מומחי האוניברסיטה העברית פרסמו היום (חמישי) נייר עמדה חדש, שבו המליצו לפתוח את גני הילדים ביישובים ירוקים וצהובים אופן מיידי. לדבריהם, הנזק הכרוך בסגירה גורפת של מסגרות החינוך עולה על התועלת שבסגירתם.
כמו כן, המומחים ציינו כי התחלואה בקרב ילדים עולה, וגם כך גם חלקן היחסי של נשים בתחלואה. לפי המומחים, עליית התחלואה בקרב ילדים ונשים התרחשה גם ואולי בעיקר בתקופת הסגר. עוד מצאו המומחים כי הבתים הפכו למקור הדבקה -בעיקר במשקי בית גדולים וצפופים.
בדו"ח נכתב כי "מכיוון שילדים יכולים להדבק בכל מקום, לרבות בבית, בקהילה, ובבית הספר, עלינו להגן עליהם ועל כלל המסגרות. לפיכך יש צורך בפתיחה זהירה של מערכת החינוך תוך הקפדה יתרה על כללי ההיגיינה, הריחוק החברתי, אוורור וצמצום הצפיפות בכיתות, עטית מסכות, ולמידה באוויר הפתוח כדי להקטין ככל שניתן את הסיכון להדבקה בקרב תלמידים. כמו כן נדרש ניטור משמעותי ע"י תכנית מגן חינוך. כך נגן על צוותי ההוראה והקהילה".
"בנוסף יש צורך לשנות את מדיניות הבידודים במסגרות החינוך. ניתן לקצר את משך הבידודים ולהקטין את היקפם רק לאוכלוסיה שנחשפה בפועל לסיכון ממשי להידבק (כפי שנעשה במערכות גדולות אחרות בישראל כמו צוותי רפואה ומערכת הבטחון). כך ניתן יהיה ליצור רצף לימודים ולצמצם את הפגיעה הכלכלית למשפחות ולמשק כולו", הוסיפו.
המסמך הוכן ע"י הצוות הבין תחומי לילדים וקורונה של הדסה והאוניברסיטה העברית: דר' אלכס גיללס-הלל, דר' חגית הוכנר, פרופ' דוד חיניץ, ד"ר קטיה יז'מסקי, פרופ' אמנון להד, פרופ' אורלי מנור, פרופ' רן ניר-פז, פרופ' אורה פלטיאל, מר ארי פלטיאל, פרופ' רונית קלדרון-מרגלית, פרופ' חן שטיין-זמיר.