למגיפת השפעת הספרדית, אשר היכתה ללא רחם בארצות המפותחות לפני כ־100 שנה והביאה למותם של עשרות מיליונים, היתה השפעה כפולה ופרדוקסלית על העולם שניזוק ממנה. מצד אחד, פגעיה והקורבנות הרבים הביאו, כצפוי, להחרפת המשבר הגדול שנוצר עם מלחמת העולם הראשונה. מנגד, במקביל לנזקים, האנושות הפגועה דווקא הצמיחה שלל ניצנים של התפתחויות חיוביות. השלכות המגיפה הולידו גישות וטכנולוגיות מהפכניות שהזניקו את העולם קדימה באורחות החיים, בתעשייה, וכמובן ברפואה.
לתחושה שמשברים עשויים להביא לפריצות דרך יש גם סימוכים אמפיריים. כך, למשל, חישובי הכלכלנים האמריקנים אליזבט בריינרד ומרק סיגלר העלו שדווקא אותן מדינות בארה"ב שנפגעו יותר מאחרות מהשפעת הספרדית, צמחו מהר וטוב יותר אחרי המגיפה. הדברים מקבלים חיזוק אם ניזכר במגיפת הדבר הנוראה של המאה ה־14 - הצרכים שהולידה גרמו לקפיצת מדרגה חסרת תקדים בפיתוחים מדעיים וטכנולוגיים. בעקבות המגיפה ההיא התהפכו סדרי עולם כמעט בכל תחום: פחת העמל הפיזי והופיעו טחנות שפעלו מכוח הרוח והמים, התפתח מונח הזמן כפי שמוכר לנו כיום, ובמקום שעוני שמש הופיעו השעונים המכניים, השתדרג ענף הבקר והצאן, פותחו שיטות חריש יעילות ועוד.
השינויים האלה היו כה דרמטיים, שבכוחם להשכיח את השינוי החשוב ביותר. "בזכות" אותה מגיפת דבר התפתחה הרפואה המודרנית. לפני כן חסה תחום הרפואה באירופה תחת כנפי הכנסייה הנוצרית והיה ברובו מדע מופשט, נטול תועלות והקשרים לחיים האמיתיים. עם שוך המגיפה נולדה הרפואה המעשית, שהתבססה על ניסויים ולא על דיונים מופשטים, והצמיחה תרופות מעשיות. לא יהיה זה מופרך להסיק שגם מהמשבר שהביא עימו נגיף הקורונה יצמחו פיתוחים העשויים לשנות את עולמנו מן הקצה אל הקצה, ולטובה, בעיקר בתחום הרפואי. בעצם, בניגוד לעבר, לא צריך אפילו לחכות לסיום המגיפה, משום שההתמודדות עם נגיף הקורונה כבר פתחה בפנינו פריצות דרך מדעיות, שמאחורי רבות מהן עומדים חוקרים ישראלים. בשונה ממרבית אוכלוסיית העולם, הם לא יגדירו את שנת 2020 כשנה אבודה או מבוזבזת. בשבילם זאת היתה שנת ברכה.
מייצרים תרופה מהקורונה
ד"ר טל זקס, המנהל הרפואי של חברת הביוטק מודרנה ופרופסור באוניברסיטת פנסילבניה, שייך בוודאי לקטגוריה הזאת. המדען הישראלי אחראי לפיתוח חיסון החברה נגד הקורונה, שבניגוד לרוב המתחרים אינו מבוסס על החדרת נגיפים מוחלשים או מומתים אלא משתמש בחומר גנטי שנלקח מהנגיף ומכונה mRNA. הטכנולוגיה החדשנית של ד"ר זקס מצליחה לעורר את המערכת החיסונית של מקבל החיסון ולייצר בתוכה נוגדנים ברמה שמופיעה אצל אנשים שחלו בקורונה, או אף ברמה גבוהה יותר. יעילות ובטיחות החיסון, אשר פותח בשיתוף פעולה עם חוקרי המכון הלאומי לאלרגיה ומחלות זיהומיות של ארה"ב, אומתו במהלך הניסויים הקליניים, והוא אושר לשימוש על ידי ה־FDA. לזקס הוענק השנה אות בן־גוריון מטעם אוניברסיטת בן־גוריון בנגב שבה למד רפואה, אולם זאת, ככל הנראה, רק סנונית ראשונה להוקרה רבתי שצפויה לו, אם החיסון שפותח בניהולו הרפואי בתוך 63 יום בלבד (שיא היסטורי חסר תקדים!) יביא למזור למחלה.
כוכב השנה. חיסון הקורונה / צילום: אי.פי
למי שבכל זאת יידבק בקורונה כדאי לעקוב אחרי מחקריו של ישראלי אחר, ד"ר אלון ולנר (40). אחרי שסיים את לימודיו לתואר ראשון במדעי המוח ולתואר שני בביוטכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב, השלים ולנר הירושלמי דוקטורט בהנדסת חלבונים במכון ויצמן. "בזמן הזה התעסקתי במחקרים תיאורטיים, ולכן אחרי הדוקטורט חשתי דחף לעבור לדברים פרקטיים", הוא מספר.
התחנה הפרקטית הראשונה היתה בחברת הזנק שחיפשה פתרון מיידי למחלת הזיקה. אולם החברה העבירה את פעילות המו"פ לברזיל, ואז וולנר התקדם לתחנה הבאה. בשנתיים וחצי האחרונות הוא עוסק בפוסט־דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה באירווין (UCI) ומפתח טכנולוגיה פורצת גבולות, שעשויה לגבור על ה־COVID-19 ועל נגיפים אחרים.
"ההתמודדות עם נגיף הקורונה או מחלות אחרות מצריכה נוגדנים, אותן מולקולות גדולות שמערכת החיסון שלנו אמורה לייצר. נוגדן הוא חלבון שנקשר למטרה שלו, וירוס או חיידק, ופוגע בו כמו 'כדור ביולוגי'. במצב נורמלי הגוף האנושי יודע לבד לעשות את זה, אבל אצל חלק מהאנשים - מבוגרים או בעלי מערכת חיסונית מוחלשת - היכולת הזאת לקויה. למקרים כאלה למדנו לייצר את הנוגדנים אצל בעלי חיים, אך התהליך הזה איטי, יקר, לא זמין וגורם סבל לחיות, ואם לא די בכך, הוא מספק מספר נוגדנים מצומצם. במקומו הצלחתי לבנות מערכת חיסון סינתטית, מעין פלטפורמה חיצונית להנדסה של נוגדנים".
הרעיון להשלים לגוף המתמודד עם המחלה את הנוגדנים החסרים כבר אינו חדש. אמצעי התקשורת דיווחו שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ טופל בשיטה הזאת, לאחר שחלה בנגיף הקורונה. לדברי ד"ר ולנר, עלותה של מנה אחת של "קוקטייל הנוגדנים" שניתן למנהיג המעצמה החזקה בעולם מגיעה לכדי 50 אלף דולר. עם נתונים כאלה, ברור שתרופת הנשיא תהיה נגישה רק לאח"מים או לעשירים מופלגים.
הפיתוח של ד"ר ולנר יפתור את בעיות העלות, היעדר הזמינות והאיטיות בטיפול: "בחרתי לעשות שימוש בנוגדנים של בעלי חיים ממשפחה של גמלים, למות ואלפקות, מכיוון שיש להם רפרטואר נוגדנים ייחודי - אלה נוגדנים קטנים ופשוטים. השתלתי מערכת חיסון של למה לשמרים, ואז התחיל התהליך שקורה גם בתוך גוף אנושי. בשלב הראשון מתרחשת סלקציה בין הנוגדנים הרבים שיש בגוף, ואחד מהם 'נורה למטרה' ונקשר לאנטיגן. בשלב הבא מתבצעת האופטימיזציה של הקישור באמצעות מוטציות, תהליך אבולוציוני טבעי. במילים פשוטות, הנוגדן עובר סוג של השבחה. הנדסתי את שני התהליכים האלה אל תוך שמרים, מה שהפך את הכל למהיר ויעיל, משום שהשיטה מאפשרת להריץ מאה או אלף תהליכים כאלה במקביל, ולנווט אותם בחיפוש אחרי נוגדנים כנגד מטרות מולקולריות, כמו נוגדנים שמנטרלים את הכניסה של נגיף הקורונה לתאים אנושיים. מדובר בקיצור זמנים דרמטי: כשבועיים במקום חצי שנה עד שנה".
היישום המסתמן של ההמצאה יוביל ליצירת תרופות מקורונה וממחלות אחרות. חלק מהנוגדנים שפותחו במעבדה ב־UCI נמצאים כעת בתהליך פיתוח תרופה באמצעות חברת ביוטכנולוגיה הממוקמת בבוסטון. כמו כן, בימים אלו שוקד ד"ר ולנר על פיתוח נוגדנים למוטציה החדשה של נגיף הקורונה, אשר התגלתה בבריטניה ו"חשודה" ביכולת הדבקה מהירה לעומת הנגיף הראשוני. ולנר סבור ש"המוטציה הבריטית" אינה עמידה לנוגדן, אבל מעלה חשש שמא ייווצרו מוטציות חדשות ועמידות, כפי שכבר קרה כאשר מוטציה מאיימת התפתחה אצל החורפנים בדנמרק. בתסריט כזה, להמצאה של ולנר יהיה תפקיד חשוב עוד יותר. באמצעות המערכת שלו ניתן לחזות מה המוטציות שיגרמו לווירוס לפתח עמידות לנוגדנים הקיימים בחיסון, ואז לפתח נוגדנים חדשים כנגד אותם וירוסים מוטנטיים. בסופו של דבר ייווצר "קוקטייל נוגדנים", שמסוגל לגבור על כל אבולוציה של נגיף.
זיהוי מחלות מרחוק
הנדסת הנוגדנים של ד"ר ולנר אינה עוצרת בנגיף הקורונה. עוד בשנת 2017 שוק הנוגדנים הסינתטיים העולמי הסתכם ב־100 מיליארד דולר, ועד 2030 הוא צפוי לצמוח ל־300 מיליארד. היישומים המפותחים עתידים להצמיח פתרון לסרטן ולמגוון מחלות אוטואימוניות וגם לספק כלים מתקדמים לאבחון מחלות. ולנר: "באמצעות תפיסה זו, במקום להסתמך על תרופות מבוססות כימיקלים, ניתן יהיה לחמש את מערכת החיסון בנוגדנים מהונדסים ולסמוך עליה שתתקוף את הסרטן. מהות הפעולה של הגידול הסרטני מביאה לכך שהוא 'מכבה' את המערכת החיסונית האנושית. הנוגדנים ינטרלו דווקא את המנגנון 'המכבה' ויכוונו את המערכת החיסונית לאנטיגנים מסוימים שנמצאים במעטפת של תאים סרטניים".
המרוץ החל. רוגובין / צילום: Start up Nation Central
לנה רוגובין, אנליסטית בכירה בתחום הבריאות הדיגיטלית ב־Start-up Nation Central, מלכ"ר המנטר את זירת הסטארט־אפים הישראלית, שותפה לדעה שהמשבר הבריאותי הכלל־עולמי מניע ומעודד את החדשנות בתחום הרפואה בארץ ובכל העולם: "עקרון הצמיחה מתוך משבר אינו רק קלישאה. המגיפה כבר הזניקה מרוץ ליצירה של פתרונות חדשניים ולהטמעה של פתרונות חדשניים קיימים. אם עד להופעת נגיף הקורונה בחיינו נחשבה החדשנות הרפואית לדבר נחמד אך לא הכרחי, עכשיו היא דבר שלא ניתן לחיות בלעדיו. המומחים והדמויות הפעילות בתחום מסכימים שקפיצת המדרגה הצפויה בעקבות המגיפה וההשלכות שלה יחסכו כעשר שנים שהיו נדרשות להטמעת החידושים הרבים במהלך הדברים הרגיל, במיוחד בענפים המתפתחים כמו רפואה מרחוק.
"הזינוק כבר בא לידי ביטוי במספרים ובמגמות עסקיות. חברת K-Health שפיתחה אפליקציה מבוססת בינה מלאכותית לזיהוי סימפטומים עצמי, מדווחת על עלייה של כ־1,000 אחוזים בביקוש. חברת Tyto-Care, שמתמקדת בייצור ערכות ביתיות לאבחון כל המדדים הרפואיים, הרחיבה את סרגל הפיתוחים שלה כך שיתאים לא רק לשימוש על ידי רופאי ילדים ומשפחה אלא גם להפעלה מרחוק בכל העולם".
אילו מחקרים וחוקרים ישראלים עשו פריצת דרך בשנת 2020 ונחשבים למנצחי שנת המגיפה?
"מומחי Start-up Nation Central זיהו בישראל כמעט 280 חברות הזנק, אשר מציעות פתרונות בהקשר של COVID-19. הפיתוחים של החברות האלה נחלקים לשני תחומים גדולים. בתחום של מדעי החיים נרשמו התפתחויות מבטיחות בתעשיית התרופות הישראלית, אולם רובן מצויות עדיין בשלבים ראשונים למדי. החיסון מפני נגיף הקורונה, שפותח על ידי מדעני המכון הישראלי למחקרים ביולוגיים בנס ציונה, עובר כעת את השלב השני של הניסויים הקליניים. חברת הרפואה הרגנרטיבית Pluristem עובדת על תרופה מ־ COVID-19, שמיועדת לחולים קשים וגם היא מצויה בשלב השני של הניסוי הקליני. חברת קמהדע, שמציעה טיפולי חלבון שמקורם בפלזמה, השלימה את ייצור המנה הראשונה של מוצר אימונוגלובולין הנגזר מן הפלזמה עבור חולי קורונה.
"גם בתחום של בריאות דיגיטלית היתה התקדמות רבה, בעיקר בכל הקשור לאבחון ולטיפול מרחוק בהתבסס על בינה מלאכותית, שכבר נחשבת לאחת מיכולות הדגל של ישראל כאומת סטארט־אפ. חלק מהפיתוחים האלה מציעים טכנולוגיות חדשות לגמרי, וחלק נבנים על טכנולוגיות קיימות שנותבו ותועלו למתן פתרונות למגיפה. בין השמות החדשים ניתן למנות את חברת Vocalis Health, שמאבחנת את וירוס הקורונה באמצעות סמנים ביולוגיים קוליים; חברת LessTests, המאפשרת לכלול בבדיקת קורונה אחת עד פי עשרה נבדקים מאשר כיום, על ידי שילוב בין השיטה המוכרת של איגום בדיקות (הכנסת דגימות של כמה וכמה נבדקים לבדיקה אחת כדי לקצר זמן) לבין כלים מתקדמים של אלגוריתמיקה; וחברת EDAS, שפיתחה אלגוריתם המזהה מחלות זיהומיות מרחוק ומבחין בין נגיף הקורונה לווירוסים אחרים".
הישג בינלאומי. טל זקס / צילום: יח"צ
ההשלכות המחקריות של מגיפת הקורונה תוגבלנה לרפואה בלבד?
"לא. אנחנו מזהים בקרב חברות וסטארט־אפים ישראליים המון התפתחויות רלוונטיות למציאות של מגיפה ופוסט־מגיפה, שאינן קשורות בצורה ישירה לבריאות או לרפואה. אחת הדוגמאות הנהדרות אלה חברות מתחום התעשייה החכמה (industry 4.0), אשר העלו ופיתחו פתרונות חכמים למעקב ולאיתור אחר התפשטות הווירוס, או מערכות בדיקה אוטומטיות לכמות גדולה של אנשים".
בעוד 20-10 שנים נזכור את 2020 כשנת מפנה לטובה בזכות הטכנולוגיות של החוקרים הישראלים?
"2020 תיזכר כשנת פריצה באימוץ חדשנות בתחום הבריאות הדיגיטלית, וכדוגמה לאופן שבו תעשיית החדשנות הישראלית הסתגלה בזריזות ובגמישות למציאות חדשה, זרועת אתגרים ומהמורות. עוד מוקדם לשפוט מי יוכתר במבט לאחור כמנצח, אם כי היתרון של ישראל מצוי להערכתי בתחום של מדעי החיים. המרוץ החל השנה, יש בין הרצים מתחרים חזקים, ורק הזמן יראה מי יגיעו אל קו הגמר העתידי כמנצחים".