בגיל 61, שאותו יחגוג חמישה ימים אחרי הגשת הרשימות לכנסת ה־24, עפר שלח יודע הרבה על פוליטיקה. יודע מה המחיר האישי של שמונה שנים במקצוע, יודע איך זה לנשוך שפתיים ולתת ל"קוקפיט" לנהל, יודע איך מרגישים כשהשותף לשעבר מדיח אותך מקבוצת הווטסאפ המפלגתית בגלל שדרשת בחירות דמוקרטיות, ובעיקר יודע שבלי חיבורים בשמאל, הוא בבעיה.
יו"ר מפלגת "תנופה", שכיום לא מתקרבת לאחוז החסימה בסקרים, מודה ש"השמאל נמצא בסכנה קיומית". לשיטתו, כחול לבן הביאה לקיצו את הניסיון להקים מחנה מרכז־שמאל: "הביאו רמטכ"לים להוביל. אנשים שלא נקטו עמדה ציבורית בשום דבר כמו גבי אשכנזי או בני גנץ, עומדים וממלמלים משפטים כמו 'אין ימין ואין שמאל, ישראל לפני הכל' ומצפים שזה יעבור איכשהו. חייבים ליצור כוח שיש לו סדר יום ברור ועוצמה פוליטית, וזה יושג רק על ידי חיבורים.
"מפלגת 'תנופה' יחד עם 'העבודה' ו'הישראלים' זה החיבור הטבעי שייצור גוש עם כוח פוליטי שלהערכתי יכול להגיע למספר דו־ספרתי של מנדטים. תהיה לו יכולת לשבת גם בקואליציה, שיוביל אותה גדעון סער. ודאי שאני רואה את עצמי יושב עם זאב אלקין. אדע לשבת מול סער ואלקין, לייצג את הצד שלי ולהגיע להסכמות שיאפשרו לקואליציה לתפקד".
על הקשר עם יו"ר העבודה מרב מיכאלי ויו"ר הישראלים רון חולדאי, הוא מספר: "מרב ואני חברים, חדר ליד חדר בכנסת. למרות כל השנים שבהן היינו בתקשורת, לא הכרנו שם. היא היתה איתי בוועדת חוץ וביטחון, עשתה עבודה רצינית, אנחנו שותפים. את חולדאי פגשתי לארוחת צהריים קבועה אחת לחודש במסגרת ידידות מקצועית. מה צריך לקרות כדי שנתאחד? אני בא לחדר המשא ומתן בלי דרישות מוקדמות".
לא עובד דרך הג'י־מייל
בניגוד לראשי מפלגות אחרים, שלח פועל בגלוי ומחפש סדר בבלאגן בגוש השמאל. בזמן שאחרים מצהירים בעיקר בתקשורת על רצון לחיבורים או מפעילים שליחים מטעמם, הוא מאמין בפניות ישירות ויוזם את המגעים בעצמו. "אני לא מהממתינים, בפוליטיקה זה נחשב לחולשה. אם אני חושב שמשהו צריך לקרות אני פועל כדי שהוא יקרה. בניגוד לגנץ, שהצהיר בתקשורת שהוא רוצה חיבורים באופן כללי ושלח זימונים בג'י־מייל, אני אמרתי לחולדאי ולמיכאלי שזו טעות ברמה האנושית - אבל טעות מהמעלה הראשונה - לעשות חיבורים בלילה האחרון.
"אני מבין, כל אחד רוצה לשמור לעצמו את האופציות פתוחות. אבל חיבור עושים מוקדם. הנה, החיבור המוקדם של בוז'י הרצוג עם העבודה וציפי לבני עם קדימה בשנת 2015 הצליח. גם החיבור של גנץ עם 'חוסן לישראל' ובוגי יעלון עם תל"ם ב־2019 היה נכון ומוקדם. בחיבור מוקדם, מעבר לנוחיות, יש אנרגיה ותנופה. חיבור של הרגע האחרון נראה כמו משהו שאנשים עושים כדי להציל את עצמם".
שלח היה הראשון שכינס מסיבת עיתונאים לפני כשבועיים וחצי וקרא לחיבור בשמאל, עם פנייתו אל 'הישראלים' ו'העבודה'. שעות ספורות אחריו באותו היום כבר הצטרפו אחרים. האחרון לעשות זאת היה גנץ, שאסף את עצמו בימים לא פשוטים בכלל, הכוללים נטישת תשעה חברי כנסת בזה אחר זה. הוא נפרד מלוגו "כחול לבן" ברקע שמאחורי הפודיום שעליו עמד כדי לשדר שהוא פנוי להתמסרות. כשסיים את הצהרתו, שלח מטעמו זימון במייל לכל ראשי מפלגות המרכז־שמאל למפגש, שבאותו הערב כמובן לא קרה.
"באותו היום דיברתי על משהו שהוא בעיניי נכון בדיוק להשקפתי, יש בו חיבור טבעי שמייצר גוף עם יכולות", מסביר שלח. "מה עשה באותו ערב גנץ? נאם בשעה 20:00 לתקשורת, ו־56 דקות אחר כך מפלגת כחול לבן הוציאה זימון בג'י־מייל לראשי המפלגות עם הכותרת 'בחינת איחודים'. זימון כמו בצבא, לפי סדר אל"ף־בי"ת - הורוביץ, זליכה, חולדאי, יעלון, ליברמן, לפיד, פרץ. אני הייתי רשום אחרון כי שלח זה ב־ש'... לא ברור, זה היה משהו בין אקט יחסי ציבור למחשבה שאולי נגיע".
"אני לומד הרבה מהליכוד"
למרות חמשת המנדטים המסתמנים לכאורה שעוד נותרו לכחול לבן המתפרקת ויכולים לשרת איחוד בגוש - לצד תקציב שמן לטובת קמפיין בחירות שאליו מפלגות רבות לוטשות עיניים - שלח לא מתבלבל. בדבריו הוא מחזק למעשה את חרם המחנה שסובל ממנו גנץ, לאחר שהפר הבטחת בחירות ונכנס לממשלת נתניהו בעקבות משבר הקורונה. "גנץ שבר את הלב למחנה המרכז־שמאל. אם היה מרים טלפון, מבחינתי לא היתה שיחה. לא דיברתי איתו מהיום שהתפרקה כחול לבן".
לפי התרסקות "הישראלים" בסקרים מתחת לאחוז החסימה ולאור הרענון במפלגת "העבודה" עם היו"ר הנכנסת, נראה שעתיד גוש השמאל בידיים של מיכאלי.
"אני שמח שמפלגת העבודה יצאה מהפלונטר שבו היתה עוד בשבוע שעבר. מרב אמרה השבוע שהיא קוראת לי להתמודד בפריימריז של מפלגת העבודה. אני יודע מאיפה זה בא. היא התכוונה שתשמח לראות אותי. אבל יש לי מפלגה, יש לי אנשים מעולים ובהנחה שיהיו חיבורים, כל חיבור יתברך בהם ביותר מ־30 ארגוני עצמאים, שמביא עימו סגני ב'תנופה', רועי כהן (נשיא להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל). במפלגה שלי גם נמצאת דוברת צה"ל לשעבר, תא"ל (מיל') רות מלכי־ירון, שהיא מופת של שירות ציבורי. בעיניי החיבור הטבעי שצריך הוא מובהקות רעיונית ויכולת פוליטית".
עזבת מקום בטוח, מס' 2 של לפיד ב"יש עתיד", כדי להיות במקום לא בטוח. אני מניחה שלא תודה לעולם שאתה מצטער על כך.
"מרתק אותי שאני לא מצליח להכניס את זה לתודעה. לא באתי לפרק את 'יש עתיד', שהייתי ממייסדיה. אעשה הקבלה לצורך הדיון - יש עתיד היא צעצוע של לפיד, ובעיניי מפלגה היא לא צעצוע של בן אדם. כשאמרתי ללפיד שאני דורש בחירות לראשות המפלגה, הנחת העבודה שלי היתה שהוא ינצח. מה אמרתי לעצמי? אם זה אכן יקרה, אני אקום בבוקר ואלך לעבוד. הצעתי את הבחירות כי אני בראשות 'יש עתיד' יכול לפרוץ הרבה נושאים מעל ראשו, בראש ובראשונה סוגיית החרדים.
"אני האיש שהעביר את חוק הגיוס ב־2014. אחרי שעשיתי זאת, כל פוליטיקאי חרדי - ביניהם ליצמן, גפני ודרעי - יגיד שאמנם איתי יש להם ויכוח, אבל אפשר להגיע יחד להסכמות ולהבנות. זו תקרת זכוכית שיכולתי לפרוץ ב'יש עתיד' אם הייתי נשאר. שוב, הייתי ממשיך שם שמח וטוב לב גם אם הייתי מפסיד בפריימריז על ראשות המפלגה".
המחיר שאתה משלם היום היה שווה את המהלך?
"אני מוכן לשלם על הדברים שנכנסתי בשבילם לפוליטיקה. שמדינת ישראל שנולדתי בה, גדלתי בה ונפצעתי בהגנתה תהיה דומה לחזון ולאמונות שלי. מה שראיתי ביש עתיד היה סכנה למערכת הפוליטית - הרגשתי שאני חייב לפעול. התשובה של לפיד לא הפתיעה אותי, אבל יכולתי מנגד לא לעשות כלום. כיסא בכנסת הוא לא שאיפה בשבילי, אחרי שמונה שנים בכנסת הרבה ממה שרציתי עשיתי, יש לי עוד לעשות".
אתה עוד מרגיש מודר לחלוטין גם מסביבת לפיד, או שהזעם נחלש?
"הורחקתי מ'יש עתיד' על ידי בן אדם שהתנהג כאילו המפלגה היא נחלתו הפרטית ואינו מוכן לדון. לפיד הרחיק אותי מיש עתיד באופן שבו מתנהג אדם באופי של צעצוע ששייך לו. זה חלק מתקרת הזכוכית ביש עתיד וכולם, כולל התקשורת, מקבלים את זה. מפלגה שרוצה להיות מפלגת שלטון לא יכולה להיות צעצוע של מישהו. אני לומד הרבה מהליכוד. זו מפלגה חיה ובועטת שקשורה לשטח ועם שורשים בכל מקום. אני חושב שמפלגת שלטון צריכה להיות כזו, למרות שפריימריז בשיטה ובמבנה של הליכוד מגדיל את הכוח העצום של קבלני הקולות על הנבחרים וכל מי שנמצא בכנסת".
כסף להשקיט את העם
נכנסת לכנסת על תקן איש הביטחון של "יש עתיד". כיום נראה שעברת תהליך. "תנופה" עוסקת בעיקרה בכלכלה ובחברה.
"זה עניין של מה שחשוב בנקודות זמן מסוימות, הייתי יו"ר ועדת הקורונה וגם את החיבור עם רועי כהן, אצלי ברשימה, אני רואה כמשלים מבחינתי. בתחום הביטחוני למדתי ועסקתי ארבע שנים בוועדת חוץ וביטחון ורכשתי ידע, אותו העברתי גם לתחום הכלכלי־חברתי. המגיפה חשפה את הצורך בהגדרה מחדש של האחריות של המדינה לאזרחים, בהיבט הכלכלי והחברתי. אנחנו בעולם משתנה והרבה אנשים יחליפו קריירות ויש מקצועות הולכים ונעלמים. הביטחון הכלכלי והחברתי שנתנה מדינת הרווחה לישראלים הוא מעורער, וברצוני להעמיד יסודות חדשים - זו המשימה הביטחונית הכי חשובה בישראל.
"העצמאים הם המגזר שהכי נפגע מהקורונה וצריך לפרוס בפניהם רשת ביטחון. הייתי יו"ר שדולת העצמאים בכנסת וטיפלתי בהם. אם היית שואלת את העצמאים לפני חצי שנה מה רוב האנשים רוצים, הם היו משיבים לך: 'שהמדינה תעזוב אותי לנפשי'. כיום העצמאים מבינים עד כמה חשוב הסיוע של המדינה, והזמנים שהולכים להיות לנו אינם רק זמני צרה. חשובה מאוד הדרך שבה המדינה תפרוס לאדם, בניסוח חדש, רשת ביטחון מלידה ועד זקנה. כיום תוחלת החיים עולה יחד עם שאלות יסוד שהמדינה צריכה לתת עבורן את התשובה המעשית לאזרחים".
כשאתה רואה צעירים שמנצלים את החל"ת לרעה - מעדיפים לשבת בים, או לעשות השלמת הכנסה בשחור - איך זה גורם לך להרגיש?
"החל"ת הוא שערורייה. כל מה שנתניהו הציג הוא שהמדינה זורקת כסף ממסוקים, כדי להשקיט אנשים. לתת לאזרחים כסף זו לא רשת ביטחון, וכך גם בעניין החל"ת. המודל הגרמני הוא המודל הנכון - המדינה תעביר למעסיקים כסף לטובת שמירה על העובדים שלהם, וחלק השכר של העובדים יסובסד על ידי המדינה בתשלום ישיר למעסיקים. יום אחד החל"ת ייגמר, ואותם אנשים שלא עובדים כרגע ומנצלים את המצב הזה ימצאו את עצמם מובטלים, ללא סיכוי לעבודה כי המעסיקים הולכים ונגמרים, ללא הכשרה לעבודה מתאימה וזה יפגע בדור של בני 25-40.
"כמו כן, ליציאה לעבודה יש ערך חיובי בכל גיל. היא נותנת לאנשים תחושת ערך, הכנסה ומילוי יום. אחד הכישלונות בניהול משבר הקורונה הוא העובדה שהתקופה הזו לא נוצלה כדי להכשיר יותר אנשים לעבוד בהיי־טק. שיעור העובדים בהיי־טק הוא פחות מעשרה אחוזים משוק העבודה, ואנחנו חייבים להעלות אותו ל־15 אחוזים לפחות".
בחרת בשם מחייב מאוד למפלגה. המציאות העתידית תוכיח שצדקת - תנופה פנימה או החוצה מהפוליטיקה?
"השם 'תנופה' נולד לי בזמן ריצה ביער בן שמן. הוא נולד ממש מזמן, כי תמיד חשבתי שאם אקים מפלגה אקרא לה כך - התחלה חדשה, משולבת במומנטום שייקח אותנו לשלב הבא בחייה של המדינה, השלב שבו המדינה תנסח מחדש את הטיפול באזרחיה. את שואלת על המצב ההפוך? אני לא עוסק בזה, יש לי מטרה לנגד עיניי. אבל אני יכול לומר שהיו לי חיים מצוינים לפני הפוליטיקה ויהיה לי חיים מצוינים גם אחריה. אני אסתדר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו