הקרב על החיסונים בשב"ס עובר לבג"ץ: חמישה ארגוני זכויות אדם עתרו הבוקר (ראשון) לבג"ץ נגד החלטת השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה שלא לחסן אסירים, בניגוד להנחיית משרד הבריאות. העתירה הוגשה על ידי הארגונים רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח, עדאלה, המוקד להגנת הפרט ורבנים לזכויות אדם, באמצעות עורכי הדין תמיר בלנק ואן סוצ'יו.
באמצעות עתירתם, דורשים הארגונים להורות לשירות בתי הסוהר לחסן את כלל אוכלוסיית האסירים, על פי מתווה תעדוף החיסונים שקבע משרד הבריאות, בדגש על אסירים בגיל 60 ומעלה וכאלה שנמצאים בקבוצות סיכון. בנוסף, העתירה דורשת למנוע משב"ס לתעדף מתן חיסונים לסגל בתי הכלא על פני הענקתם לאסירים.
העתירה הוגשה לאחר שהשר הבהיר שלשום למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד עמית מררי, שאין בכוונתו לסגת מהנחייתו שלא לחסן אסירים בשלב זה, אלא חברי סגל שב"ס בלבד. בכך, דחה אוחנה את הנחייתו של מררי, שהודיע לו בשישי כי החלטתו שלא לחסן עצורים ואסירים "ניתנה בחוסר סמכות, ולפיכך אינה יכולה לעמוד". בעקבות סירוב השר אוחנה לחזור בו מהנחייתו, עתרו היום הארגונים לבג"ץ.
חוות דעת מטעם איגוד רופאי בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית בישראל צורפה לעתירה, וזו קבעה כי "יש להתייחס לאסירים כאוכלוסייה שבויה. בהקשר של הקורונה, מדובר באוכלוסייה בסיכון, הן בשל מחלות רקע והן בשל הימצאותה בתנאי צפיפות המגבירים את הסיכון לתחלואה ותמותה". לפיכך, קבע האיגוד, "ישנה חובה אתית על מדינת ישראל להציע את החיסונים לאוכלוסיית האסירים".
"על פי הגורמים המקצועיים, אסירים הם אוכלוסייה הנמצאת בסיכון ויש לפעול לחסן אותה במקביל לחיסון קבוצות הסיכון באוכלוסייה הכללית", נכתב בעתירה. לטענת העותרים, למרות זאת ולמרות ההנחיות הברורות שניתנו, העובדה שיש חיסונים והחובה החוקית והמוסרית להגן על הכלואים, עד היום לא החלו המשיבים בחיסון האסירים.
ענת ליטוין, מנהלת מחלקת כלואים בעמותת רופאים לזכויות אדם: "האחריות על בריאותם של כלואים צריכה להיות של מומחים בתחום. עיכוב חיסונם עד כה מדגים את הדבר באופן הברור ביותר. יש לזכור שהחלטות גרועות בנוגע לבריאותם קורות על בסיס יומיומי ונושא החיסונים כלל אינו יוצא דופן. יש לפעול מיידית להעברת האחריות לבריאותם של כלואים לגורם מקצועי".
במכתב שאוחנה העביר בשבוע שעבר ללשכתו של מררי, הוא כתב: "לאחרונה הנחיתי כי יש להשלים את חיסוני סגל שירות בתי הסוהר, שלהבדיל מהאסירים - נכנס ויוצא מבתי הסוהר ועל כן מידת הסיכון בקרבו גבוהה יותר, בטרם מתחילים בחיסוני אוכלוסיית האסירים. גם לאחר שיושלם המהלך של חיסוני הסגל, אבחן את חיסוני האסירים ביחס להתקדמות. החיסונים בקרב אוכלוסיית אזרחי ישראל שאינם אסירים".
"יש לכם, ולכל מי שמעוניין בכך, עד יום 21 בפברואר להגיש את שמכם באחת מרשימות המועמדים לכנסת ה-24 ,ובמידה שתיבחרו לכנסת ולממשלה, בהחלט תוכלו לעשות כן. עד אז, הואיל והאחריות על כלל הגופים הכפופים למשרד לביטחון הפנים מונחת על כתפיי, ואת הדין וחשבון לציבור אתן אני, ולא אתם - החלטתי תעמוד בעינה", כתב השר.
בעבר נטען כי השר מעדיף שלא לחסן את אוכלוסיית האסירים בשל התנגדותו לחיסונם של האסירים הביטחוניים, בהם מחבלים מורשעים עם דם על הידיים, וכי הוא ממתין למנגנון שיאפשר לעשות הבדלה בין האסירים הישראלים לביטחוניים.
החלטת השר עוררה סערה במערכת הפוליטית. בחודש שעבר, קרא חבר הכנסת משה ארבל (ש"ס) לאפשר לאוכלוסיית האסירים להתחסן וטען כי מדובר באוכלוסיה פגיעה ורגישה. "לנוכח חשיבות החובה לשמירה על בריאותם של האסירים כחלק מזכויות האדם המעוגנות בחוקי היסוד ובשכל הישר, מדוע לא יחל באופן מיידי מבצע החיסונים של האסירים ומתן היתרים בהתאם לביקורי משפחות והתייחדויות לאסירים המחוסנים", כתב חבר הכנסת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו