שנה באה, שנה הלכה: השנה האבודה של התלמידים

סוגיות ללא מענה: מערכת החינוך נמצאת בכאוס בשל נגיף הקורונה. הורים, מורים ותלמידים נשארים ללא מענה - הן בטווח הקרוב והן בטווח הרחוק. 

חלק מהבעיות חייבים לפתור מייד כדי לאפשר פתיחה בטוחה יותר של בתי הספר, ואילו לחלק השני של הבעיות, שנמצאות כבר מעבר לפינה - אף אחד לא מתייחס או טורח למצוא פתרון. 

שר חינוך חדש

הבחירות לכנסת נמצאות מעבר לפינה, ואיתן גם כינונה של ממשלה חדשה. המשמעות היא שככל הנראה יואב גלנט לא יהיה שר החינוך הבא - הן בשל שינוי מאזן הכוחות והן כי ידוע שהוא לוטש עיניו לתפקיד ביטחוני. המשמעות היא טלטלה נוספת במערכת החינוך עם כניסתו של שר חינוך חדש, ואולי גם של מנכ"ל משרד חינוך חדש. כזכור, הקורונה פרצה כשמונה חודשים לאחר כניסתו של הרב רפי פרץ לתפקיד שר החינוך. 

הפגיעה הנפשית 

לאחר הבחירות הקודמות ובשיא המשבר מונה שר חדש, יואב גלנט, שהביא איתו תוכניות עבודה חדשות ותפיסה חדשה, וגם חלק מבעלי התפקידים הבכירים הוחלפו. המשמעות של כניסת שר חינוך חדש מנוגדת לכל מה שילדי ישראל באמת צריכים - יציבות.

בה בעת, הורים, אנשי חינוך ופסיכולוגים מתריעים כבר תקופה ארוכה כי רבים מתלמידי ישראל, בכל שכבות הגיל, מתמודדים עם הבדידות האיומה שהביאה איתה הקורונה. גם באגף השירות הפסיכולוגי־ייעוצי במשרד החינוך מזהים מצוקות רגשיות, חרדות וקשיים שנובעים ממצבים משפחתיים שונים בתקופה הזו. במשרד החינוך אמנם תגברו את הצוותים והכשירו גם את המורים עצמם, אך עדיין העומס על היועצות החינוכיות גדול - בעיקר בגיל הרך ובבתי הספר היסודיים. שעות הייעוץ הוכפלו, ועדיין מתקשים לענות על הצרכים של הילדים. אחת הבעיות של משרד החינוך היא לתת מענים רגשיים במסגרת קבוצות של תלמידים, ולא באופן פרטני אחד על אחד. כמו כן, ייתכן כי יש ילדים שיתביישו לשתף את חבריהם במה שעובר עליהם. 

סוגיית הבדיקות 

מעבר לכך, לממשלה לקח זמן רב להתנות את הכניסה לישראל בבדיקת קורונה עדכנית, ונראה כי אותה טעות חוזרת על עצמה עם פתיחת בתי הספר. כבר מראשית המגיפה המומחים המליצו לעשות בדיקות קורונה לתלמידים בהגיעם לבתי הספר, כדי לדגום את מצב התחלואה במוסדות החינוך. זה אמנם מצריך טכנולוגיה ומשאבים, אך יכול לסייע בשמירת מערכת החינוך פתוחה. עם זאת, שנה לאחר פרוץ המשבר וערב יציאה מהסגר השלישי של מערכת החינוך - שום מיזם כזה לא מקודם, פיילוט שנעשה בכמה ערים נבלע באינספור המיזמים, ובינתיים, מי שמשלמים את המחירים הם התלמידים. 

לא כל יום פורים 

כל מי שביקר בבית ספר יודע כמה קשה לשמור על ההנחיות, לעטות מסיכה לאורך כל היום ולשמור על מרחק - ולכן חשוב לקדם את הבדיקות כדי לקטוע את שרשרת ההדבקה. 

בד בבד, חג הפורים, שיצוין ב־25 בפברואר, הוא מועד קריטי למערכת החינוך, שתצטרך להחליט אם ובאיזו מידה יחגגו התלמידים בבתי הספר. מחד גיסא, ביטול חגיגות התחפושות בבתי הספר עלול להיות מכה מורלית קשה עבור תלמידים והורים רבים, שממילא איבדו אמון במערכת החינוך. מאידך גיסא, מסיבות פורים גדולות, גם אם לא בתוך בתי ספר, עלולות להקפיץ את התחלואה בקרב התלמידים. בשנת הלימודים הקודמת תרמו מסיבות הפורים בבתי הספר, בעיקר בתיכונים, להדבקה - גם אם נערכו מחוץ לשעות הלימודים. ובכלל, מרבית ההנחיות למוסדות הלימוד הן כי כל תלמיד אוכל בנפרד ובמרחק רב ככל האפשר מהתלמידים האחרים, מאחר שהדבר נעשה ללא מסיכה. 

ימי הלימוד בחופשות 

גם סוגיית ימי הלימוד בחופשת הפסח ובחופש הגדול עדיין לא נסגרה סופית. המורים, מבחינתם, מלמדים מרחוק, וכל יום לימוד שכזה שווה ערך ליום לימודים בכיתה. לכן אין שום סיכוי שיסכימו ללמד ימים נוספים על חשבונם. 

פרויקט "בית הספר של פסח" ו"בית הספר של החופש הגדול" נתנו עד כה מענה בדמות "בייביסיטר". אלא שהשנה הפערים הלימודיים עצומים, כל יום בבית הספר חייב להיות מנוצל לטובת לימודים ועולה השאלה אם למסגרת כזאת תהיה אפקטיביות ברמת הלימודים. 

לצד זאת, צפויה שוב לעלות סוגיית התקציב, ומהיכן יגיע הכסף לפרויקט זה. 

סגר רביעי

לסיכום, במובנים רבים כבר אפשר לדבר על השנה האבודה של מערכת החינוך, בעיקר עבור תלמידי ה'-י', שתמיד היו ראשונים להיכנס לסגר והאחרונים לצאת ממנו. גם כעת, ערב היציאה מהסגר השלישי, תלמידים אלה עדיין לא חוזרים לבית הספר, וגם אם יחזרו אף אחד לא יכול להבטיח שמערכת החינוך לא תיכנס לסגר רביעי.

שר החינוך יואב גלנט אמנם כבר הצהיר לפני הסגר השלישי כי ישאיר את בתי הספר פתוחים בכל מחיר, אלא שבלחץ משרד הבריאות התקפל ובתי הספר נסגרו. בעקבות זאת, ללא תוכנית אמיתית, ללא פיצול וקפסולות אמיתיות - ספק אם מישהו יוכל להבטיח כי בתי הספר לא ייסגרו בפעם הרביעית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו