השיחות בכיכר רבין בתור הבלתי נגמר של חיסונים ובדיקות הקורונה מייצרות מציאות משעשעת.
הרי להתכנס כבר אי אפשר זה תקופה ארוכה, אז התור שנראה כמו נחש ארוך ומתפתל הופך לפתע להיות המקום שבו צעירים מעבירים בו את הערבים. כן, המילה היא צעירים. אם לשפוט על פי מראה עיניים, רוב האנשים שמגיעים להתחסן במתחם הענקי בכיכר רבין בת"א לא מתקרבים אפילו לגיל 60.
אז איך הם עושים את זה?
המדגם הבלתי מייצג בכיכר מביא עימו שלל הסברים. חלקם של הממתינים בתור לחיסון הגואל באמת סובלים ממחלות רקע כמו אסטמה, בעיות לב וצרות נוספות ואילו האחרים מאמצים את "שיטת מצליח" הישראלית הידועה לשמצה.
"אני עובדת בזה כבר מאז שהתחילו, במדינה הזאת בסוף מי שמתעקש מצליח" סיפרה תמר, אישה בשנות הארבעים לחייה שהתחסנה לקורונה והגיעה למתחם עם בעלה. "הלכתי שלושה ימים לאיכילוב ובסוף הצלחתי. קיבלתי חיסון בלילה אחרי שכבר לא היה צריך ואם לא היינו מגיעים, ככל הנראה היו זורקים את זה לפח. קופות החולים מקבלות על זה כסף, אז מה אכפת להן בכלל מי מגיע לקבל חיסון". כעבור חצי שעה נתקלתי בה שוב. בעלה בניגוד אליה, יצא בידיים ריקות ולא חוסן, הדרכון הירוק יחכה בשלב זה.
"אם תיסע לכפרים הערביים בשבת אתה מקבל חיסון ברגע", אמר אסף, בעל בית קפה תל אביבי מוכר. ניסיתי לברר מאיפה הביטחון שככה בכפרים הערביים מחסנים בלי בעיה: "פשוט לא מעניין את הציבור הזה להתחסן, ובמקביל היהודים לא אוהבים לבוא בשבת. קח לדוגמה את השבת האחרונה, בכל הערים הערביות אפשר היה לבוא להתחסן בקלות בלי תור, לא היה שם אף אחד - רק יהודים".
נדמה שחלקים גדולים מתושבי תל אביב ומשאר חלקי הארץ שפגשנו בתור, מתעקשים שצריך לחסן קודם את האוכלוסייה המבוגרת.
מצד שני, קיימת תחושה לפיה רוב הקשישים כבר התחסנו, אז למה בעצם לא לתת לכולם את המנות שלהם? "אם בצבא כל סגני האלופים הצעירים מתחסנים, למה לא נותנים למורים? מה יותר חשוב עכשיו, איזה קצין או שהילדים יוכלו ללכת למסגרות?" סיננה אחת הממתינות בתור.
קבוצות הווטסאפ של ההורים במסגרות השונות תוססות בימים האחרונים, נוכח העובדה שנשות הצוות בגנים השונים בתל אביב מגיעות לרוב מבני ברק ורמת גן, שתי ערים שהקורונה מכה בהן בעוצמה. נדמה שההורים הצעירים היו שמחים לוותר על החיסון שלהם רק כדי שהמורים והגננות של ילדיהם ילמדו גם בימי שישי, דבר שראש העיר רון חולדאי מתנגד לו בכל תוקף.
נושא השיחה הרווח בתור לחיסוני הקורונה בתל אביב התרכז בעיקר בשאלה ובתעלומה מה באמת יוצא מבטן האדמה בצומת הרחובות פנקס ומרים החשמונאית הסמוכים מרחק 100 בתים מאיזור החיסונים. גז? נפט? מינרלים? כשהריח מהאזור ממשיך להתפשט מדי לילה ברחבי הצפון הישן של תל אביב, הקורונה מדאיגה לפתע אפילו פחות. "בסוף כולם יתחסנו הרי, השאלה המפחידה באמת היא מה יקרה אם פתאום יהיה פיצוץ שירים חצי עיר, הרי לא באמת מספרים לנו את כל האמת על מה שיוצא שם מהאדמה", סיפרו הממתינים בתור.
ובאשר אלי, גם הפעם כל הניסיונות שלי כשלו. "אדוני, למה כתבת באתר של העירייה שאתה בן 60", שאלה אותי הגברת הנחמדה בכניסה לאוהל החיסונים הגדול, ואני מבין שגם הלילה אשאר חשוף למעללי הנגיף האכזר.
בשבועות הקרובים אני מתכוון להגיע הנה פעם בכמה ימים, במארס יתפרק האוהל והרכבת הקלה תעלה על המסילה, עד אז אני מאמין שמישהו כבר יסכים לחסן גם אותי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו