זום, חרדה ונטפליקס: כך השפיעה הקורונה על השימושים שלנו באינטרנט

מלימודים בזום, דרך קניות אונליין וצפייה בסטרימינג ועד דייטים: מגפת הקורונה שינתה את הרגלי השימוש שלנו ברשת, עם 12 שעות ביום מול המסך – כך עולה מדו"ח שפרסמה הבוקר (רביעי) בזק אשר סוקר את הרגלי השימוש וההתנהגות של הישראלים בעידן הדיגיטלי בשנת 2020. מהנתונים עולה כי נכון לסוף השנה הקודמת יש בארץ 6.7 מיליון גולשים, המהווים כ- 76.9% ממשקי הבית.

הגולש הממוצע מוריד כיום קבצים בנפח של כ-12 גיגה בממוצע ביום, עלייה של 30% בתקופת הקורונה, לעומת השנה שעברה. 35% מהבתים בישראל חכמים ו-26% חוו פריצה לחשבון האישי ברשת ו- 21% מהגולשים חוו פגיעה ממתקפת סייבר במחשב או בטלפון החכם. בנוסף, הדו"ח מתמקד במספר תחומים שהפכו מרכזיים בשנים האחרונות כשהקורונה השפיעה על כל אחד מהם.  

השנה בוצע המחקר בצל התפרצות הנגיף הסיני שגרם לכולנו להיות מחוברים מתמיד ובמקביל האיץ תהליכי דיגיטציה בקרב כלל המגזרים והגילאים. לצורך הדו"ח נערך בין השאר סקר בשיתוף מכון המחקר TNS-KANTAR, שבוצע בקרב מדגם של 2,300 מרואיינים הכולל מדגם ארצי ומייצג (גילאי 18+), מדגם בני נוער (גילאי 13-18) ומדגם של המגזר הערבי.

כולנו בבית מול המסך 

מגיפת הקורונה המחישה יותר מתמיד את הצורך של כולנו באינטרנט. מי יכול לדמיין את חייו היום ללא אינטרנט וללא מסך? ואכן הדו"ח השנה מראה כי אנחנו מבלים 12 שעות בממוצע ביום מול המסך, כאשר הסיבות לכך הן השימוש הגבוה במסך לטובת צרכי עבודה או לימודים שעברו מהפך והפכו להתקיים כמעט ורק מרחוק, באמצעות תוכנות כדוגמת זום – כאשר 70% למדו להשתמש בה לראשונה.

רשתות חברתיות

פייסבוק כמובן אחראית לאפליקציות הפופולריות בישראל: 88% מהמשתמשים נמצאים בוואטסאפ, 74% בפייסבוק ו-53% באינסטגרם. בקרב בני נוער, הרשת החברתית הסינית טיקטוק היא המצליחה ביותר, כאשר 42% מהנשאלים העידו שהם משתמשים בה – עלייה של 30% משנה שעברה.

68% מבני הנוער צורכים תכנים אינסטגרם – ירידה של 13% משנת 2019, 87% נמצאים בווטאסאפ – ירידה של 3%, ואילו פייסבוק עצמה נמצאת בצניחה עם 32% בלבד.

רוצים להמשיך לעבוד מהבית גם אחרי הקורונה

המסך הפך מכלי ל"קולגה", כאשר 68% מהנשאלים השיבו שבעקבות מגפת הקורונה הם עברו לעבוד מהבית, מתוכם 63% דיווחו כי העבודה מהבית נוחה יותר וכי רובם ירצו להמשיך לעבוד מהבית גם לאחר הקורונה. לעומת זאת, 69% אחוז מהנשאלים שהם הורים לילדים הלומדים גם הם מהבית מדווחים כי האיזון בין בית ועבודה נפגע וכי 57% מהם עובדים שעות רבות יותר ויעילות העבודה נפגעת, בשל העזרה לילדים. 

הדו"ח הדגיש כי לאימהות עובדות קשה במיוחד, כאשר 43% דיווחו שהן מרגישות אימהות פחות טובות כשהן עובדות מהבית. 

לא רק להורים קשה - גם התלמידים סובלים מול הזום, כאשר 83% מהתלמידים שנשאלו דיווחו על תחושת בדידות, 62% מהבנות ענו כי חוות דיכאון וחרדה ו- 60% מכלל התלמידים שנשאלו אמרו שלא ירצו להמשיך ללמוד בזום.

תרבות ופנאי

בין התחומים הנוספים שעברנו לצרוך מהבית ניתן למצוא גם את תחום התרבות שהמציא עצמו מחדש על מנת להישאר רלוונטי, כאשר 67% מהנשאלים ציינו כי הם צופים במופעי תרבות מהבית, באמצעות האינטרנט. כמו תרבות גם ספורט התחלנו לעשות בבית מול המסך, כאשר 57% מהנשאלים עושים כושר בבית.

יוטיוב היא הפלטפורמה המובילה לצריכת תוכן ספורט, כאשר 71% מהנשאלים שעושים ספורט דיווחו כי מעדיפים להתעמל בבית מול סרטונים שמצאו ברשת. נתון מעודד נוסף מראה כי כ-30% מהמתעמלים בבית ממשיכים במסגרות הספורט (חוגים) ומתעמלים במסגרת שיעורי זום, 24% דיווחו כי מתעמלים באמצעות אפליקציית כושר, כאשר 46% מתוכם הם בני נוער.

בירוקרטיה דיגיטלית ורפואה מרחוק

ויש גם צדדים חיוביים – הבירוקרטיה הצליחה סוף סוף להפוך לדיגיטלית, כאשר 94% מהנשאלים דיווחו כי החלו להשתמש בבירוקרטיה דיגיטלית, מתוכם 69% השתמשו השנה יותר בשירותים הדיגיטליים לעומת השנה שעברה. 

תחום נוסף שצבר תאוצה בשנה האחרונה וגם הוא "הודות" לקורונה הוא תחום הרפואה מרחוק. הנשאלים ציינו כי הם נעזרים ברפואה מרחוק להזמנת מרשמים, התייעצות עם רופא או אחות, הזמנת תרופות הביתה וטיפול פסיכולוגי. עם זאת, 70% מהנשאלים סבורים שקיים חשש לקבלת אבחון שגוי כאשר מדובר ברפואה מרחוק והיו מעדיפים בתחום הזה רפואה בלתי אמצעית.

דייט בשלט רחוק

גם תחום ההיכרויות עבר לגמרי לדיגיטל. אם עד השנה רווקים נעזרו באפליקציות דיגיטליות למטרת היכרות בני זוג, השנה ובחסות הקורונה גם המפגשים עברו לדיגיטל, כאשר 40% מהרווקים יוצאים לדייט מרחוק ו-64% אף מציינים שהדייט המרוחק חוסך להם הרבה זמן. לעומת זאת, 65% מתוכם לא נהנים בדייט מרחוק כמו בדייט רגיל. 

נוסף על כך, מדו"ח בזק עולה כי מרבית ההורים הודו שהשנה הקפידו פחות על הגבלות הזמן שהילדים בילו מול המסכים, כאשר 69% מההורים אפשרו לילדיהם יותר זמן מסך, זאת על מנת להתפנות למשימות שלהם.

בתוך כך, גם הגבלת זמן המסך לתינוקות שהתרופפה בשנים האחרונות, נפרצה משמעותית השנה, כאשר 40% מההורים מאפשרים זמן מסך גם לתינוקות בני שנה עד שנתיים. ואם כבר ילדים, אז מעניין לראות שהטלפון החכם (סמארטפון) הפך השנה לצעצוע המועדף על דור האלפא, כאשר כ-70% מההורים טענו שהילדים שלהם מעדיפים לשחק עם הסמארטפון בפער ניכר של עשרות אחוזים, לעומת משחקים אחרים, בהם גינה, לגו, כדור, קונסולות וכדומה.

משדרגים את הבית

כאשר כשליש מהציבור ציין שרכש השנה רהיטים און ליין ובנוסף, כ-30% מהם אף הגדילו את כמות האביזרים לבית השנה באינטרנט. עוד עולה מהדו"ח כי מעל 70% מהנשאלים ציינו ששידרגו את תשתית האינטרנט וציוד המחשוב בבית. רק 30% מהציבור שעבר לעבוד מהבית נהנה מסיוע במימון השדרוג ממקום העבודה. עוד עלה מהדוח כי רק 11% מהתלמידים קיבלו מימון או ציוד מהרשויות המקומיות או משרד החינוך.

צרכנות חדשה

לראשונה המגמה התהפכה והקניות באינטרנט עקפו את הקניות בחנויות הפיזיות, כאשר 90% מאיתנו העבירו את הקניות שלהם לרשת בשנה החולפת. 66% מהציבור ציינו כי הגדילו את ההוצאות באון ליין השנה. עוד נתון מעניין העולה מן הדו"ח מראה כי 56% מהציבור מעדיף לקנות און ליין מאשר בחנות פיזית, במטרה להוריד את הסיכון להדבקות מקורונה. התחומים בהם נצפתה בעיקר העלייה במכירות און ליין היו מחשבים וסלולר, בגדים ונעליים, ספרים ומכשירי חשמל.

בנוסף, 48% ציינו כי החלו להעביר כספים באמצעות אפליקציות דיגיטליות. עוד נתון מעניין העולה מהדו"ח בנושא צרכנות מראה כי השנה יותר מתמיד הצרכנים פרגנו לעסקים מקומיים, כדי לתמוך בכלכלה מקומית, כאשר מעל 80% קנו באתר ישראלי, לעומת 56% שקנו באתר בינלאומי.

למרות הכל, הקורונה לא רק שינתה את תמהיל ההוצאות, אלא יצרה לחץ כלכלי לצמצום ההוצאות כאשר 37% קנו פחות ברשת בשנה האחרונה בגלל דאגה מהמצב הכלכלי האישי.

הסטרימינג מזנק

השהות בבית הגדילה את צריכת תכני הווידאו, כאשר 93% מהציבור צופים בסטרימינג (צפייה ישירה). עוד עולה מן הדו"ח כי אחוז הצופים בתוכן וידאו בסטרימינג באמצעות הטלוויזיה גדל השנה ועומד על 51%, זאת לעומת 26% בשנה הקודמת. 

נתון נוסף מעניין מראה כי הציבור לא רק צורך יותר תכני וידאו, אלא גם מאזין יותר למוסיקה באמצעות הרשת עם 90% מהנשאלים צורכים מוסיקה און ליין. גם תחום האזנה לפודקאסט עם 40%. סה"כ 40% מהנשאלים מאזינים יותר השנה לתכנים און ליין מבשנה שעברה.

הערוצים המאזינים ביותר על פי הדו"ח הם Spotify, Youtube Music, ערוצי היסטוריה, כלכלה וכדומה. עוד נתון מעניין מראה כי אנחנו מאזינים בעיקר לתכנים בבית לפני השינה ובזמן של ניקיונות בבית. ובין צפייה להאזנה הגיימרים לא הפסיקו לשחק והפכו כבדים יותר. כ-70% מבני הנוער בגילאי 13-18 משחקים בממוצע מעל 20 שעות בשבוע.

חדשות

כולנו מוצפים בתכנים ותוך כדי גם מוצפים בעדכוני חדשות. מהדו"ח המסכם את השנה האחרונה עולה כי זמינות הרשתות החברתיות הופכת למשמעותית בהתעדכנות החדשותית שלנו, אך עם זאת אנחנו לא לגמרי סומכים עליהן.

מן הדו"ח עולה כי 60% מקרב הנשאלים מתעדכנים בחדשות באמצעות הרשתות החברתיות, כאשר רק 19% חושבים שהמידע החדשותי ברשתות החברתיות אמין. 76% מאיתנו מתעדכנים בחדשות באמצעות אתרי חדשות ישראלים באינטרנט. 

עד כמה אנחנו חושבים שהמידע החדשותי ברשתות החברתיות אמין? 63% מאיתנו לא מזהים אם המידע החדשותי ברשתות אמיתי או מזויף (פייק). וגם אחרי שבדקו את המידע, כמחצית עדיין לא מצליחים להבין בין מידע אמיתי ומזויף. פוליטיקאים, שימו לב: הציבור חושב שרוב המידע שמפרסמים הפוליטיקאים ברשתות החברתיות לא אמין.

בדידות

אמנם כולנו שידרגנו את היכולות הדיגיטליות שלנו השנה, אך מסתבר שתקופת הקורונה עולה לנו בבריאות הנפשית: 80% מהציבור ציין שהמחסור במפגשים חברתיים גורם להם לתחושת בדידות ו-57% חשים תחושות דיכאון וחרדה. מלבד תחושות נפשיות, הקורונה עולה לנו גם בבריאות הפיזית – 70% דיווחו על כאבים שלא היו בעבר או שהחמירו, חוסר ריכוז (78%) ונדודי שינה (66%).

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו