יהדות העולם ידועה כבר עשרות שנים ביתרונותיה בתחום שימור הקהילתיות. בעולם שבו אדם לאדם זאב מצליחים בקהילות היהודיות לשמור על גיבוש וסיוע הדדי. בנגיף הנוכחי נוכחנו לראות כי במקומות רבים בגלובוס אחוז היהודים הנפגעים הינו גדול בהרבה ביחס למספרם הכולל באוכלוסייה, ובמקביל לעובדה כי לקהילתיות הייתה השפעה רבה על החוזק של הפרט. דוגמה טובה במיוחד לכך היא אוקראינה, שבה הווית המפגש היהודי יצרה ממשק יעיל בהרבה מכל קהילה מקומית אחרת במדינה להתמודדות עם הנגיף.
עוד כתבות בפרויקט "יהדות בצל הקורונה":
- הגלובליזציה פשטה את הרגל: כך מתמודדות הקהילות היהודיות בעידן הקורונה
הקהילה היהודית המדינה המזרח אירופית מתאפיינת, בהכללה, בגיל ממוצע גבוה - ביחוד בכפרים וב"שטעטלים" - ומתמודדת עם בעיות קיום חמורות. "על רקע 70 שנות קומוניזם, אנשים לא אוהבים להתאגד יותר. במובן הזה, גם מי שמגדיר עצמו כיהודי – לא מסייע לתחושת הקהילה בהכרח", מדגיש בכיר בקהילה כשאני מנסה לסמן ניצני התעוררות בתודעת העמיות בקרב חבריה.
באוקראינה אפשר דווקא לסמן אופטימיות זהירה. פריחת מה מורגשת בשנים האחרונות במוקדים שונים במדינה, תוצר פעילויות קהילתיות של הדור הצעיר, המהרהר בזהותו היהודית ובמידת משמעותה והשלכותיה ביחס אליו ולחייו (רבים מבני הקהילה מסתירים / מדחיקים זהות זו). בנוסף, יחסם של מרבית יהודי אוקראינה חיובי ביחס לישראל בעוד העובדה שאינם עולים אליה נובעת, לרוב, מסיבות כלכליות.
אומנם, ברחבי המדינה אין בהכרח חיים יהודיים-קהילתיים ביום יום במובנם המקובל, אולם אין הדבר אומר שאין קהילתיות באוקראינה, אלא להפך.
ביטוי מובהק לתחושת קהילתיות מובהקת בהה לידי ביטוי באודסה, העיר היהודית ביותר במדינה. בעת ההתמודדות הראשונים עם הנגיף הקהילה היהודית בעיר נקטה באמצעי זהירות חמורים, כשפעילות חב"ד המארגנת את החיים הקהילתיים באה לידי ביטוי מירבי. בולט בכך הוא הסיוע בחלוקת אלפי מנות מזון לא רק כהתנדבות, אלא ביצירת סימני החגים וההזדהות עבור הפונים, שלומדים במוסדות בתי הספר, גני הילדים, בתי היתומים וכן הסטודנטים באוניברסיטה.
לקראת הגל השני יזם הרב אברהם וולף, רב חב"ד באודסה ודרום אוקראינה, את הקמתו של בית רפואה זמני עבור בני הגיל השלישי, בסיוע של ראש העיר וצוותו. כחלק מההתארגנות, פנימיית הבנות היתומות עברו עם מדריכותיהן לדירות שנשכרו במיוחד לעניין, המיטות הוסבו לטובת אשפוז בתנאי סניטציה גבוהים, התווספו 12 מכשירים הנשמה ל-70 הקיימים, לצד סיוע לעזרה ראשונית בתרומות שמוערכות בכמה עשרות אלפי דולרים.
"בזמן שמצבן של מאות משפחות הורע, ההירתמות של הקהילה לשיתוף פעולה יעיל ומחמם לב היה הרבה מעבר לציפיותיי. הקהילתיות התחזקה עד מאוד, ככל הנראה תחת ההפנמה שבעיר הם לא יזכו להתייחסות ולטיפול לו יזכו בקהילה", מחדד וולף, זאת לאור העובדה כי מצב הרפואה באוקראינה בכלל ובאודסה בפרט קשה למדי. במשך כל תקופת הקורונה ניצבת מחוץ לבניין הקהילה סוכה מאווררת לצורכי התפילות, לאחר בדיקת חום ומסיכה (ואף כפפות בשל המגע עם הנייר) בעוד תושבי העיר לא שומרים על ריחוק או מסיכות כלל.
חזית יהודית טכנולוגית בקייב
במקביל פועלת חב"ד לביסוס שיתוף פעולה בין תל אביב לקייב כעיר חממה טכנולוגית, זאת בין היתר בזווית יהודית. בשנים האחרונות מתגבשת במדינה קהילה ישראלית של עובדים בשורת מקצועות - מהייטק עבור בעורכי דין, מומחים פיננסים, אנשי נדל"ן פסיכולוגים ועוד, ואלו מעוניינים גם בפן יהודי בחייהם.
אבישי אנקרי, 42, יזם טכנולוגי שמשמש כיום כסגן נשיא טכנולוגיות בחברת "פאפאיה גלובל" מתגורר בשנתיים האחרונות בקייב, זאת לאחר תקופת מה שהיה על קו תל אביב-קייב. "החלטתי להשתקע במקום,ביחוד לאור הקשר הקהילתי החזק שמתהווה ונרקם בזמן אמת. הרוב המוחלט של החברה חילוניים לגמרי ובימים רגילים מגיעים בשישי לעשות קידוש, להכיר ולהכיל. מטבע הדברים, ההקשר החברתי-קהילתי בציר הזהות שלנו, הישראלי-היהודי קיבל הקשר רחב יותר בקורונה. רשת הביטחון כאן יצרה לי את הבית הישראלי והיהודי שלי, תחושה שהתעצמה בזמן הקורונה".
אנקרי, שבת זוגתו מקומית ועוברת הליך גיור בימים אלה, מתרגש קלות וממשיך. "לאחרונה עברתי התקף לב והשיחה הראשונה שלי הייתה לחב"ד. בשעה טובה הכל שב לסדרו. אנחנו לא מרגישים רחוק מהבית בישראל. הקהילה מספקת רשת ביטחון וחיבור חברתי. יש לנו כמה קבוצות שמרכזות את הפעילות הזו".
סוגיה נוספת שמעלה אנקרי היא נקודת המבט המכבדת של המקומיים כלפי ישראלים ויהודים. "המקומיים קשובים מאוד להתכנסויות של הקהילה היהודית. בנוסף, העובדה שהנשיא יהודי, כמו גם מספר חברי פרלמנט ואנשי עסקים מאפשרת שיח איתם, בסיוע של אלכסנדר קוניצקי, יו"ר האגודה הפרלמנטרית ידידי ישראל-אוקראינה בפרלמנט האוקראיני. דבר זה לא היה מתאפשר בצורה כזו עבור הקהילה הישראלית אך לפני שנים בודדות".
דוגמא מעניינת שמעלה אנקרי היא שעובדי חברת WIX, מקרב הקהילה המקומית (הלא יהודית), מקיימים שיעורי עברית מדי שבוע בניסיון להתחבר לקהילה וכמובן שההתעוררות הזו חיובית ומספקת את כולם.
"ברמה המקצועית, הצלחנו לדאוג שהחברות שלנו, שמרכיבות את הקהילה, לא יפגעו בצורה קשה - ובימים אלה מקיימים תוכנית שיתוף פעולה של תל אביב עם קייב כעיר חממה טכנולוגית" (תוכנית האצה/אקסלרטור עבור סטארטאפים, בסיוע חב"ד ע"י הרב יונתן מרקוביץ, שליח הרבי לקייב ובנו אריאל). "ברור שמדובר בתהליך, אבל הכיוון ברור: הרבה יהודים היו רשומים קודם לכן ככאלה וחלקם כבר לא חשו זאת. עכשיו, ההזדהות שלהם גדלה בגלל הפעילות שלהם והם מעוניינים יותר להתחבר ולהשתתף בהווי שלנו ובזהותם היהודית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו