באפריל האחרון, בשיא הגל הראשון של הקורונה, רעדו אמות הסיפים במדורי האופנה והרכילות: הדוגמנית והשחקנית ריף נאמן וחברת האופנה "קסטרו", ששכרה את שירותיה כפרזנטורית טרייה - נפרדו בטונים צורמים. החברה הסבירה שזה המשבר הכלכלי, סוכניה של נאמן איימו בפנייה לבית משפט, ולבסוף הסתיימה הפרשה בפיצוי בהסכמה משותפת.
"אני שומרת על הפרטיות שלי ולא מכבסת את הכביסה המלוכלכת בחוץ, ופתאום זה קרה, לא בשליטתי", מתייחסת נאמן לפרידה. "לא אשקר. היה משבר לא קל, אבל כל העולם נכנס אז למשבר שלא ידענו לאן הוא ילך.
"הספקנו לצלם קמפיין אחד בקניה (שעלה ביוני 2020; ע"ס), ואחר כך דברים לא הסתדרו. בעבודה הזאת לומדים שיעורים. אבל סיימנו יפה, כחברים. זה לא עניינים של חיים ומוות. תמיד יגיע משהו אחר".
נעלבת מההתנהלות מולך?
"לא, כי אסור להיעלב. זאת עבודה. אם הם היו אומרים, 'ריף היתה לא מקצועית ולא נמשיך איתה', אולי הייתי נעלבת. אבל זה לא היה הסיפור. אני מבינה שיש פה חברה גדולה במשבר, שהגנה על עצמה, ואנחנו הגנו על עצמנו. זהו".
קיבלת בסוף את הכסף?
"קיבלתי את מה שמגיע לי".
מהכסף הזה קנית את תיק איב סן־לורן שעל השולחן?
"לא, מכסף אחר. ויש לי רק אחד כזה".
* * *
נאמן (23) נולדה וגדלה במועצה מקומית כפר תבור. "אני ילדת מושבה הכי קלאסית שאתה יכול לדמיין. אין חוג שלא הייתי בו - תיאטרון, היפ הופ, התעמלות קרקע. כשאנשים מהמרכז שומעים שאני במקור מושבניקית, הם חושבים שזה סוג של החלל החיצון. אבל הי, זה לא שאני מתעוררת בבוקר ויוצאת לטייל בשדות".
היא בתם של איריס (50), עובדת בחברת ביטוח, ותמיר (56), משיט ספינות בינלאומי ברישיון. אחות לסבינה (32), עובדת בחברת ביטוח, ולצוק (15), תלמיד תיכון. "ההורים שלי אוהבים שמות מיוחדים. בהתחלה לא התחברתי לשם שלי. רציתי שיקראו לי גל או אגם, משהו יותר סטנדרטי, אבל היום אני אוהבת אותו. ריף זה שם לא שכיח, מתאים יותר לבנים, ורק לאחרונה הוא נהיה יותר מיינסטרים. אבא שלי אוהב מאוד את הים, ומשם זה בא. מה שלא היה מובן לאחרים נשמע לו יפה".
כשהיתה בת 10 נקלעה משפחתה למשבר כלכלי, שהסתיים בפשיטת רגל. "אמא שלי אומרת עד היום שאנחנו עשירים בלב. הוריי, שהם חברים מאוד טובים שלי, נתנו לי הרבה לאורך השנים.
"זה לא שעברנו אז לגור ברחוב. היה משבר לא קל, אבל כילדים לא הרגשנו אותו בבית. לא הגענו למצב שאין אוכל, ותמיד היה סיר חם. אבל בעקבות המשבר אבא שלי נסע לעבוד כמשיט באוסטרליה, ולא ראיתי אותו שנה וחצי. אני זוכרת שהוא לא היה בבית והיה לי קשה. היום ההורים שלי בסדר, וזה מאחוריהם".
זה גרם לך להעריך יותר את הכסף?
"היום אני מעריכה מאוד כסף. פעם הייתי מחשבת כל שקל, וגם היום 100 שקלים זה סכום לא קטן בעיניי. אני לא חסכנית האומה, אבל כן מנסה לשמור על ההוצאות.
"על כל הכסף שיש לי עבדתי לבד, ואני שומרת עליו וחוסכת. אני מעורבת מאוד בעניינים הכספיים שלי ויודעת הכל. בשאר הדברים אמא שלי עוזרת לי, כי אני קלאמזית".
היא למדה ב"כדורי", בית ספר חקלאי רב־תרבותי שבו למד בעבר גם יצחק רבין ז"ל. "התחלתי לעבוד בהפקות איפור ובעבודות של דוגמנית מתחילה בתיכון, והיה לי קשה לתמרן עם הלימודים. אבל בסך הכל הייתי ילדה טובה עם ציונים סבבה. לא גאונת הדור, אבל בסדר".
כילדה הכי יפה במושבה עמדה באור הזרקורים כבר בגיל 8, כשהצטלמה בפעם הראשונה לקמפיין זיתים ולמותג האופנה בלו בירד ("מסביב סידרו אותי ואיפרו אותי, וזה היה ממש כיף"). בגיל 15 הצטרפה לסוכנות של סוכן העל רוברטו בן שושן, ובתוך שבע שנים הפכה לאחד השמות החמים והמבטיחים בתעשייה. הדרך לשם, עם זאת, לא היתה תמיד קלה.
"נחשפתי לעולם הזה בגיל צעיר והרגשתי כמו בחוג. הייתי מראה את הצילומים אחר כך לכולם בכיתה, וזה היה נעים. לא חשבתי אז להיות שחקנית, ולא ראיתי את עצמי על במות וסטים, אבל נהניתי מתשומת הלב".
איפה נרשמה נקודת המפנה?
"עם הזמן התחלתי בהפקות איפור וכלות, וכשהייתי בת 16, בכיתה י', כבר נסעתי לפגישות עם אנשי תעשייה במילאנו ובמיאמי, מתוך רצון לנסות להצליח בחו"ל, והגעתי פחות לבית הספר. אני זוכרת שבפגישות במילאנו ביקשו ממני לרדת במשקל. הייתי רזה, ובכל זאת ביקשו שארד עוד, וגם אמרו לי שאני נמוכה. בהתחלה ניסיתי לרזות, אבל בסוף הרגשתי שזה לא הדבר שאני הכי רוצה - ושחררתי. הבנתי שזה פחות הכיוון שלי.
"זה מבאס ולא נעים לקבל את ההערות האלה על המשקל, וגם מוריד את הביטחון. התבאסתי, אבל למזלי לא הגעתי למצב של הפרעות אכילה, דבר שקורה להרבה בנות אחרות. אני זוכרת שהתקשרתי לאמא שלי ממיאמי ואמרתי לה, 'את לא מבינה, רוצים שאני ארזה עוד'. אני בוכה בטלפון, ותוך כדי אוכלת מקדונלד'ס עם צ'יפס".
בדיעבד, ההערות האלה השפיעו עלייך?
"הבעיה המרכזית היא שאין לדברים האלה סוף, כי גם אם הייתי יורדת עוד ארבעה ק"ג, כפי שהם ביקשו, זה לא היה נגמר שם. לכן עזבתי. היום אני מעריכה מאוד דוגמניות, כי אני מבינה כמה חוזק נפשי צריך בשביל זה. את נשפטת יום־יום על המראה, וזה לא קל. בודקים לך כל הזמן את האגן והחזה והמידות, וזה לא מתאים לכל אחת".
אין בך חרטה שאולי החמצת קריירה בינלאומית? שוויתרת מהר מדי?
"לא אשקר לך: במשך כמה שנים היו לי תהיות שאולי כן הייתי צריכה לרזות, ושאולי הבחירות שלי לא היו נכונות ולא התמדתי מספיק. אבל עם הזמן זה התנדף. המשכתי הלאה, והיום זה לא משהו שמלווה אותי. אני אוהבת מאוד את איך שאני היום ואת המסלול שבחרתי".
העולם עובר בשנים האחרונות שינוי גדול בכל הנוגע לדימוי גוף.
"נכון, ואני רוצה להאמין שגם תעשיית האופנה עוברת ועוד תעבור שינוי כזה, כי יש לאן".
כמי שהתחילה בגיל צעיר, נחשפת גם לחוויות נעימות פחות? אולי הטרדות?
"אני לא מזלזלת בנושא, וכל אחת חווה דברים בדרכה, אבל במקרה שלי, אם זורקים לי הערה - אני ממשיכה הלאה. רק אם מישהו יפר את הפרטיות שלי או יפגע בכבוד שלי, אני לא אעבור על זה בשתיקה. לשמחתי, מעולם לא הרגשתי שצלם חצה איתי את הגבולות, לא בארץ ולא בחו"ל. לא היה לי שום אירוע דרמטי שצרוב לי בזיכרון. זה נושא לא קל, עצוב וחשוב, אבל אני מודה שאני לא נחשפתי ולא חוויתי, זאת האמת".
היום חזרת לדגמן ממקום אחר, כשחקנית מוכרת.
"לגמרי. היום כשיש לי צילומים אני פורחת ונהנית מכל רגע. אני בשיא הביטחון והכיף, הרבה יותר בטוחה בעצמי ומרגישה בנוח".
מה שבטוח מקל עלייך כפרזנטורית של חברת "קרליין".
"נכון, זה הקמפיין הראשון הגדול שקיבלתי, באוגוסט 2019. אני זוכרת שלפני יום הצילומים הראשון הרגשתי לא טוב והקאתי כל הלילה. על הסט חיכתה לי הפקה ענקית, ואני זוכרת שאמרתי לעצמי, 'כל זה בשבילי?' מאפרים אותי לצילומים, ואני עוצרת להקיא. זה היה נורא, כי גם לא יכולתי לשטוף את הפנים".
* * *
בשנים האחרונות מנסה נאמן להשתלב גם במשחק. אחרי "הרבה מאוד אודישנים" שבהם קיבלה סירובים, כעדותה, הגיע בגיל 18 ה"כן" הראשון שפתח לה את המזל - תפקיד בגרסה המחודשת של סדרת הנוער "ראש גדול", ששודרה ב־2017 בערוץ KIDZ. היא עזבה את המושבה בצפון ועברה להתגורר במרכז.
"זה היה שבוע אחרי נשף הסיום בתיכון. ארזתי את עצמי ונכנסתי לדירת שותפים בחולון. משם עברתי לעוד שלוש דירות ברמת גן, ובסוף, ב־2017, הגעתי לתל אביב. היתה תקופה לא קצרה שבה חייתי על שקיות ומזוודה".
המעבר לעיר הגדולה לא תמיד קל.
"נכון, אבל ההורים תמכו בי מאוד, בעיקר נפשית. אני משפחתית מאוד, וזה מאוד חסַר לי. כשהגעתי לתל אביב לא היה לי אף חבר, אף בן משפחה, אף קרוב. כלום. בסוף הסתדרתי, יותר נכון למדתי להסתדר. זאת היתה תקופה לא ברורה, ואז גם התגייסתי לצה"ל, שירתתי כרל"שית של מפקד זרוע היבשה".
לדבריה, במהלך שירותה היא עלתה לאינספור משפטים צבאיים. "הייתי החיילת הכי קלאמזית שיש. באותה תקופה הצטלמתי לסדרה 'על הספקטרום', וצבעו לי את השיער לבלונד. הייתי הולכת עם קוקו בצד הראש, חולצה ורודה מתחת למדים, כפתורים פתוחים, בלי דסקית. לא היה יום שלא נפלה לי הכומתה באוטובוס. היה משפט צבאי אחד שהייתי בו כל כך מבולגנת, שגם האלוף ששפט אותי לא הפסיק לצחוק. אבל למזלי, תמיד ידעתי לצאת טוב מדברים".
אני מעריך שהיופי שלך לא הפריע.
"מבחינתי, זה גם עניין של כריזמה ואופי. לא בזכות היופי אני לא אשפט במלוא החומרה, ולא החיוך שלי יגרום לאחרים לתת לי דברים שאני רוצה".
אגב, בטח אמרו לך שאת דומה לאנג'לינה ג'ולי.
"אומרים לי, אבל אל תכתוב את זה".
בשנה האחרונה היא בזוגיות עם כפיר שיינפלד (33), עורך דין בהכשרתו, איש שיווק ויזם, במקור מהיישוב רעות. הם גרים יחד בדירה בצפון תל אביב, אחרי שהכירו בבילוי משותף באותו בר. הוא הציע לה לשתות - היא בתגובה ביקשה דווקא פיצה.
"כפיר התחיל איתי, ולדבריו הוא לא ידע מי אני. אמרתי לו רק את השם שלי, לא מה אני עושה. היה בינינו איזה קליק שאי אפשר להסביר במילים. למה בחרתי דווקא בו מכולם? כי איתו זה מייד עבד".
יש ביניכם פער של עשר שנים.
"אנחנו בסדר עם זה. יוצאת ממני לפעמים הילדה, אבל יש לנו תקשורת טובה, ובשום שלב הפער בינינו לא היה אישיו. יש דברים שכפיר מבין יותר ממני, ולהפך.
"אני זוגית מאוד באופי שלי. אצלי בית זה משהו חשוב מאוד. בית, משפחה ומה שביניהם. אני צריכה מישהו טוב ויציב לחזור אליו הביתה"
* * *
התפקיד הראשון הגדול שלה הגיע ב־2018, בסדרת הנוער המצליחה "כפולה", לצד נועה קירל, שהפכה להיות חברתה הקרובה. בהמשך לוהקה גם ל"פסטיגל". "לפעמים אתה חי את החלום, אבל אתה לא מבין את זה, כי אתה עסוק בעשייה. אני אסירת תודה, ותמיד זוכרת שהכל הושג בעבודה מאוד־מאוד קשה.
"בתחילת דרכי הייתי נוסעת כמה פעמים בשבוע, שלוש שעות באוטובוס בכל כיוון, רק בשביל אודישן של עשר דקות. לפעמים אני מסתכלת אחורה ולא מבינה איך היה לי בכלל כוח לעשות את זה".
היה מקרה שהתפרקת? שהיית על סף ייאוש?
"הייתי אמורה להשתתף בסדרה 'מלכות' (ששודרה ב־2018 בהוט בכיכובן של ריטה, אורלי זילברשץ־בנאי ומלי לוי; ע"ס). תפקיד רציני ראשון. אבל דווקא בגלל אילוצי לו"ז שלי הייתי צריכה לוותר. אתה לא מבין כמה בכיתי בגלל זה. הרגשתי שהגעתי למשהו שרציתי מאוד - ודווקא אז לקחו לי אותו מהידיים".
המזל חזר להאיר לה פנים בהמשך, כשלוהקה לסדרות "שנות ה־80", "על הספקטרום" ו"שטיסל". השיא נרשם כשהצטרפה לסדרת האקשן הנחשקת ביותר, "פאודה", בתפקיד יערה זרחי, תלמידה במכינה קדם־צבאית שנחטפת מהלך העלילה על ידי מחבלים.
"האודישן ל'פאודה' היה בתשע בבוקר, ואני זוכרת שהתעוררתי כבר בחמש וחצי עם פרפרים ותחושות שלא היו לי מעולם. מרוב התרגשות לא אכלתי, לא שתיתי וגם קיבלתי 'בונוס' - 40 מעלות חום. אמרתי לעצמי, דווקא עכשיו, בשלב הכי קריטי, אני לא יכולה לתת את המאתיים אחוז שלי. זה היה מתסכל.
"הגעתי לסט חולה מאוד, וכולם היו שם, כולל היוצרים של הסדרה, ליאור רז ואבי יששכרוף. בגלל כל ההתרגשות, ברגע שהתחלתי את האודישן, הכל עבר לי. זאת היתה סצנה קשה מאוד, ולא הפסקתי לבכות בה. זה היה ארוך מאוד, ובסוף ניגבתי את הדמעות ואמרתי תודה רבה.
"לא הצלחתי להפסיק לחשוב על הסצנה שבוע שלם. אפילו חלמתי עליה בלילה. פתאום קיבלתי טלפון מליאור רז. הייתי בטוחה שהוא מתקשר מתוך נימוס, להגיד לי תודה שבאתי, אבל אז הוא אמר לי, 'מאוד נשמח שתהיי איתנו'. אמרתי לו 'אוקיי, תודה' קצר כזה, וניתקתי. אחר כך שלחתי לו הודעה שהתגובה המהירה שלי באה מההתרגשות.
"בצילומים עצמם נכנסתי לדמות, הייתי ממש בפנים. העבודה ב'פאודה' לקחה ממני הכל. ממש עברתי לעולם אחר. ביום הראשון צילמנו פרק מסצנה שבה הדמות שלי צריכה 'להתפרק'. כל הבוקר עבדתי על זה, התכנסתי, הגעתי ממש טעונה. אני בוכה ונותנת מעצמי הכל, ופתאום הבמאי אומר לי, 'ריף, חיים שלי, זאת היתה רק חזרה לא מצולמת'. מרוב לחץ שלא אצליח לחזור על זה ביקשתי הפסקה של חמש דקות. כשחזרתי, הכל הסתדר.
"המשחק הוא עבודה עם הנפש שלי. לכל שחקן יש השיטות שלו, ואצלי זה בא מהבטן. לפעמים לא הייתי מחייכת בין צילומים, כי הייתי ממש בתוך הדמות שלי. חזרתי ככה גם הביתה. הדמות של יערה נכנסה לי ללב, וזה דבר שלא קרה לי בחיים".
איך הרגשת בפרק האחרון, שבו יערה נרצחת?
"הייתי מבואסת מזה כל היום. אני זוכרת ששכבתי מתה על הרצפה, וירדו לי דמעות. הבמאי אמר לי, 'ריף, את לא יכולה לבכות, את מתה'. זאת היתה תקופה לא קלה רגשית, אבל במקביל הרגשתי שאני פורחת".
חשבת ללמוד משחק באופן ממוסד?
"חשבתי על זה, אבל השנה זה כבר לא יקרה. המקצוע של שחקן מחייב כל הזמן ללמוד, ואני גם בחורה סקרנית, רוצה להתפתח וללמוד. אני מאמינה שזה יגיע מתישהו. אני צריכה להיות כל הזמן עם היד על הדופק".
אגם רודברג עצרה בשיא ההצלחה שלה ופנתה ללמוד משחק. זה השתלם לה מאוד.
"אגם מדהימה, היא כל כך טובה עכשיו בסדרה 'חזרות'".
מה עמדתך לגבי עירום במסגרת תפקיד?
"אף פעם לא הייתי מאלה שאומרות 'את זה אעשה - ואת זה לא'. אם אני אתחבר לתפקיד ולדמות, ותהיה סצנה טיפה חשופה, אני אתמודד איתה. אבל כעיקרון אני אוהבת צניעות".
* * *
בימים אלה מככבת נאמן בסדרת הנוער המוזיקלית המדוברת "PPS - פרסונל פופ סטאר" (ערוץ טין ניק לצופי יס), שיצרו אורי גרוס ויואב צפיר, צמד שכבר הוכיח חיבור מוצלח בסדרות אחרות. הפעם היא בתפקיד הנשי הראשי לצד יהונתן מרגי, שמגלם רובוט שאותו יצרה מהנדסת לשעבר (אניה בוקשטיין). נאמן חוזרת לשורשים בדמותה של השכנה ריף לב ארי, נערת מושב ששמה עין, איך לא, על הרובוט הכי סקסי בסביבה.
אפשר להניח שהמעריצים מתעניינים בעיקר בשאלה איך היתה הנשיקה שלך עם מרגי.
"מצחיק שאנשים מתעסקים בזה. אנחנו בעבודה, עם אלף צלמים ואלף אנשים ב־40 מעלות חום. זה לא כמו שזה נשמע".
נועה קירל, בת זוגו, אישרה?
"אם זה קרה, אז כנראה שכן".
כפיר צופה בסדרות שאת מככבת בהן?
"ברור, והוא חייב להגיד לי שהסדרות שלי הן הכי טובות ושאני הכי טובה (צוחקת). אבל ברצינות, כפיר הוא חלק מהחיים שלי, ואני מתייעצת איתו על הכל, כולל תפקידים. הוא יודע מה אני עוברת ומה לא".
כעת היא שואפת לאתגר הבא - תיאטרון. "עדיין לא עשיתי הצגות, ומעניין אותי לעשות. וגם עכשיו, כש'פאודה' משודרת בחו"ל, תודה לאל, הייתי רוצה לנסות".
שמתי לב שאת מרבה להגיד "תודה לאל".
"זה בא מאמא שלי, שתמיד אומרת 'תודה לאל' על הכל. על שיש לנו קורת גג, אוכל ובריאות. אני מסכימה איתה. יש לי גם סידור שאני קוראת בו לפעמים בבקרים".
לפני אודישנים?
"לא (צוחקת). אני מאוד אוהבת את אלוהים, מרגישה קרובה אליו ומדברת איתו. אני אומרת 'תודה לאל' על שעשיתי דרך יפה ועל הדרך שעוד יש לי לעשות. אני באמת במקום טוב היום. תודה לאל".