מערכת החינוך | בשורת הכיתה הדיגיטלית - ושיפור מעמד המורה
משבר הקורונה אמנם הביא לסגירת בתי הספר, והשאיר מאות אלפים מתלמידי ישראל בבית ללמידה מרחוק שלרוב אינה יעילה מספיק - אך לצד זאת הביא איתו המצב החדש בשורה למערכת החינוך: תהליכים שהיו אמורים לארוך שנים רבות - התרחשו תוך מספר חודשים. תלמידים, הורים, מורים ובעיקר הקודקודים במשרד החינוך הבינו שאפשר גם אחרת - לתת לשטח הרבה יותר סמכויות וחופש פעולה. וכבונוס: גם מעמד המורה עלה.
• נקודות לשימור ולשיפור: התובנות שניקח איתנו מתקופת הקורונה | חלק ראשון בסדרה
בפן הטכני, הקורונה הקפיצה את מערכת החינוך של "אומת הסטארט־אפ" כמה שנים קדימה (תהליך שכבר היה אמור לקרות מזמן). משרד החינוך הקצה 1.2 מיליארד שקלים להיבטים השונים של הלמידה מרחוק, כשבעדיפות ראשונה הוצבה חלוקת המחשבים לתלמידים מעוטי יכולת. אם פעם משרד החינוך השאיל ספרים, היום הוא משאיל מחשבים. כ־150 אלף מחשבים כאלה נרכשו - ומחולקים בימים אלו. בתחילת הקורונה מצא משרד החינוך כי רק 1,900 מתוך 3,600 בתי ספר היו מתוקשבים, כלומר כאלה שיש בהם כיתות מחשבים, רשת אינטרנט, מקרן ועוד, וגם לכך הוקצו מיליוני שקלים – על מנת להביא ציוד קצה לבתי הספר.
והיו גם אתגרים בפן הפדגוגי. כפי שפורסם ב"ישראל היום", כמחצית מהמורים שמלמדים במערכת החינוך לא הוכשרו בלמידה מרחוק – שהפכה לסוג הלמידה היחיד שהתאפשר. חלק מהמורים כלל לא ידעו לתפעל זום וחלקם לא ידעו איך מעבירים שיעור עם פדגוגיה חדשה ומותאמת. אלא שמאז כבר הוכשרו עשרות אלפי מורים – גם על ידי משרד החינוך, וגם על ידי קורסים חיצוניים. זו בשורה נהדרת, כיוון שהתלמידים והמורים מוצאים דרכי הוראה חדשות, מעניינות ואינטראקטיביות יותר, שאף מאפשרת למידה מקוונת בקבוצות קטנות.
ד"ר תמי ראובני, ראש המחלקה להוראה במכללת לוינסקי לחינוך מסבירה כי "היו הרבה מאוד השתלמויות למורים ולצד זה נוצרו קהילות של מורים שתמכו וסייעו אחד בשני, כדי ליצור מענים מותאמים להוראה בנושא מסוים. נוצרו הזדמנויות ללמד בהקשר לסוגיות אקטואליות בדרך של למידה רב־תחומית של כמה תחומי דעת יחד. וגם הרשויות המקומיות, המנהלים והמורים לקחו פיקוד וקיבלו הרבה יותר חופש פעולה".
ד"ר ראובני מעלה נקודה חשובה נוספת: "מעמד המורה עלה בתקופת הקורונה, לאחר שהיה בשפל במשך שנים רבות. אנשים תמיד האמינו שחשוב להיות מורים אבל לא רוצים שהבן שלהם יהיה מורה. בסקר שקיימה רשות המחקר במכללת לוינסקי לחינוך, שלושה שבועות לאחר המעבר להוראה מרחוק, ראינו שיפור משמעותי במעמד המורה. ההורים התרשמו מההשקעה הגדולה של המורים בלמידה מרחוק ומהאכפתיות שהם גילו. בזכות הקורונה אנחנו רואים את הידוק הקשר בין מורים, הורים ותלמידים – מתוך הרגשה שכולנו באותה סירה".
הצורך בשינויים גם הביא לצמצום בחומר הלימודים ולהקטנת מספר בחינות הבגרות. לא ידוע אם מצב זה יימשך בשנים הקרובות, אך הקורונה בהחלט גרמה למשרד החינוך להתאים את עצמו ולעשות חשיבה מחדש על נחיצותם של כל כך הרבה מבחני בגרות.
נועם (דבול) דביר
החברה החרדית | המהפכה הטכנולוגית חדרה עד לצמרת
אם הייתם מספרים לחרדי לפני שנה שיבוא יום שבו יחלקו טאבלטים במגזר ושגדולי הדור יעבירו שידורים דרך הרשת, הוא כנראה היה מתפקע מצחוק, אבל זה בדיוק מה שקרה בשנה האחרונה בעולם החרדי.
מגיפת הקורונה תפסה את המגזר החרדי עם המכנסיים למטה בכל הקשור לטכנולוגיה. במשך עשרות שנים מנהלים הרבנים מלחמות חורמה נגד מחשבים וטלפונים סלולריים ובכלל בכל אספקט שעלול להשחית את קהילתם. אבל אז הגיעה הקורונה והכל - אבל הכל - עבר לרשת, והחרדים מצאו את עצמם ללא אפשרות לתקשר עם חברי קהילתם, למעט מספר מועט של אפשרויות כדוגמת כרוזי רחוב ומכשירי רדיו.
בתוך זמן קצר החלו לנשב רוחות השינוי. בעוד שלחלק מהטכנולוגיות נמצאו פתרונות יצירתיים, דוגמת העברת שיעורים לילדים באמצעות הטלפון, במקרים אחרים לא היתה אפשרות למעקף. עוד ועוד חרדים הצטיידו במכשירים סלולריים מתקדמים ורכשו מחשבים לביתם, במטרה להמשיך לעבוד מרחוק.
במקביל, חדרו מכשירים מתקדמים ומסוננים לחברה השמרנית. ארגון "לב אחד" סיפק מאות מכשירי טאבלט לילדים מוגבלים, לחולים ולבני משפחותיהם. המכשירים הוסבו והוכשרו ככלים תורניים עם ספרי קודש וחומרים מותרים לשימוש, תוך חסימה של תכנים בעייתיים.
גם שידורי הרשת נכנסו לחברה החרדית, בצורה מוגבלת כמובן. כבר בגל הראשון העביר הרב גרשון אדלשטיין, מגדולי הדור החרדיים, שיעור בענייני היום ברשת. הרב חיים קנייבסקי תועד בשידור רשת באירוע שמחת בית השואבה בחג הסוכות.
האם המהפכה תימשך אחרי המגיפה? קשה לדעת. בימים אלו פתחו הרבנים במאבק נגד מכשירים של חברת שיאומי, אשר לטעמם אינם כשרים דיים ומתירים לנערים לגשת לתכנים בעייתיים מבחינתם. אולם מנגד, יש סיכוי שאת הנעשה אין להשיב. המחשבים פרצו אפילו יותר לתוך בתי החרדים והווטסאפ חיזק את מעמדו ככלי תקשורת במגזר.
אחרי המגיפה יצטרכו הרבנים לבצע הערכה מחודשת ולראות כיצד הם מתירים את האינטרנט והטכנולוגיה, מתוך הבנה שהיא לא הולכת לשום מקום. אולי באסון הבא הם כבר יהיו ערוכים יותר.
חנן גרינווד
מערכת הביטחון | פחות זמן בדרכים, יותר ימי גיוס ומעורבות חברתית
המגיפה אמנם הביאה את הצבא, בין היתר, לצמצם אימונים, להכריז על עוצר יציאות, לעבור לעבוד בקפסולות - אבל חלק מהאילוצים כתוצאה מהמצב החדש דווקא מבורכים, וסביר להניח שבצבא יחליטו שהם כאן כדי להישאר.
הליכי המיון והגיוס לצה"ל עברו שינוי משמעותי, וחלק לא מבוטל מהם עברו לרשת. כך, למשל, תהליכים שבעבר היו מבוצעים בלשכות הגיוס הפכו להיות מקוונים, והם נעשים על ידי הצעירים המיועדים לשירות ביטחון (מלש"בים) בביתם. כתוצאה מכך, זמן השהייה הממוצע של מלש"ב בלשכת הגיוס ירד מ־7 שעות ל־5 שעות בלבד, וההערכה היא שבקרוב הוא יצטמצם בחצי שעה נוספת, ל־4.5 שעות, הודות לשינוי במבחני הדפ"ר.
כמו כן, צה"ל שכלל מאוד את שרשרת החיול, וצמצם את היקף הצעירים המתגייסים בכל יום, עד כדי כך שביום נתון מגייס הצבא כ־600 צעירים בלבד בהשוואה לכ־900 בעבר. גם שרשרת החיול עצמה מהירה ויעילה יותר, והתורים התקצרו משמעותית. על כל התהליכים שהובילה מיט"ב בפיקודו של אלוף משנה נמרוד ארזואן, קיבלה היחידה בחודש נובמבר תעודת הערכה מטעם הרמטכ"ל.
צה"ל גם קיצר את הגיבושים לסיירות ושינה את התנהלותם. כך, למשל, גיבוש חובלים שבעבר נמשך חמישה ימים נמשך כעת שלושה ימים, וכך ניתן לקיים את הגיבוש בשתי קפסולות. גם ימי הסיירות, שבעבר השתתפו בהם בין 500 ל־600 נערים, הצטמצמו - וכעת הערכים בהשתתפות פחות מ־200 מלש"בים במקביל.
מלבד הליכי הגיוס, נדמה כי הקורונה עשתה לצבא טוב מאוד בכל הקשור לבזבוז הזמן והדלק שהקודשו לנסיעות לדיונים. אם בעבר התעקש הצבא לקיים לא מעט דיונים פנים־אל־פנים, ולהביא קצינים רבים לבסיס הקריה, הרי שהיום אותם הדיונים מתקיימים בוידאו קונפרנס (VC) או באמצעות ה"זום", בין אם הם מסווגים או בלתי־מסווגים. ההחלטה על קיום הדיונים מרחוק חוסכת למשרתים הרבה מאוד זמן על הכבישים, מפנה אותם לעסוק בדברים חשובים יותר, וכמובן חוסכת גם לא מעט דלק. בצבא מברכים על השינוי, וסביר מאוד שהוא יישאר גם עם תום המגיפה.
מעבר לכך, לא ניתן להתעלם מהעובדה שהצבא העניק סיוע לאוכלוסייה שאחוזי התחלואה בה היו גבוהים, בהם במגזר החרדי ובמגזר הערבי. מדובר בשתי אוכלוסיות שאחוזי הגיוס בהן נמוכים מאוד עד לא קיימים בכלל, וניתן לקוות שההתגייסות הצבאית לסיוע אזרחי תביא להידוק הקשר עימן, ואולי אף להעלאת אחוזי הגיוס.
לילך שובל
צרכנות | בלית ברירה - קונים באוויר
תחומי הצריכה השונים ספגו מהלומה קשה בעקבות משבר הקורונה. מלבד רשתות המזון, שרשמו עלייה במכירות בגלל הסגר, כל התחומים רשמו ירידה משמעותית.
אלא שגם לתקופת הקורונה ולקשייה נמצא פתרון עבור הצרכנים, שלמעשה היה מזמן על המדף וכעת פשוט זינק: הזמנות אונליין. חברות מסוימות לא פעלו עד היום באופן מקוון, אך בתקופת המגיפה נאלצו לעשות את הצעד המתבקש. גם רשתות עם תפיסה מסורתית, שניסו לא להישאב לתחום האונליין, הבינו שהפעם אין ברירה.
פריחת האונליין היטיבה עם הצרכנות, שכן היא הרחיבה את ההיצע הזמין באופן מקוון וגם פתחה את ההזמנות לקהלים חדשים, כמו בני הגיל השלישי. האונליין גם העצים את הפעילות של רשתות המזון, של "קוויק" - וכמובן גם של חברות השליחויות: אי אפשר לצאת מהבית מבלי לראות שליחים ממהרים של וולט עם צידנית על הגב.
מנגד, החיסרון של ההזמנות המקוונות הוא חוסר המוכנות לקפיצה המטורפת במכירות בכל הנוגע לאספקה. בהתחלה חוו את זה רשתות המזון, ולכן עוכבו המשלוחים, והצרכנים קיבלו אותם באיחור רב. כעת, רשתות האופנה שמציעות את מרכולתן באונליין לא עמדו בכמות ההזמנות ולכן האריכו את טווח ההגעה, דבר שקומם את הצרכנים.
היאלי יעקבי־הנדלסמן