה - ועדיין, חשוב מאוד להדגיש שיש לנו יכולת לקלוט, להתמודד ולטפל בכל גל תחלואה. אנחנו ערוכים לכל".
תחלואת הילדים עולה
פרופ' אלי סומך, מנהל אגף הילדים בבית החולים מעייני הישועה, הדגיש כי "אין ספק שהווריאנט הבריטי 'אוהב ילדים' ושיעורי ההדבקה אצלם גבוהים יותר ממה שהכרנו עם הווריאנטים הקודמים של הנגיף.
אבל צריך לזכור כי הדבקת ילדים מתרחשת לא רק בגנים ובבתי הספר אלא גם מחוץ לבתי הספר, לכן סגירת בתי הספר אינה מונעת לחלוטין הידבקות של הילדים. במקרה הטוב היא רק מקטינה את שיעורי ההידבקות. הנתונים שאספנו לגבי התנהגות הוריאנטים הקודמים של נגיף הקורונה הראו בבירור כי הסיכון של הילדים בני 0-9 להידבק מחוץ לבתי הספר, היו גבוהים בצורה משמעותית מאשר בבית הספר ולכן סגירת הגנים והכיתות הנמוכות אז הביאה אפילו לאפקט שלילי והעלתה בסופו של דבר את הידבקות הילדים. הנתונים על ההידבקות בחצי השני של ינואר כאשר כולם היו בסגר ומוסדות החינוך היו סגורים, מראים כי הקבוצה שנדבקה בשיעורים הכי גבוהים באותה תקופה הם ילדים בני 0-9 שנים. אצל בני 0-9 שנים נצפתה גם העלייה הגבוהה ביותר בשיעורי הבדיקות החיוביות".